טארט שוקולד פיסטוק
הפוסט הזה מוקדש לטארט הראשון שהכנתי אי פעם. טארט שוקולד פיסטוק מהבלוג האהוב “מתוקים שלי“, בלוג שדי סלל את תחילת דרכי בעולם האפייה. מהביס הראשון דניאל היה מאוהב בו עד השמיים. עברו שנים רבות מאז, ודניאל עדיין לא מצא קינוח אחר שיכבוש את ליבו כמו שהטארט הזה כבש. בכל אירוע שמתקיים בבית, דניאל מבקש טארט שוקולד פיסטוק. בכל יום הולדת, טארט שוקולד פיסטוק. וכן, בכל יום שני, נו טוב, הבנתם את הרעיון.
השבוע קיבלתי הזמנה לעוגת יציאה לפנסיה של אמו של יונתן. יונתן ביקש שאכין לו עוגה שתכיל פיסטוקים, שוקולד או לימון. התכנון היה להכין לו עוגת פיסטוקים חגיגית, עם שכבות קרם מסקרפונה ולימון. לאחר שיחה עם דניאל, יונתן חזר בעצמו וביקש טארט שוקולד פיסטוק. נראה לי שדניאל מתנקם בי על כך שביום הולדתו האחרון (לפני כשבוע) הכנתי לו טארט פררו רושה. אופס.
בכל זאת, עברו הרבה שנים מאז הטארט הראשון. כל פעם שהכנתי, שיניתי משהו קטן. בכל פעם, יותר ויותר פיסטוקים נכנסו לטארט. יש פיסטוק גם בקלתית וגם כשכבה נסתרת מתחת לכל השוקולד (שהוא עצמו מועשר בליקר פיסטוק). כשדניאל ניסה לתאר את הטארט, הוא התחיל לדקלם לי שיר ופשוט נמוג אל תוך שכבות הטארט בדמיונו.
כאן, חזרה בכדור הארץ, הטארט של יונתן כבר מוכן. אני אוהב לאכול את הטארט בטמפרטורת החדר לקבלת ביס רך וקרמי שנמס בפה. דניאל לעומת זאת, מעדיף את הטארט הישר מהמקרר כדי לקבל ביס יותר מוצק, עשיר ויציב. לשיפוטכם וטעמכם.
רכיבים
בצק פריך פיסטוק
175 גר’ קמח
20 גר’ פיסטוקים קלופים
65 גר’ אבקת סוכר
2 גר’ מלח (½ כפית)
100 גר’ חמאה קרה (חתוכה לקוביות)
45 גר’ ביצים
מחית פיסטוק
70 גר’ פיסטוקים קלופים
12 גר’ שמן זרעי ענבים
גנאש שוקולד מריר
200 גר’ שוקולד מריר 60%
225 גר’ שמנת מתוקה
1 כף ליקר פיסטוק (לא חובה)
קישוט
20 גר’ פיסטוקים גרוסים
ציוד
רינג עגול בקוטר 20 ס”מ וגובה 2.5 ס”מ
בלנדר מוט
בצק פריך
מכניסים פיסטוקים ואבקת סוכר למעבד מזון וטוחנים עד לאבקה. מעבירים לקערת המיקסר ומוסיפים קמח, מלח, וחמאה. שומרים במקרר כ-10 דקות. מוציאים ומערבבים במיקסר עם וו הגיטרה במהירות נמוכה-בינונית עד לקבלת מרקם של חול. רוצים שגושי החמאה יהיו קטנים ככל האפשר בלי להמיס אותם.
מוסיפים את הביצים בבת אחת וממשיכים לערבב באותה מהירות עד שהבצק מתחיל להתחבר אבל עדיין לא אחיד לגמרי. מוציאים, מאחדים את הבצק לגוש ומכסים בניילון נצמד. משטחים מעט ומעבירים לקירור לשעה לפחות. (מומלץ תמיד להכין מראש, הבצק יכול להישמר עד לשבוע במקרר וכחודשיים-שלושה במקפיא).
כשהבצק נוקשה וקר מספיק מסירים את הניילון. בחדר קריר, מקמחים את משטח העבודה, מניחים עליו את הבצק ומקמחים גם אותו מעט. מרדדים עם מערוך, מסובבים את הבצק כל הזמן ומוודאים שלא נדבק למשטח. מרדדים עד לעובי של 3-4 מ”מ.
חשוב! אם בכל שלב כלשהו הבצק מתחיל להתרכך, מחזירים ישר למקרר עד שהוא מתמצק חזרה.
פונסאז’:
מורחים קצת חמאה על האצבע ועוברים על הדופן הפנימית של הרינג על מנת שהבצק יידבק אליו. מניחים את הרינג העגול על גבי הבצק וחותכים עיגול קצת גדול יותר מהרינג. מניחים את הרינג על נייר אפייה ועל הרינג מניחים את הבצק.
מרימים את קצוות הבצק, דוחפים בעדינות פנימה ומצמידים אותו לדופן הרינג, מתחתית הרינג למעלה. עוברים על ההיקף ודוחפים בעדינות את הבצק מעט מטה כך שנוצרת זווית ישרה בפינות. (אם הבצק נקרע בטעות, זה לא נורא. מדביקים בעדינות את הצדדים שנקרעו אחד לשני וממשיכים בעבודה). עוברים על ראש הרינג עם סכין חדה ומסירים את הקפלים של הבצק.
אפייה עיוורת:
דוקרים את התחתית של הקלתית עם מזלג ושומרים במקפיא עד שהבצק מתקשה (כחצי שעה). מרפדים את הקלתית בנייר אפייה וממלאים עם משקולות פאי או גרגירי חומוס יבשים עד לגובה הקלתית. שומרים במקפיא ומחממים תנור ל-160°.
ברגע שמגיעים לטמפרטורה הרצויה, מכניסים לתנור ואופים ל-17 דקות. מוציאים את הקלתית מהתנור ומסירים את הנייר עם הגרגירים בעדינות (זהירות לא לפרק את הקלתית). מחזירים לתנור וממשיכים לאפות לעוד כ-10-12 דקות עד להתייצבות והשחמת הקלתית. מצננים בטמפרטורת החדר.
משפשפים את הראש של הקלתית על גבי רשת נפה או מסננת ישרה כדי ליישר את הקצוות ולקבל מראה נקי ומקצועי.
מחית פיסטוק
מחממים תנור ל-160°. מפזרים את הפיסטוקים על פני מגש אפייה וקולים בתנור כ-7 דקות, עד שהם משחימים קצת.
לאחר שהפיסטוקים הצטננו בחוץ, שמים אותם בתוך מעבד מזון קטן וטוחנים לאבקה. מוסיפים את השמן וטוחנים שוב עד לקבלת מחית. מרפדים את התחתית של הקלתית בשכבה דקה של מחית הפיסטוקים ומשטחים עם כפית.
גנאש שוקולד מריר
שוברים את השוקולד לקוביות ושמים בתוך מד ליטר. מביאים את השמנת לסף רתיחה ומוזגים ישירות למד ליטר. מערבבים קצת ואז טוחנים עם בלנדר מוט עד למרקם אחיד. מוסיפים כף ליקר פיסטוק (או ליקר אגוזים כלשהו – אפשר לוותר אם לא רוצים) ומערבבים שוב.
מוזגים את הגנאש לתוך הקלתית כמעט עד לגובה הדפנות. נותנים לגנאש להתייצב ולהתמצק בטמפרטורת חדר קרירה (אפשר לזרז את העניין במקרר אם חם מדי בחוץ).
עיטור
את ההשראה לספירלה המגניבה קיבלתי מהבלוג הזה. יצרתי אותה בעזרת פטיפון. נתתי לגנאש להתייצב בטמפרטורת חדר קרירה כשעה-שעתיים לאחר מילוי הטארט. הצבתי את הטארט על גבי הפטיפון. הפעלתי את הפטיפון במהירות סיבוב בינונית. בעזרת כפית, יצרתי ספירלה על ידי משיכת הכפית ממרכז הטארט אל הקצה.
מעטרים את קצה הטארט עם פיסטוקים גרוסים. שומרים במקרר עד ליומיים, אך נותנים לטארט לשבת בטמפרטורת החדר כחצי שעה לפני ההגשה.
Tags In
פוסטים דומים
20 תגובות
השאר/י תגובהCancel reply
חיפוש בבלוג
קבלת עדכונים במייל
היי חוסיין 🙂
אתה חושב שהמתכון הזה יעבוד עם קריספי פיסטוק במקום המחית פיסטוק? או שזה יהיה מתוק מדי?
תודה!
הי שוב!
לדעתי זה יעבוד נהדר, אם לא יותר טוב, ואפילו ניסיתי את זה בעצמי פעם 😉
היי, אם אני רוצה לשלב גם שוקולד חלב בגנאש (אבל שלא יגנוב לחלוטין את הטעם, באיזה יחס אתה ממליץ לשים את שני השוקולדים והשמנת? תודה רבה:-)
הי עדי,
קשה לי להגיד בלי לנסות את העניין בעצמי. הפעם היחידה שהכנתי גנאש שוקולד חלב שהיה יציב זה היה כמילוי למקרונים, השתמשתי ב-110 גר’ שוקולד חלב ו-80 שמנת מתוקה. נראה לי שזה יכול לעבוד במקרה שלך, רק שאני לא בטוח כמה בדיוק. אולי זה יעבוד להכין חצי כמות מהמתכון של הגנאש המריר, ולהוסיף את כל הכמות של הגנאש חלב הזה. בוא נגיד, 100 גר’ שוקולד מריר, 110 שוקולד חלב ו-190 גר’ שמנת מתוקה.
נהדר!
יש אולי בנמצא מתכון לרוטב שוקולד שלא נקרש? כאלה ששמים בבקבוק לחיץ?
הי מיראל,
כבר עניתי לשאלה שלך באחד הפוסטים הישנים יותר.
יש מה שנקרא סירופ שוקולד. זה מה שמשתמשים בגלידריות בתוך בקבוקים לחיצים. מצאתי כמה מתכונים מתאימים בגוגל.
בכמה מילים, מה שאת צריכה זה כוס קקאו (עדיף הולנדי), כוס מים, חצי כוס עד כוס סוכר, רבע כפית מלח גס וכפית תמצית וניל. תערבבי את הקקאו עם הסוכר והמלח, תוסיפי מים ותערבבי עם מטרפה על אש בינונית עד שרותח. ברגע שרותח, תשאירי על האש לשלוש עד ארבע דקות נוספות. תורידי מהאש ותוסיפי את הוניל. זהו. תמזגי לתוך בקבוק ותשמרי במקרר עד לשבוע.
היי!
תודה רבה על התגובה (בפעם השניה). לפני שכתבתי ניסיתי להיזכר איזה פוסט זה היה אבל מכיוון שלא זכרתי, כתבתי שוב. אז סליחה על הטרחה.
בכל אופן לא התכוונתי לסירופ על בסיס קקאו, כי אם לשוקולד ממש. בגלידריות יש להם שוקולד חלב ושוקולד לבן בבקבוק לחיץ שהוא פשוט לא נקרש להם בתוך הבקבוק. כזה אני מחפשת. כי כשאני מכינה גנאש ושמה בבקבוק אז הגנאש מתקשה בפנים ובלתי ניתן בעליל להוציא אותו על ידי לחיצה- אם אתה מכיר דרך להשאיר גנאש במרקם סמיך ולא קשה- אני אודה לך.
anyway, תודה רבה על המתכון לסירופ!
הי מיראל,
מצטער, אבל לא מכיר סירופ כזה. אני מניח שהם מכינים גנאש ומוסיפים לו כל מיני חומרים משמרים ומונעי התגיישות ששומרים עליו נוזלי. לא מכיר דרך לעשות זאת. הדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה זה פשוט להכין גנאש עם יחס גדול יותר לשמנת מאשר שוקולד.
היי נראה מעולה! כמה שאלות: ניתן להשתמש בשמן קנולה במקום שמן זרעי ענבים? כמה ביצים הן 45 גרם? וגם- אם אני מכינה בתבנית טארט מתפרקת, לאיזה גודל מתאים המתכון? תודה!!
תודה סתיו!
בהחלט, אפשר להחליף בשמן קנולה. 45 גר’ ביצים זה 3/4 ביצה. גדול התבנית צריך להיות באותו גודל של הרינג – 20 ס”מ. ניתן בכל אופן להכין ב-18 או 22 ס”מ.
זה בדיוק המתכון שחיפשתי…אפשר להכין מראש ולהקפיא? תודה
הי מלי,
אני יודע שאין בעיה להקפיא גנאש שוקולד בנפרד ובצק פריך אפוי בנפרד. זה אפילו יכול להחזיק יותר מחודש במקפיא. אני לא ממש יודע איך ההקפאה עובדת עבור הטארט השלם, אבל לדעתי לא אמורה להיות בעיה. הייתי ממליץ להכניס למקפיא לאחר מילוי הטארט, כשעה ללא כיסוי ואז לכסות היטב (!) ולשמור לא יותר מחודש במקפיא.
הפוסט הזה הוא שירה צרופה, באמת
ובכל זאת תיקון קטן: במקום “הוא התחיל לדקלם לי שיר ופשוט התמוגג אל תוך שכבות הטארט בדמיונו”.
צ”ל: הוא התחיל לדקלם לי שיר ופשוט *נמוג/ התפוגג* אל תוך שכבות הטארט בדמיונו.
התמוגג זה להתמוגג משמחה, להתמוגג משביעות רצון וכו’
זה לא מקבל “אל” אחרי.
מקווה שלא חפרתי
אני אוהבת עברית ונהנית מאוד לקרוא אותך.
שירה צרופה, כבר אמרתי.
תודה.
וואו, תודה על התיקון!
אני מאוד אוהב את השפה ומתגאה בעברית שלי, ובכל זאת, כיף לשפר וללמוד דברים חדשים.
תיקנתי והפנמתי 🙂
וואו!! זה מהמם!! ואני כל כך שמחה ומתרגשת שיש לי חלק קטן בטארט היפהפה הזה. ממש מתחשק לי לנסות את הגרסה הזו, נראה פשוט מדהים!!
ואני מתרגש כמו ילד קטן, איזה כיף שבאת לבקר בבלוג! 🙂
אוי זה מהמם!
אני מכורה לפיסטוקים.
רציתי רק לשאול איפה קונים ליקר פיסטוקים? ובמה שונה המחית שאתה מכין ממחית פיסטוק קנויה?
תודה מעיין..
אני יכול להבין אותך, אני מת על פיסטוקים!
את האמת שכחתי לציין שאת הליקר הזה קניתי מסיציליה ואני לא בטוח שמוכרים אותו כאן. מחית פיסטוק קנויה היא יותר נוזלית, יותר מרוכזת ומכילה צבעי מאכל. מחית שמכינים בבית מרגישה יותר טבעית ויותר מגורגרת. במקרה של הטארט הזה, מחית קוניה לא תעבוד כי היא פשוט נוזלית מדי.
כן המרקם כאן אכן יותר יציב אבל לידע כללי לא כל המחיות מכילות צבע מאכל, אני קונה מחית פיסטוק מ100% פיסטוקים ולכן היא לא מכילה צבע מאכל..
תודה על המתכונים המקסימים?
ואני איכשהו תמיד נתקע עם המחית הכי זרחנית שיש.. טוב לדעת שיש מחיות טבעיות בחוץ 🙂