לפי חבריי האמריקאים, ס’מורס מורכב ממרשמלו וניל, שוקולד חלב של הרשי’ס וביסקוויט גרהם קראקר. חטיף קלאסי של קאמפינג. צולים את המרשמלו על אש המדורה, מניחים אותו על טבלת שוקולד ומסנדווצ’ים עם שני ביסקוויטים. החום של המרשמלו ממיס את השוקולד וכל הדבר הזה עושה חגיגה אחת גדולה בפה. קשה להשיג את הרכיבים הרשמיים בארץ. כל פעם שאני מנסה למצוא להם תחליף אני מקבל מבט ביקורתי מאותם חברים. ובכל זאת, אני ממשיך לנסות.

בזמן האחרון מרגיש לי כאילו פתחתי פס ייצור לטארטלטים. אני מכין אותם ללא הרף, וזה כיף נורא. אבל שניה לפני שאני עובר הלאה למשהו אחר, החלטתי להעלות פוסט טארטלטי אחרון (לבינתיים), ואם כבר אחרון, אז עם בום.. בסגנון הביג בנג!

תמיד היתה לי אהבה גדולה לשוקולד, על כל סוגיו. אך לצערי, השוקולד לא החזיר לי את אותה אהבה וכמו כמעט בכל סיפור עם אהבה נכזבת, איכשהו מגיעים בסוף לפסיכולוג שיתקן את המצב העגום, רק שבמקרה שלי זה היה רופא שיניים.