קוביות קינדר בואנו

אני יודע, השם קצת נדוש כבר, אבל החלטתי ללכת עליו בכל זאת. בהתחלה רציתי לקרוא לקוביות המטריפות האלה קוביות שוקולד ואגוזי לוז, אבל זה לא הרגיש לי מספיק. אחרי שנועם טעם אחת וישר ציין שזה מזכיר לו קינדר בואנו, זה הספיק לי. אז קבלו, קוביות קינדר בואנו כדי להנעים את הקיץ הבלתי נסבל הזה.

טארט ג’נדויה מפורק

אתמול חגגנו לאחיין הכי קטן שלי שנתיים. כבר שבועיים שלמים שאני מנסה לחשוב מה להכין לשובב. אולי עוגה בדמות אחד מגיבורי העל שהוא כל כך אוהב? ספיידרמן? קפטן אמריקה? או אולי עוגה בצורת אחת המכוניות מהאוסף שלו? בסוף קלטתי, הילד מטורף על שוקולד קינדר. כבר הכנתי עוגות וטארטים בהשראת השוקולד האהוב. מספיק. הפעם אכין משהו להורים. כך בעצם נולד לו טארט ג’נדויה… מפורק.

קרואסון שוקולד על כל נגזרותיו

שלג! שלג ירד בירושלים! נו בסדר, לא כמו הסופה הגדולה מלפני 7 שנים שתקעה אותנו כמעט שבוע בבית מאיזה מטר של שלג שנערם ברחובות ירושלים. ובכל זאת, 17 ס”מ שלג נערם על אדן חלוני ואני בעננים. פשוטו כמשמעו, קפוא כאן כמו במרומי השמיים. הירושלמים נהרו לגן העצמאות לשחק בשלג ולבנות אנשי שלג שבטח החזיקו מעמד עד הצהריים. ואני? אני נשארתי בבית וניצלתי את ההזדמנות הקרירה להכין עוד קרואסונים.

פיננסייר אגוזי לוז

אני לא מבין. למה לעבור לשעון חורף אם אנחנו עדיין באמצע הקיץ? מה יוצא לנו מזה? השעה 17:00 ובחוץ כבר כמעט חשוך לגמרי. לילות הקורונה החורפיים האלה הולכים להיות ארוכים. לילות קורונה… נשמע כמו לילות ביירות, קינוח שניסיתי לראשונה בחיפה בקיץ האחרון. היה די נחמד, קינוח סולת עם פיסטוק. אבל הבטחתי מתכונים בלי פיסטוק בזמן הקרוב. אז במקום קינוח מזרח תיכוני קבלו קינוח מערב אירופאי: פיננסייר עם חמאה חומה גדוש באגוזי לוז.

עוגת מוס שוקולד ג’נדויה

לפני כשנתיים עברתי משבר קטן. לא שבאמת היה לי על מה להתלונן, אבל הרגשתי שחסר לי עוד משהו בחיים. עוד משהו קטן להשלים את החיוך בסופו של יום. יום אחד, בדרכי לבקר את המשפחה ביפו, בעודי מקשיב שוב ושוב לשיר Lane Boy של Twenty One Pilot הבנתי פתאום למה אני כל כך אוהב את השיר. התיפוף לקראת סוף השיר עורר בי רגש מסוים. באותו הרגע קלטתי שברוב השירים שריגשו אותי בחיי יש קטע בו התיפוף משתלט על השיר וסוחף אותי איתו. באותו הרגע החלטתי… אני רוצה להיות מתופף! (או כמו שדניאל קרא לזה פעם, תופיסט)

עוגת מוס שוקולד קפה וג’נדויה 2.0

שנה שעברה, הכנתי עוגת מוס שוקולד קפה וג’נדויה כעוגת יום הולדת לסומיה. (סומיה, ולא סומליה כמו שלקוחות קוראים לה לפעמים.. בטעות ובתמימות כמובן..) סומיה עובדת איתי בבית המרקחת ויחד אנחנו משליטים טרור על קהל לקוחותינו. טוב נו, רק על אלה שנדחפים בתור ועוברים את הקו האדום המסומן על הרצפה. בשבילם זה קו דמיוני לחלוטין. אולי בעצם חלק מהתפאורה בבית המרקחת. ככה זה אצלנו. קודם נדחפים, כועסים, רבים, מקללים ורק אז ממתינים את שתי השניות שנותרו להם בעצם לחכות בתור.

טארטלט שביל החלב

בזמן האחרון מרגיש לי כאילו פתחתי פס ייצור לטארטלטים. אני מכין אותם ללא הרף, וזה כיף נורא. אבל שניה לפני שאני עובר הלאה למשהו אחר, החלטתי להעלות פוסט טארטלטי אחרון (לבינתיים), ואם כבר אחרון, אז עם בום.. בסגנון הביג בנג!

Advertisements
logo
Search Cake Lab