מלכת עמאן. לא באמת, אבל זו המשמעות שדמיינתי לעצמי כששמעתי על המאפה לראשונה. זה היה בקורס פטיסרי בבית הספר לאפייה לפני כמעט 5 שנים. באחד משיעורי השמרים, השף הדגים לנו מספר מאפים שניתן לקבל מבצק קרואסון. אחד בלט במיוחד, ולו קראו קווין-אמאן. מקור המאפה מברטאן שבצרפת, ומשמעותו המילולית – מאפה חמאה. טוב, אז לא מלכה ולא עמאן, אבל עם צורה של כתר מלכותי וטעם ממכר, הוא די קרוב לכס המלכות, במטבח לפחות.

שלג! שלג ירד בירושלים! נו בסדר, לא כמו הסופה הגדולה מלפני 7 שנים שתקעה אותנו כמעט שבוע בבית מאיזה מטר של שלג שנערם ברחובות ירושלים. ובכל זאת, 17 ס”מ שלג נערם על אדן חלוני ואני בעננים. פשוטו כמשמעו, קפוא כאן כמו במרומי השמיים. הירושלמים נהרו לגן העצמאות לשחק בשלג ולבנות אנשי שלג שבטח החזיקו מעמד עד הצהריים. ואני? אני נשארתי בבית וניצלתי את ההזדמנות הקרירה להכין עוד קרואסונים.

החורף ישנם שני טרנדים שמעסיקים את העולם ואותי במיוחד. הראשון זה חיפוש נואש אחר קונסולת משחקי הוידאו החדשה של סוני, הלא היא הפלייסטיישן 5. הקונסולה הושקה באמצע נובמבר והייתי בין בעלי המזל שהצליחו לתפוס אחת ביום ההשקה בארה”ב. מאז ועד היום, אנשים עדיין מנסים ונואשים להזמין אחת גם כן, תשאלו את אח שלי. הרגשתי שזכיתי בלוטו, אבל השמחה דעכה די מהר כשהבנתי שהחבילה “אבדה” דרך פד-אקס. כלומר, גנבו לי את הצעצוע החדש עוד לפני שהספקתי לחבק אותו.

אחרי כל עוגות ימי ההולדת שהכנתי לאחרונה, החלטתי שהגיע הזמן להכין משהו בשבילי ולמעני. מה? אפשר להיות קצת אגואיסטים לפעמים. למרות שימים גשומים כאלה דורשים משהו שיחמם את הבטן, בכל זאת הלכתי על מעין עוגת מוס בשכבות של פיסטוק-שוקולד שתחמם לי את הלב. הכירו את מר טארטלט פיסטוק-שוקולד.

אחד הפוסטים האהובים עלי בבלוג שייך לטארטלט פררו רושה שהעליתי לפני מספר שנים. מאז אני מקבל מדי פעם פניות ושאלות איך להפוך את הטארטלטים האלה לטארט אחד גדול. החלטתי שהגיע הזמן לנסות זאת בעצמי והתחלתי לחפש כלים שיעזרו לי במטרה. עד שאמצא את כל הכלים הנחוצים, חשבתי לעצמי למה לא לנסות את המתכון שוב, אך בגרסה קצת שונה. הכירו את אחיו המושלג של הפררו רושה, הלא הוא רפאלו.

אני לא מבין. למה לעבור לשעון חורף אם אנחנו עדיין באמצע הקיץ? מה יוצא לנו מזה? השעה 17:00 ובחוץ כבר כמעט חשוך לגמרי. לילות הקורונה החורפיים האלה הולכים להיות ארוכים. לילות קורונה… נשמע כמו לילות ביירות, קינוח שניסיתי לראשונה בחיפה בקיץ האחרון. היה די נחמד, קינוח סולת עם פיסטוק. אבל הבטחתי מתכונים בלי פיסטוק בזמן הקרוב. אז במקום קינוח מזרח תיכוני קבלו קינוח מערב אירופאי: פיננסייר עם חמאה חומה גדוש באגוזי לוז.

כן, ליים! אני יודע, אפשר למצוא ליים בארץ רק בשבועיים האחרונים של אוגוסט, אבל איכשהו נפל בחלקי כנראה הליים האחרון של העונה. מצד שני, העונה הזו די הזויה. כעת סוף ספטמבר וחם יותר מאשר בסוף אוגוסט. אז אולי זה לא כזה מפליא שהליים עוד כאן. סחטתי אותם עד הטיפה האחרונה והכנתי לעצמי עוגיות ליים מרנג מענגות.

“בת הים הקטנה” של דיסני היה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע. הייתי בן 5 או 6. אמא לקחה אותי יחד עם הקייטנה שלה לסינמטק. אני עדיין זוכר איך ישבתי שם בהתרגשות כשהווילון האדום נפתח וחשף את המסך הכי גדול שראיתי בחיי. הפתיח התחיל להתנגן מסביבי ונשאבתי לתוך הסרט ועמוק אל תוך הים.