בזמן האחרון מרגיש לי כאילו פתחתי פס ייצור לטארטלטים. אני מכין אותם ללא הרף, וזה כיף נורא. אבל שניה לפני שאני עובר הלאה למשהו אחר, החלטתי להעלות פוסט טארטלטי אחרון (לבינתיים), ואם כבר אחרון, אז עם בום.. בסגנון הביג בנג!

תמיד היתה לי אהבה גדולה לשוקולד, על כל סוגיו. אך לצערי, השוקולד לא החזיר לי את אותה אהבה וכמו כמעט בכל סיפור עם אהבה נכזבת, איכשהו מגיעים בסוף לפסיכולוג שיתקן את המצב העגום, רק שבמקרה שלי זה היה רופא שיניים.