עוגיות ג’ינג’רברד ונוגטין פיסטוק

כבר סיפרתי בעבר על שגעון הכריסמס שלי. נכון, זה לא חג שאני אמור לחגוג, אבל הדשא של השכן ירוק יותר, והעץ שלו צבעוני הרבה יותר. כשהייתי ילד, חסכתי את דמי הכיס שלי וקניתי עץ כריסמס קטנטן. הייתי כל כך מאוהב בו שהשארתי אותו על השידה ליד המיטה במשך כל השנה. אני זוכר שבוקר אחד התעוררתי לקול רשרוש. פתחתי את עיניי והבחנתי שהעץ ממש מטלטל מעלי. קמתי וצעקתי לאחי שיפסיק עם השטויות שלו, אבל הוא בכלל עדיין היה ישן במיטתו. לפתע הבחנתי שכל החדר רועד. המשפחה התעוררה בבהלה וכולנו יצאנו לסלון, איפה שהנברשת התנדנדה מצד לצד. זה נרגע לאחר כמה רגעים, אך לעולם לא אשכח איך עץ הכריסמס העיר אותי בזמן רעידת האדמה היחידה שחוויתי בחיי.

שנה שעברה, במקום עץ הסתפקתי בטארטלטים בצורת עץ חג המולד. השנה לא ויתרתי. הלכתי וחיפשתי את העץ הכי גדול שיש. רציתי עץ גדול ממש כמו שהיה לנו בבית הספר ביפו. עץ כה גדול שעמד זקוף במסדרון בית הספר אך עם ראש מכופף מהתקרה (והתקרה היתה די גבוהה!). חיפשתי עץ ביפו, אך לא מצאתי. חיפשתי עץ בעיר העתיקה בירושלים, אך התאכזבתי. בסוף נסעתי לבית לחם ומצאתי את העץ המושלם. לאחר שגיליתי את המחיר, ויתרתי עליו ביגון רב ובחרתי עץ קצת הרבה יותר זול.

…

את האורות לעץ קניתי מראש בשוק הכריסמס בימקא בירושלים. לאחר שהרכבתי את העץ הבנתי שהאורות לא יספיקו. יצאתי העירה וחיפשתי עוד אורות. הייתי די מאוכזב. מאוד קשה למצוא אורות מהבהבים במרכז העיר ירושלים (די אירוני בהתחשב בעובדה שגשר המיתרים הוא כה מהבהב). בסוף נכנסתי לחנות צעצועים ברחוב בן יהודה. שאלתי אם יש להם אורות כריסמס. המוכר אמר שלא והוסיף שיש להם רק אורות סוכות. בעודי מנסה להבין מה ההבדל בין השניים, המוכר הוציא את האורות להראות לי. אוקי, אני לא מצליח להבין מה ההבדל, אבל אני אקח אותם. מזל שחוגגים כאן סוכות.

עץ? יש. אורות? יש. הלאה לקישוטים! לא קניתי קישוטים מפלסטיק. לא קניתי קישוטים מזכוכית. קניתי רכיבים ואפיתי עוגיות ג’ינג’רברד עם מילוי נוגטין פיסטוק לתלייה כקישוט על העץ. נכון, כל עוד ג’ינג’רברד חשופות לאוויר הן לא ישרדו יותר מדי, אולי לכמה שעות בלבד, אבל לפחות הן יחזיקו מעמד עד לסוף האירוח המתוכנן. ואכן כך, האורחים ממש התלהבו מהעניין ומדי פעם מישהו ניגש לעץ וקטף לעצמו עוגייה. משאלתי לחג המולד הזה התגשמה.

---

רכיבים

---

עוגיות ג’ינג’רברד
400 גר’ קמח
1 כפית אבקת אפייה
½ כפית סודה לשתייה
½ כפית ציפורן
3 כפיות ג’ינג’ר
3 כפיות קינמון
¼ כפית מלח ים אטלנטי
120 גר’ סוכר חום כהה
120 גר’ חמאה קרה (חתוכה לקוביות)
1 כפית מחית וניל
50 גר’ ביצים (1 ביצה בינונית)
160 גר’ דבש

נוגטין פיסטוק
75 גר’ סוכר
25 גר’ דבש
80 גר’ שמנת מתוקה
זסט מלימון אחד
75 גר’ פיסטוקים קצוצים

ציוד
חותכנים עגולים בקוטר 3.5 ס”מ ו-7 ס”מ לג’ינג’רברד
חותכן עגול בקוטר 2.8 ס”מ לנוגטין (לא חובה)
חוט דייג (לתלייה)

---

המתכון מספיק לכ-30 עוגיות ג’ינג’רברד חגיגיות

---

עוגיות ג’ינג’רברד

שמים קמח, אבקת אפייה, סודה לשתייה, ציפורן, ג’ינג’ר, קינמון, מלח, סוכר וקוביות חמאה בקערת המיקסר ושומרים במקרר כ-10 דקות. מוציאים ומערבבים במיקסר עם וו הגיטרה במהירות נמוכה-בינונית עד לקבלת מרקם של חול. רוצים שגושי החמאה יהיו קטנים ככל האפשר בלי להמיס אותם.

תוך כדי ערבוב, מוסיפים וניל וביצים בבת אחת, ומיד לאחר מכן את הדבש. ממשיכים לערבב באותה מהירות עד שהבצק מתחיל להתחבר אבל עדיין לא אחיד לגמרי. מוציאים ומאחדים את הבצק לגוש. מחלקים את הבצק לשני חלקים שווים.

בחדר קריר, מניחים חלק אחד על גבי נייר אפייה מקומח. מקמחים מעט את הבצק ומניחים נייר אפייה נוסף מעליו. בעזרת מערוך, מרדדים את הבצק בין שני הניירות עד לעובי של כ-0.4 ס”מ. (מומלץ להפוך מדי פעם ולרדד גם בצד השני כדי שהנייר לא יתקמט וישאיר סימני קיפולים על הבצק). חוזרים על התהליך עבור החלק השני של הבצק. מניחים את הבצקים המרודדים על גבי מגש אפייה ושומרים במקרר לשעה לפחות. (בינתיים מכינים את הנוגטין.)

מסירים בעדינות את נייר האפייה העליון והתחתון ומניחים את הבצק חזרה על אחד מהם (עושים זאת כדי שהבצק לא יידבק לנייר). בעזרת חותכן עגול בקוטר 7 ס”מ, קורצים עיגולים מהבצק. בעזרת חותכן עגול בקוטר 3.5 ס”מ, קורצים עיגולים קטנים יותר במרכז העיגולים הגדולים. מחלצים את הטבעות שנוצרו ומניחים על גבי מגש עם נייר אפייה. שומרים במקרר עד לאפייה. חוזרים על אותו תהליך עם החלק השני של הבצק.

חשוב! אם בכל שלב כלשהו הבצק מתחיל להתרכך, מחזירים למקרר עד שהוא מתמצק חזרה. זה לא קריטי, אבל זה יותר נוח לעבוד עם הבצק כשהוא קר ויציב.

נוגטין פיסטוק

קולים פיסטוקים: מחממים תנור ל-160°. מפזרים את הפיסטוקים על פני מגש אפייה וקולים בתנור כ-7 דקות, עד שהם משחימים קצת. מוציאים ומצננים בטמפרטורת החדר לפני שקוצצים.

שמים דבש, שמנת וסוכר בתוך קלחת. מחממים על אש בינונית ומערבבים כדי להמיס את הסוכר. ברגע שמתחיל לרתוח, מפסיקים לערבב. ממשיכים לחמם עד לטמפרטורה של 116°. (לקראת הסוף התערובת תתחיל לבעבע. על מנת לקבל קריאת טמפרטורה מדויקת יותר, מטים את הקלחת מעט ובודקים בחלק הנטוי.)

מסירים מהאש ומוסיפים פיסטוקים קצוצים וזסט לימון. מערבבים עם לקקן. מוזגים את התערובת על פני נייר אפייה. מניחים נייר אפייה נוסף (או פשוט מקפלים את אותו הנייר על גבי התערובת). משטחים את התערובת עם מערוך עד לעובי של כ-0.5 ס”מ. מעבירים למקפיא עד שיציב ונייר האפייה קל להסרה.

הרכבה

מחממים תנור ל-175°. מסירים את נייר האפייה מהנוגטין. בעזרת חותכן עגול בקוטר 2.8 ס”מ, קורצים עיגולים מהנוגטין (אם הנוגטין מתרכך במהלך המלאכה, מכניסים חזרה למקפיא עד לייצוב). אם אין חותכן בגודל מתאים, ניתן לחתוך את הנוגטין לקוביות קטנות בעזרת סכין.

מוציאים את טבעות הג’ינג’רברד מהמקרר ומעבירים אותן למגש אפייה אחר (המגש הקר עלול להתעקם במהלך האפייה). מניחים חתיכת נוגטין במרכז כל טבעת ג’ינג’רברד. *

מכניסים לתנור ואופים בין 8 ל-10 דקות עד שקצה העוגייה מתחיל להשחים. מוציאים מהתנור ומצננים בטמפרטורת החדר. העוגיות קראנצ’יות ביומיים-שלושה הראשונים כל עוד שומרים אותם בכלי אטום מאוויר. כשהן חשופות לאוויר, הן מתרככות מעט, אך עדיין טעימות לדעתי.

* תלייה על עץ: על מנת להשתמש בעוגיות כקישוט, נועצים קיסם בבצק לפני האפייה ומחוררים חור. מיד לאחר האפייה, נועצים את הקיסם חזרה באותו החור על מנת לוודא שהחור לא נסגר. לאחר צינון, משחילים חוט דייג בחור ויוצרים שתי לולאות על מנת שהעוגייה תפנה קדימה בזמן שהיא תלויה. מאחר והעוגייה חשופה לאוויר, היא נשמרת טרייה לכמה שעות בלבד. (העוגייה מאוד רגישה ללחות, ממש כמוני.)