אני אוהב לפעמים לשלב אלמנטים מפוסטים שכתבתי בעבר ולקבל תוצר חדש. למשל, עבור הפוסט הזה, השתמשתי בקלתיות של טארטלט הלימון-ליים ופיסטוק. מילאתי את הקלתיות בקרם לימון אותו הכנתי לקרמבו לימון. קישטתי עם פטל ואוכמניות שנשארו לי מעוגת מוס הגבינה. התוצאה, טארטלט לימון ופירות יער.

שבוע שעבר חברים מחו”ל הגיעו לבקר בירושלים. עד לפני כמה שנים הם גרו כאן והיו בעצם שכנים קרובים. זוג עם 2 ילדים חמודים. כשנפגשנו, שאלתי את דקל, אחד הילדים, אם הוא נהנה מהביקור שלו. הוא ענה בחיוב אבל ציין שזה קצת מבאס שאין קרמבו בקיץ. מיד קפץ לי בראש רעיון להיכנס למטבח ולהכין לו קרמבואים בהפתעה למחר. ואכן, זה מה שעשיתי. הילד היה מאושר, וגם אני.

גיסתי אימאן חגגה יום הולדת בסופ”ש האחרון. כשאאלתי אותה איזו עוגה תרצה שאכין לה, היא סירבה על מנת לא להטריח אותי. שאלתי אותה שוב, היא סירבה בשנית. אז שאלתי אותה איזה סוג של עוגות היא בד”כ אוהבת ולבסוף היא ענתה לי… ככה זה אצלי במשפחה. לא שומעים “לא”. שומעים את ה”כן” שמתחבא לו שם בין “לא תודה” ו”ממש לא”.

ביוני האחרון נסעתי לארה”ב. כן, כמעט לחודש שלם. ברחתי מהעבודה, המטלות והאפייה וניסיתי ליהנות מחודש ללא דאגות. חזרתי לארץ שלשום, אך הראש עדיין שם. עדיין נהנה מעוד חתיכה מהעוגה הזו שאכלתי לראשונה שם, הרחק אי שם בארה”ב, וכעת היא הולכת להיות אורחת קבועה בביתי.

אחרי שניסיתי (ואהבתי) את הקליסון הקלאסי של פרובנס, הגיע הזמן לשחק עם זה קצת. ניסיתי לשלב את צירוף הטעמים האהוב עלי, לימון ופיסטוק, וקיבלתי קליסון פיסטוק לימון כלבבי. את הפוסט הזה התחלתי לכתוב שישי שעבר ואמרתי לעצמי שאני אסיים אותו במהלך הטיסה שלי לארה”ב באותו ערב. זה לא קרה. וזה לא קרה גם במשך שאר השבוע. ככה זה, נוסעים ומשאירים את כל המטלות, העבודות והבעיות מאחורה.

את אלישה ויובל הכרתי בנפרד, עוד לפני שהם הכירו אחד את השנייה, ולשניהם התחברתי די מהר. במהלך השנים שניהם התחברו יחד ויצרו זוג אחד נפלא. אירוע די נדיר, אין לי עוד זוג חברים כזה שהכרתי כל בן זוג לפני שהקשר נוצר. בעצם, עוד לפני שהכרתי את אלישה, הכרתי את אימה. היא הזמינה ממני עוגת גבינה אפויה חגיגית עם תותים לכבוד יום הולדתה ואולי כך בעצם התחיל המסע הקולינרי של החברות שלנו.

לפני כמה חודשים העליתי את התמונה הזו של מקרונים ממולאים בקרם שוקולד בננה לאינסטגרם וכמה חברים ביקשו מתכון. המתכון אותו ניסיתי בזמנו היה בסדר, אבל לא ממש הלהיב אותי. חשבתי לנסות כמה וריאציות אחרות ולהעלות מתכון תוך שבוע, וככה גם הבטחתי לחברים. אבל מה לעשות שלא הכל הולך תמיד כמתוכנן.