כשהייתי בן 20 והתחלתי את לימודיי בגיאופיזיקה ומדעי החלל, החלטתי שאני רוצה קעקוע שישקף את אהבתי לשמיים ומעבר. הלכתי עם חברתי הטובה מיכל לדיזינגוף סנטר, שם מצאנו סטודיו לקעקועים. זה היה ממוקם בחלק הנטוש של הסנטר בזמנו. אזרתי אומץ, נכנסתי לסטודיו וביקשתי קעקוע. המקעקע פשוט אמר לי “לך הביתה”. הסתכלתי עליו בנחישות ואמרתי שוב, “אני רוצה קעקוע”. כנראה הוא הבין שאין מה לשכנע אותי אחרת, אבל זה היה די נחמד מצידו לנסות.

התיישבתי על הספה ודפדפתי בין חוברות בחיפוש אחר קעקוע שידבר אלי (כן, לא היה אז אינסטגרם או פינטרסט שיעזרו לי בעניין). מאוד התחברתי לסגנון הטרייבל (שבטי) ומצאתי שמש מדליקה שהיתה חייבת להיות עלי. המקום הנבחר ל”יצירת האומנות”, הזרוע הקדמית. למען האמת, רציתי שזה יהיה קרוב יותר לכף היד, אבל מיכל שכנעה אותי אחרת (עדיין קצת כועס עליה על זה). לאחר זמן מה, יצאתי משם עם חיוך גדול ובאותו הזמן, חשש גדול מזעמה של אמא.

הצלחתי להסתיר את הקעקוע כמעט שנה שלמה מההורים, עד שאח שלי עשה את הקעקוע שלו והחליט לספר להם באותו היום, ועל הדרך, לקבור אותי יחד איתו. נו טוב, ככה זה ילדים. היום, כמעט 20 שנה מאוחר יותר, זה כבר חלק ממני, אבל לא הייתי מתנגד להחליף אותו (ו… הנה גם זה קרה בסוף). בכל זאת, התבגרתי מאז. ועכשיו אני יודע גם לאפות. אז החלטתי לנסות את ידי בעניין ולקעקע עוגייה. אני מבטיח, זה לא כאב לה.

ברצינות עכשיו

הפוסט הזה כולו מוקדש לא לעוגייה, אלא לרויאל אייסינג. לא זה שבא מהביצה, זה שבא מחומוס. כבר הכנתי בעבר רויאל אייסינג עם חלבון חי ועם אבקת אלבומין, ובשני המקרים התוצר הסופי הריח כמו ביצה סרוחה. נכון, זה לא תמיד קורה, אבל עם הנאחס שלי, לא יכולתי להמשיך לקחת את הסיכון יותר. אז החלטתי לחפש תחליף לביצה והפלא ופלא, מצאתי רויאל אייסינג טבעוני שעושה את אותה העבודה, ללא חשש לסירחון או לסלמונלה.

אז איך זה קורה? מי הבישול בפחית של גרגירי חומוס משומרים (וקטניות אחרות) נקראים אקוופאבה ויש להם תכונה מעולה של הקצפה וחיבור, ממש כמו לחלבונים. ניתן להכין איתם מגוון של קינוחים טבעוניים, כמו מקרונים, מרנג ועוד. אותי עניין להכין איתם רויאל אייסינג, במיוחד כי רציתי דבק אכיל חזק למבני ג’ינג’רברד שאני אוהב לבנות. השתמשתי בו באחוזה הרדופה שלי וזה עבד באופן מושלם. בנוסף, זה עובד מצוין כקישוט על עוגיות, כמו שניתן לראות בהמשך.


הערות רויאליות


* אקוופאבה (מי קטניות) מקבלים על ידי סינון הנוזלים מפחית גרגירי חומוס משומרים (בין היתר). שומרים בנפרד בקערה אטומה מאוויר עד לשבוע במקרר.

* לחומץ יש ריח לא כל כך נעים, אז העדפתי להשתמש במיץ לימון במקום.

* המתכון מעובד מהפוסט הנפלא של Cooking on Caffeine שלימד אותי המון בנושא, כולל וידאו ביוטיוב על אופן ההכנה של רויאל אייסינג טבעוני ועוד אחד על מידת הסמיכות לשימושים השונים. תודה מייגן!

* מתכון מצוין לעוגיות שמתאימות לקישוט ברויאל אייסינג ניתן למצוא אצל Sally’s baking addiction. עוגיות הסוכר שלה נשמרות יחסית פריכות לזמן ארוך יותר באוויר של החדר וכך מאפשרות זמן ייבוש ארוך לרויאל אייסינג. טיפ קטן: העוגיות נאפות טוב יותר בטמפרטורה של 150° כ-15 דקות בתנור.


רויאל אייסינג טבעוני

רויאל אייסינג טבעוני
1 כפית מיץ לימון (או חומץ)
¼ כוס אקוופאבה
(60 גר’)
370 גר’ אבקת סוכר
1 כפית תמצית וניל
צבע מאכל על בסיס ג’ל


המתכון מספיק ל-400 גר’ רויאל אייסינג טבעוני


רויאל אייסינג טבעוני

שמים מיץ לימון (או חומץ) בתוך קערת המיקסר ומוסיפים אקוופאבה. מקציפים במהירות בינונית (השלב הזה קל יותר עם מיקסר ידני מכיוון שהכמות קטנה מדי למיקסר שולחני) עד לקבלת קצף סמיך.

מוסיפים את רוב אבקת הסוכר ומקציפים במהירות איטית עד שאחיד. אם התערובת נוזלית מדי, מוסיפים את כל שאר אבקת הסוכר ומקציפים עד שאחיד שוב. אמורים לקבל תערובת סמיכה שמזכירה דבק לבן נוזלי. (אם לא מגיעים למרקם הרצוי, ממשיכים להוסיף כף אבקת סוכר כל פעם, מקציפים ובודקים).

לאחר הגעה למרקם הרצוי, מוסיפים תמצית וניל ומגבירים את מהירות המיקסר לבינונית-גבוהה. מקציפים כ-8 דקות נוספות, עד שמרקם התערובת יציב, סמיך ובהיר יותר. המרקם אמור להזכיר בעיקרון מרנג יציב בשלב פסגות נוקשות. זהו מרקם מושלם לזילוף קווי מתאר (מסגרת) על עוגיות או שימוש כדבק אכיל למבני ג’ינג’רברד.

רויאל אייסינג טבעוני שומרים בקערה אטומה באוויר עד לשבוע בטמפרטורת חדר או עד לחודש במקרר (לפי מייגן לפחות). כל עוד הרויאל אייסינג חשוף לאוויר, הוא יתחיל להתייצב ולהתקשות מפני השטח פנימה תוך דקות ספורות.

צביעת רויאל אייסינג טבעוני

המתכון מספיק ל-400 גר’ רויאל אייסינג אותו אני מחלק ל-8 חלקים קטנים יותר של 50 גר’, מה שמקל על העבודה. כל חלק ניתן לצבוע בכל צבע שרוצים בעזרת צבעי מאכל על בסיס ג’ל. צבעי מאכל אלה מכילים כמות מועטה של מים ולכן לא ישפיעו על המרקם של הרויאל אייסינג באופן משמעותי. 1-2 טיפות יספיקו לכל חלק.

לצבעים טבעיים יותר, כמו חום למשל, מוסיפים קצת אבקת קקאו או ממירים את מיץ הלימון בקפה או אספרסו. לדעתי ניתן לשחק בכיף עם צבעי מאכל טבעיים נוזליים כמו סלק, אוכמניות וכו’ במקום מיץ הלימון, אך הצבע שיתקבל בטח יהיה חלש יותר מצבעים סינטטיים.

קישוט עוגיות עם רויאל אייסינג טבעוני

כמו שכבר אמרתי, המרקם הנ”ל טוב לקווי מתאר (מסגרת). לאחר סיום המסגרת, מוסיפים כ-1 כפית מיץ לימון (או מים/חלב) לכל 50 גר’ רויאל אייסינג לדילול התערובת על מנת להשתמש בה להצפת אזורים גדולים יותר בעוגייה. ניתן לדלל אף יותר אם רוצים לטבול את העוגייה ברויאל אייסינג.

(!) בעיקרון, לדילול רויאל אייסינג מוסיפים מיץ לימון ולהסמכה מוסיפים אבקת סוכר. ככל שהרויאל אייסינג סמיך יותר, כך הוא יתייבש מהר יותר. ניתן גם להשתמש במים או חלב כתחליף למיץ לימון, אבל העדפתי מיץ לימון כדי לשבור קצת את מתיקות הסוכר, למרות החמיצות שמתקבלת מהלימון.

ניתן להשתמש בשק זילוף עם פתח צר בקצה לזילוף רויאל אייסינג על עוגיות. אני מעדיף להשתמש בנייר אפייה אותו אני הופך למעין שק זילוף וזה מאפשר שליטה טובה יותר על זילוף בכמויות קטנות יותר של רויאל אייסינג. ניתן לראות הדגמה להכנת שק זילוף מנייר אפייה כאן.

ייבוש רויאל אייסינג נעשה בטמפרטורת חדר קרירה עם לחות מינימלית. זה אמור לקחת לפחות שעתיים ועד ל-6 שעות. הבעיה, שהעוגייה יכולה לאבד את הטריות שלה בזמן הזה. יש כאלה שעובדים עם מייבש מזון כדי לזרז את תהליך הייבוש בכחצי מהזמן , שזה די משמעותי. לי אין כזה, אז אני מפעיל את המזגן על פונקציית מצב יבש (סמל “טיפה”) בטמפרטורה קרירה.

אופציה נוספת, מדליקים מאוורר שיפעל, אך לא בכיוון של העוגיות. ככה האוויר של המאוורר ייבש את חלל החדר וכך גם את הרויאל אייסינג שעל העוגיות. לאחר ייבוש מלא של הרויאל אייסינג, מעבירים את העוגיות לכלי אטום מאוויר לשמירת טריות העוגיות.

רויאל אייסינג טבעוני
Advertisements