זה לא ממש מדויק. יש קצת חמאה. נכון, עדיף על פני שמן, אבל השם לא מדויק. באנגלית זה נקרא Air Fry – טיגון אווירי. אבל ככה זה לרוב, המשמעות נאבדת בתרגום. בכל מקרה, גם אני גיליתי את אמריקה. בעצם, גיליתי את סיר הטיגון ללא שמן של אמא שלי. למרות שהייתי די סקפטי בהתחלה, התוצאה הסופית מאוד הרשימה אותי, במיוחד כשמדובר על דונאטס בטיגון ללא שמן.

מלכת עמאן. לא באמת, אבל זו המשמעות שדמיינתי לעצמי כששמעתי על המאפה לראשונה. זה היה בקורס פטיסרי בבית הספר לאפייה לפני כמעט 5 שנים. באחד משיעורי השמרים, השף הדגים לנו מספר מאפים שניתן לקבל מבצק קרואסון. אחד בלט במיוחד, ולו קראו קווין-אמאן. מקור המאפה מברטאן שבצרפת, ומשמעותו המילולית – מאפה חמאה. טוב, אז לא מלכה ולא עמאן, אבל עם צורה של כתר מלכותי וטעם ממכר, הוא די קרוב לכס המלכות, במטבח לפחות.

שלג! שלג ירד בירושלים! נו בסדר, לא כמו הסופה הגדולה מלפני 7 שנים שתקעה אותנו כמעט שבוע בבית מאיזה מטר של שלג שנערם ברחובות ירושלים. ובכל זאת, 17 ס”מ שלג נערם על אדן חלוני ואני בעננים. פשוטו כמשמעו, קפוא כאן כמו במרומי השמיים. הירושלמים נהרו לגן העצמאות לשחק בשלג ולבנות אנשי שלג שבטח החזיקו מעמד עד הצהריים. ואני? אני נשארתי בבית וניצלתי את ההזדמנות הקרירה להכין עוד קרואסונים.

החורף ישנם שני טרנדים שמעסיקים את העולם ואותי במיוחד. הראשון זה חיפוש נואש אחר קונסולת משחקי הוידאו החדשה של סוני, הלא היא הפלייסטיישן 5. הקונסולה הושקה באמצע נובמבר והייתי בין בעלי המזל שהצליחו לתפוס אחת ביום ההשקה בארה”ב. מאז ועד היום, אנשים עדיין מנסים ונואשים להזמין אחת גם כן, תשאלו את אח שלי. הרגשתי שזכיתי בלוטו, אבל השמחה דעכה די מהר כשהבנתי שהחבילה “אבדה” דרך פד-אקס. כלומר, גנבו לי את הצעצוע החדש עוד לפני שהספקתי לחבק אותו.

חודש שעבר הכנתי בצק בריוש כרוך שמספיק ל-3 מאפים שונים. הכנתי ממנו קראנץ גבינה ועוגת קקאו, אך לא ידעתי מה לעשות עם השליש האחרון של הבצק. שלשום, ניגשתי לספרייה הקטנה שלי ועיינתי בספרי האפייה. פתאום נתקלתי בספר baking at République. ספר אפייה שתמיד רציתי לקנות אך תמיד דחיתי את הסיפוק. לא זכרתי איך הספר הגיע אלי בסוף, אבל שמחתי למצוא בין עמודיו מתכון לקרואסון פלורנטין עם שקדים שמילא את המשבצת החסרה.

לאחר שביליתי יום שלם בתוך שמן עמוק בחיפוש אחר הסופגנייה המושלמת, מצאתי את עצמי מול דילמה נוספת. הייתי סגור על העניין. אני הולך להכין סופגנייה עם ממרח פיסטוק ביתי בתוכה. לקראת סוף היום, עלה לי רעיון נוסף; למלא את הסופגניות בקרם מוסלין לימון פיסטוק שהשתמשתי בו פעם למילוי אקליירים. קיבלתי סופגניות לימון חמצמצות ונהדרות. ממש הברקה של הרגע האחרון.

השבוע אינסטגרם הזכיר לי סופגניות נהדרות שהכנתי שנה שעברה. סופגניות פיסטוק במילוי ממרח פיסטוק ביתי. בזמנו תכננתי להעלות מתכון, אך לא הספקתי. השנה החלטתי שאני לא מוותר ועובד על המתכון סוף כל סוף. איכשהו, לאחר יום שלם של יצירה, התפחה, רידוד, ואינסוף טיגון, מצאתי את המתכון המושלם. לדעתי לפחות. כל מה שנותר זה להחליט איזו מלית פיסטוק תמלא את הסופגנייה.

בשבועיים האחרונים צללתי עמוק אל תוך ים של שמרים ומאז קשה לשחות חזרה לנשום אוויר. ניסיתי להכין עוגת שושנים מבצק בריוש רגיל עם ממרח פיסטוק ביתי וזה כמעט הסתיים באסון. הממרח היה רך מדי לגלגול הבצק. הפעם אורן הגיע ועשה לי סדר במליות. הכנו יחד עוגת שושנים יפהפייה מבצק בריוש כרוך עם מלית קקאו שהתנהגה למופת.