** הפוסט עודכן, שופץ ושוכלל בפוסט חדש עם עוגת בננה עסיסית יותר (בתוספת קראמבל פקאן) ושיטת הכנה טובה יותר. ניתן למצוא את העדכון בלינק הזה ** היום אני חוגג יום הולדת 36! אם אני זוכר טוב (כבר אי אפשר להיות בטוח בגילי המופלג), זו עוגת יום ההולדת הראשונה שאני מכין לעצמי. זה קצת מוזר, אני מודה, אבל כמו שדניאל אומר, הסנדלר הולך יחף. בשבועות האחרונים הענקתי הרבה מחשבה לעניין וניסיתי להגיע להחלטה חשובה, איזו עוגה להכין. חשבתי, הרהרתי, חלמתי עד שיום אחד כשצחקתי עם נורית היא קראה לי קופיף והבטיחה לי בננה. איך אני אוהב בננות. דוקטור הו פעם אמר, תמיד תיקח איתך בננה למסיבה. אם כבר, למה לא עוגת בננה.. עם שוקולד ואולי גם אגוזים!

אחד הטארטים האהובים עלי שלמדתי להכין בבי”ס “בישולים”. אמנם לא נתנו לנו את התענוג להכין אותו בעצמנו במהלך השיעורים, אני מכין אותו מאז כל פעם בתקופה הזו עם תוספת דבש במקום הריבה בה השתמשנו. יותר מתאים לרוח התקופה, למרות שאני אוכל תפוח בדבש במשך כל השנה. גם תפוח במלח, זה אחלה דבר. מה אני אגיד, גדלתי כילד של תפוחים.

חבריי אילנה ורומי ביקשו ממני להכין להם את עוגת החתונה שלהם בסיציליה שבאיטליה. בהתחלה היססתי. לא הסכמתי מיד. להכין עוגה כזו במטבח זר זה לא סיפור פשוט. כשהתעניינתי קצת יותר, אילנה סיפרה לי שהיא מדמיינת עוגה עירומה עם טעמים המאפיינים את סיציליה, כמו פיסטוק, לימון, תאנים.. רגע, מה? פיסטוק? ברור שאני הולך להכין את עוגת החתונה הזו! כך שבו את ליבי ופיתו אותי לנסוע לסיציליה להכין עוגת חתונה מפיסטוק ולימון עם קרם מסקרפונה.

בשבוע האחרון ניסיתי המון גרסאות של עוגות פיסטוק. המטבח התמלא בריחות קסומים של פיסטוקים קלויים (וגם באינסוף כלים מלוכלכים). אפיתי ואפיתי, ואז אפיתי עוד קצת. עד שבסוף הגעתי למתכון המושלם. נתתי לאמא לטעום וגם היא הגיעה למסקנה שזה מושלם, כמעט. “כמעט” מושלם לא מספיק לעוגת חתונה.

לא חשבתי שאכתוב עוד פוסט בזמן הקרוב על פירות יער בכלל (או אוכמניות בפרט), אבל זה קרה בכל זאת. גיליתי השבוע שהאחיינית הפצפונת שלי, אלין, חוגגת יום הולדת. נכון, אני אמור לזכור את ימי ההולדת של האחיינים שלי, אבל אחרי האחיין השישי הפסקתי לנסות (מזל שיש גוגל קלנדר). לכבוד החגיגה הכנתי עוגת שיפון קלה ואוורירית עם קצפת בטעם אוכמניות.

אני אוהב לפעמים לשלב אלמנטים מפוסטים שכתבתי בעבר ולקבל תוצר חדש. למשל, עבור הפוסט הזה, השתמשתי בקלתיות של טארטלט הלימון-ליים ופיסטוק. מילאתי את הקלתיות בקרם לימון אותו הכנתי לקרמבו לימון. קישטתי עם פטל ואוכמניות שנשארו לי מעוגת מוס הגבינה. התוצאה, טארטלט לימון ופירות יער.

שבוע שעבר חברים מחו”ל הגיעו לבקר בירושלים. עד לפני כמה שנים הם גרו כאן והיו בעצם שכנים קרובים. זוג עם 2 ילדים חמודים. כשנפגשנו, שאלתי את דקל, אחד הילדים, אם הוא נהנה מהביקור שלו. הוא ענה בחיוב אבל ציין שזה קצת מבאס שאין קרמבו בקיץ. מיד קפץ לי בראש רעיון להיכנס למטבח ולהכין לו קרמבואים בהפתעה למחר. ואכן, זה מה שעשיתי. הילד היה מאושר, וגם אני.

גיסתי אימאן חגגה יום הולדת בסופ”ש האחרון. כשאאלתי אותה איזו עוגה תרצה שאכין לה, היא סירבה על מנת לא להטריח אותי. שאלתי אותה שוב, היא סירבה בשנית. אז שאלתי אותה איזה סוג של עוגות היא בד”כ אוהבת ולבסוף היא ענתה לי… ככה זה אצלי במשפחה. לא שומעים “לא”. שומעים את ה”כן” שמתחבא לו שם בין “לא תודה” ו”ממש לא”.