עוגת ספינת פיראטים (וכל מה שאני יודע על בצק סוכר)

בקיץ של 2011, ידידתי מירב הלכה לטייל עם בן זוגה בגולן. ממש בתחילת המסלול, מירב התהפכה לצד המדרון ושברה את הרגל. לאחר חילוץ, ניתוח וטיפול היא נאלצה לנוח בביתה ולא לאמץ את הרגל. במהלך השיקום, היא ביקשה את עזרתי בהכנת קאפקייקס ליום הולדתה. לא היה לי מושג איך להפעיל תנור בזמנו, אבל שמחתי לעזור לחברה בעת הצורך. היא שלחה אותי לחנות בשוק, “מנה אחרונה” שמה, עם רשימה מפורטת. נכנסתי לחנות, הסתכלתי מסביבי והרגשתי אבוד. שלומית בעלת המקום ניגשה אלי ושאלה עם חיוך אם האישה שלחה אותי עם רשימת קניות. “כן!” עניתי מיד. נתתי לה את הפתק עם מחשבה אחת בראש, מה זה לעזאזל בצק סוכר?!

חזרתי למירב ואפינו יחד קאפקייקס (או יותר נכון, היא נתנה לי הוראות מהספה ואני ביצעתי את המלאכה). לאחר מכן שיחקנו עם בצק סוכר. יצרנו דמויות מהבצק במטרה להגיש לכל אורח קאפקייק אישי עם דמות מבצק סוכר. פיסלנו דג, צ’לו, כדורגל ואפילו את ישו נושא צלב. היצירות המגניבות והאושר על פני החברים שבו אותי. החלטתי באותו רגע שבאוקטובר הקרוב אני אכין עוגה שלמה ואצפה אותה בבצק סוכר לכבוד יום הולדתו של האחיין הקטנטן שלי יוסף.

יוסף חגג אז 3 שנים. אני עדיין זוכר איך הפנים שלו נדלקו כשנכנסתי עם עוגת יום ההולדת. עיניו לא זזו מהקוף שפיסלתי מבצק סוכר, עד שהוא שם לב לברווז בפינת העוגה. כמה אושר ברגע אחד. מאז הכנתי אין ספור עוגות מקושטות לאירועים חגיגיים של בני משפחה וחברים. עוגות ימי הולדת, עוגות חתונה, עוגות לחגים ועוד.

…

אפשר להכין בצק סוכר ביתי ואפשר לקנות אותו מוכן. כשאני מכין עוגות עם בצק סוכר, העבודה כה מרובה שאני פשוט מעדיף לקנות אותו מוכן. המותג הכי אהוב עלי הוא ללא ספק Satin Ice. הבצק מאוד נוח לעבודה ונותן תוצאות חלקות ונקיות. חוץ מפעם אחת…

לפני כמה שנים, קניתי בצק סוכר של חברת Satin Ice. הבצק נסדק לאחר שעטפתי את העוגה והתייבש מהר מדי, וזאת אחרי שלשתי אותו ארוכות. לאחר שיחה עם החברה האמריקאית התברר שהמוצר כנראה מזויף. כדי לתקן את המצב העגום הם מיד שלחו בצק סוכר חלופי היישר מארה”ב! וגם לאחר שהבצק החלופי נתקע במכס, הם שיחררו אותו מיד. נחמד היה להיתקל בחברה שלא רק עומדת מאחורי המוצר שלה, אלא מוכנה לעשות הכל כדי לרצות את הלקוח שנמצא הרחק אי שם בצד השני של העולם.

לפני כשנתיים פתחתי את הבלוג ומאז לא התעסקתי עם בצק סוכר. צללתי ונעלמתי אל תוך עולם האפייה. השבוע, האחיין (הלא קטנטן כל כך) חוגג 10 שנים. לכבוד האירוע החגיגי החלטתי לחזור לבצק סוכר. הרי זהו יום מיוחד גם עבורי. יום שמציין את תחילת דרכי. היום בו הכנתי את העוגה הראשונה שלי מבצק סוכר, לפני 7 שנים.

נושא מסיבת יום ההולדת: פיראטים! בהתחלה חשבתי להכין תיבת עץ מעוגה עם שלל מטבעות ויהלומים. אבל אז נזכרתי בתחרות עיצוב עוגות שכמעט היתה ובסוף לא היתה. תחרות בנושא שירים. כששמעתי על נושא התחרות ידעתי כמעט מיד את השיר שאני הולך להציג. שיר “אהובת הספן” של ריטה. שיר כה יפה ועצוב. כזה שמצטייר היטב על עוגת קומות. רציתי להטביע את מילות השיר על פני העוגה. עיר נמל ציורית עם אהובת הספן המתבוננת מחלון ביתה אל עבר הים, שערה הגלי והארוך מתנופף עם הרוח ומתמזג עם הים הסוער שבולע את הספינה עליה נמצא הספן.

…

בסוף קרה מה שקרה, והאירוע לא יצא לפועל. אך הרעיון נטבע בראשי. כשנזכרתי בו, נטשתי את כל הכוונות שלי להכין תיבת מטמון. היה לי ברור. אני הולך לבנות ספינה ואז לאכול אותה. וזה מה שעשיתי במשך 3 שבועות. כל יום אחרי העבודה הייתי חוזר הביתה ועובד על העוגה. התחלתי ממדידות, רישומים, חישוב כמויות וגדלים, ופיסול אלמנטים שהולכים להיות מונחים על הספינה. ניסיתי לסיים כמה שיותר עבודה לפני הכנת העוגה כדי שתישמר טרייה לאירוע.

סוף כל סוף הגיע היום המיוחל, יום ההולדת של יוסף, במהלכו ישנתי רק 4 שעות. הייתי מותש. ניסיתי להספיק כמה שיותר לפני הובלת העוגה ליעד. בסוף לא הספקתי להכין את הדגל עם הגולגולת ועוד כמה אלמנטים קטנים, אבל אני מאוד מרוצה מהתוצאה הסופית. כך גם בני המשפחה וכל מי שנתקל בעוגה בדרך. כמו למשל שני החיילים במחסום כביש 443. בעת הצגת תעודות מזהות הם שאלו ממה עשויה הספינה. כשאמרתי להם שזה בצק סוכר אחד החיילים מיד קפץ לאחור עם צעקת “מה?!” מופתעת. “זו עוגה?!” השני שאל. חייכתי ועניתי שכן. החיילים סיימו להתפעל מהעוגה ונתנו לנו להמשיך בדרכנו, לאחר שביקשו חתיכת עוגה. מזל שזה היה רק בצחוק.

העוגה הגיעה ליעד בשלום, שזה די מרשים בהתחשב בתורנים הזקופים עם המפרשים המתנופפים עליהם. יוסף היה מאושר עד השמיים, כך גם כל שאר הילדים ששלפו טלפונים והתחילו לצלם (אמממ, מה?!). הגיע זמן חיתוך העוגה וכל הילדים נאספו סביבי כדי לראות אם אכן יש עוגה שמסתתרת בתוך הספינה. העוגה נחתכה, נאכלה ונעמלה, כמו ספינה שטובעת בים. הפרויקט הגדול שלי לחודש אוקטובר נגמר. בסוף קיבלתי מכה חזקה משולחן שאחותי הפילה לי על הרגל, שני חתכים על אצבעות הידיים מסכין חדה ומכופפת וחזרתי הביתה כאוב.. אך שמח.

כלים

לאחר שנתיים שלא נגעתי בבצק סוכר מצאתי את עצמי אבוד בהתחלה. הייתי צריך להפעיל את כל הגלגלים בראש כדי לזכור כל מיני דברים שכמעט שכחתי. לכן אני מכניס את כל מה שאני יודע על בצק סוכר בפוסט אחד, כדי שתמיד תהיה לי האפשרות לחזור לכאן ולהיזכר בדברים החשובים. לעיטוף עוגה ויצירת דמויות, מומלץ להצטייד במצרכים ובכלים הבאים:

• עוגה יציבה עטופה בגנאש
• בצק סוכר
• אבקת סוכר/ קורנפלור
• מרגרינה
• שקיות זיפלוק (פסגור)
• אבקת CMC
• דבק אכיל חזק
• דבק אכיל בינוני
• מערוך קטן וגדול
• סכין קטנה חדה
• מברשות צבע
• צבעי מאכל על בסיס ג’ל
• אלכוהול במידת הצורך
• קיסמים
• מחליק עוגות
• כלים לפיסול
• מגבות נייר
• קאפה/קרטונים

---

מדידות

1 ק”ג בצק סוכר מספיק כדי לכסות עוגה עגולה וגבוהה בקוטר 22-23 ס”מ. (ניתן בקלות למצוא טבלאות המרה אונליין לגדלים שונים)

לספינה, הייתי חייב לבצע מדידות ולהחליט באיזה גודל הספינה תהיה. החלטתי שאורכה יהיה 50 ס”מ וכך בעצם התאמתי את שאר הגדלים לפי הסרטוט הזה. כ-2 ק”ג בצק סוכר הספיק כדי לכסות אותה. בסופו של דבר העוגה יצאה קטנה יותר ממה שתכננתי, והאלמנטים שהלכו עליה היו קצת גדולים מדי. לא נראה לי שמישהו שם לב, נכון?

משטח

את המשטח לעוגות אני בדרך כלל יוצר מקאפות או קרטונים. אני חותך 2 או 3 חתיכות גדולות יותר בהתאם לגודל וצורת העוגה. מחבר את החתיכות בעזרת דבק חם (אני חולה על אקדח הדבק שלי!). מצמיד סרט צבעוני מסביב למשטח בעזרת דבק דו-צדדי כדי לכסות את החיתוך.

לספינה, החלטתי שחבל יתאים יותר לנושא. אז קניתי חבל מטמבור והצמדתי אותו מסביב למשטח בעזרת אקדח הדבק שלי. (בנג בנג!)

עוגה

עוגות בחושות הן המתאימות ביותר לעיטוף בבצק סוכר. הן עמידות ונשארות טריות בטמפרטורת החדר עד כשבוע. הן אף מחזיקות מעמד מתחת למשקל של בצק סוכר. בנוסף, ניתן לערום אותן לקומות בקלות יותר מעוגות אחרות.

בדרך כלל אני אופה את העוגות כ-3 ימים מראש. לאחר האפייה, אני מצנן את העוגה לחלוטין בטמפרטורת החדר, מכסה בניילון נצמד ואז שומר במקרר ללילה, במיוחד אם אני מתכנן לחתוך או לנסר את העוגה.

לספינה, הכנתי את עוגת השוקולד האהובה עלי מהפוסט הקודם. שיניתי את כמות הרכיבים שיתאימו לתבנית מרובעת בגודל 23X23 ס”מ. כדי לקבל עוגה מרובעת אחת הייתי צריך להכפיל את כמות הרכיבים ב-¾ . עשיתי זאת 3 פעמים כדי לקבל 3 עוגות מרובעות (כלומר, מבחינת כמות סופית, הכפלתי את המתכון ב-¼2). ציננתי את העוגות בטמפרטורת החדר, כיסיתי היטב בניילון נצמד ושמרתי במקרר ללילה.

סירופ פשוט

מומלץ למרוח על כל שכבת עוגה סירופ פשוט כדי לשמור על העוגה לחה. עד שמורחים את הגנאש ומכסים את העוגה בבצק סוכר העוגה עלולה להתייבש. בנוסף, ניתן להוסיף טעמים לסירופ כדי לחזק את טעם העוגה.

סירופ פשוט ניתן להכין מכמות שווה של מים וסוכר. אני בדרך כלל משלב כוס מים וכוס סוכר בתוך קומקום ומניח אותם על אש גבוהה. אני מערבב עם מרית כדי להמיס את הסוכר. ברגע שהסירופ מתחיל לרתוח, אני מפסיק לערבב וממשיך לחמם ל-5 דקות נוספות.

לסירופ תפקיד כפול בעצם. לא רק שהוא שומר על העוגה לחה, הוא גם מאפשר הדבקת בצק סוכר על פני הגנאש. לכן, לאחר שאני מסיים להספיג את העוגה בסירופ, אני שומר את הסירופ בצד למריחה על גבי הגנאש שיעטוף את העוגה אוטוטו.

גנאש שוקולד

גנאש שוקולד הוא הקרם הנבחר אצלי לעיטוף עוגות. אני משתמש ביחס של 1:2 לטובת השוקולד. לעומת זאת, לשכבות בעוגה, אני מעדיף להשתמש ביחס נמוך יותר של שוקולד לעומת השמנת. זה נותן גנאש רך יותר. כמובן, היחס משתנה בהתאם לעונה ולסוג השוקולד (או אחוז מוצקי הקקאו).

להכנת הגנאש, אני שובר את השוקולד לקוביות ושם בתוך מד ליטר. אני מביא את השמנת לסף רתיחה ומוזג ישירות למד ליטר. מערבב קצת ואז טוחן עם בלנדר מוט עד למרקם אחיד. מעביר את הגנאש לתוך קערה ומכסה את שטח הפנים עד שהגנאש מוכן לשימוש.

איך יודעים שהגנאש מוכן? בודקים את המרקם. אם הוא נוח למריחה ולא נוזל, אז הוא מוכן. אם הוא נוקשה מדי, אז מחממים קלות על בן מארי עד לריכוך.

לספינה, השתמשתי ב-500 גרם שמנת מתוקה ו-1 ק”ג שוקולד מריר. זה הספיק למריחה בין שכבות העוגה ולעיטוף העוגה מבחוץ. אכן, השתמשתי באותו היחס גם עבור שכבות הגנאש בעוגה. רציתי שהתורנים יעמדו זקוף והייתי צריך שמשהו יחזיק אותם במקום, לכן החלטתי להשתמש בגנאש יציב יותר.

חיתוך והרכבת העוגה

לאחר שהעוגה התייצבה במקרר, אני חותך אותה לרוחב פעמיים במרווחים שווים כדי לקבל 3 שכבות של עוגה. אני חותך את העוגה בעזרת מסור עוגות או סכין משוננת גדולה. לחיתוך ישר ולא משופע, אני מסובב את העוגה, חותך מהדפנות קודם ולאט לאט מתקדם למרכז העוגה.

אני מורח קצת קרם במרכז צלחת הגשה (או המשטח שיצרתי). אני מניח שכבת עוגה ראשונה על גבי הצלחת. אז מספיג קלות את העוגה בסירופ. מורח שכבת גנאש שוקולד (בעובי של כ-1 ס”מ) מעל העוגה ומיישר בעזרת פלטה. אני חוזר על התהליך עבור שאר שכבות העוגה.

לספינה, חתכתי את ראש העוגות כדי ליישר אותן. חתכתי כל שכבת עוגה באמצע וקיבלתי 6 שכבות של 22x11 ס”מ כל אחת. מרחתי קצת גנאש לאורך הקאפה. הנחתי 2 חתיכות עוגה לאורך, אחת אחרי השנייה, וחיברתי אותם עם גנאש. כך קיבלתי בעצם את השכבה הראשונה שהיתה בגודל 45x11 ס”מ. הספגתי קלות את השכבה הראשונה בסירופ בעזרת מברשת צבע רחבה. הסירופ נספג מיד אל תוך העוגה.

מרחתי שכבת גנאש נדיבה מעל שכבת העוגה הראשונה (מומלץ לשאוף לעובי של כ-1 ס”מ). הנחתי עוד 2 חתיכות עוגה מעל וכך קיבלתי את השכבה השנייה של העוגה. שוב הספגתי בסירופ סוכר מעל ואז שכבה נדיבה נוספת של גנאש שוקולד.

את השכבה השלישית הייתי צריך לחתוך בהתאם למדידות שלי. חזית וגב הספינה גבוהים יותר ממרכז הספינה. חתכתי 2 חתיכות עוגה לפי המדידות והנחתי אחת מקדימה ואחת מאחורה. גם אותן הספגתי בסירופ סוכר.

עיצוב העוגה

החלק האהוב עלי! המטרה כאן לפסל את העוגה שתיראה כמו ספינה. בעזרת סכין משוננת קטנה גילפתי את צדדי העוגה עד לקבלת מראה מקומר שדומה לספינה. ניסרתי את ראש חזית הספינה וגב הספינה כך שיהיו בשיפוע קל. בתחתית גב הספינה אמור להיות חלל ריק, לכן ניסרתי את החלק הזה בהתאם.

עיטוף העוגה בגנאש שוקולד

אני מורח בנדיבות גנאש מסביב לעוגה. בעזרת שפכטל רחב (או פלטה גדולה) אני מחליק את הגנאש, תוך כדי סיבוב העוגה והצמדת השפכטל לעוגה, כך שנוצרת שכבת גנאש חלקה וישרה מסביב לעוגה. אם יש שקעים, אני ממלא אותם בגנאש ומחליק עם השפכטל שוב. אני מיישר את פינות העוגה ככל הניתן.

לספינה, מרחתי שכבה ראשונה של גנאש מסביב ומעל לעוגה עד שכל העוגה היתה מכוסה. נתתי לגנאש להתייצב ואז מרחתי שכבה נוספת של גנאש, אך הפעם בדגש על יצירת פינות חדות והחלקת הגנאש בצדדים. הצלחתי לקבל שכבה חלקה ביותר על ידי מריחת גנאש בנדיבות על הצדדים ואז הסרת הגנאש העודף עם קלף שקימרתי. הקלף הוא בעצם חתיכה מצילום רנטגן. עבד כמו קסם!

עיטוף העוגה בבצק סוכר

לפני שמתחילים לרדד, משמנים את הידיים והמשטח עם מעט מרגרינה ולשים את הבצק כ-5-10 דקות עד שהוא רך מספיק. מפדרים קורנפלור/ אבקת סוכר* על משטח רחב. מודדים את היקף וגובה העוגה, מוסיפים פעמיים הגובה להיקף ומקבלים את האורך אליו יש לרדד את הבצק. מורחים שכבה דקה של סירופ פשוט על פני הגנאש שעוטף את העוגה.

מרדדים בצק סוכר על המשטח בעזרת מערוך גדול עד לעובי של כ-½  ס”מ. מסובבים את הבצק כל הזמן ומוודאים שלא נדבק למשטח. מניחים את המערוך במרכז הבצק, מקפלים עליו חצי מהבצק ומרימים את המערוך עם הבצק. מניחים את הבצק על העוגה ע”י גלגול ושחרור מהמערוך. הידוק העוגה בבצק מתבצע מלמעלה למטה. מהדקים את הבצק על ראש העוגה. מושכים בעדינות את קצוות הבצק בצדדים ומהדקים את הבצק לפינות העוגה היטב. מהדקים את הבצק להיקף העוגה מלמעלה עד למטה. מסובבים את העוגה ומהדקים עד שכל העוגה מכוסה היטב. חותכים את קצוות הבצק העודף בתחתית העוגה. מחליקים ומיישרים את הבצק בעזרת מחליק עוגות.

אם לאחר העיטוף מופיעות בועות על גבי הבצק, לא להיבהל (על מי אני עובד, אותי זה תמיד מבהיל). לוקחים סיכה ונועצים את הסיכה בבועה כדי לחלץ את האוויר הכלוא. משטחים את הבועה בעזרת מחליק עוגות. נכון, סימן הנעיצה נשאר גלוי לעין (אוף), אבל זה לא סוף העולם. אפשר תמיד לכסות בקישוטים ולשנות את עיצוב העוגה בהתאם.

…

לאחר עיטוף עוגה בבצק סוכר, אין צורך לשמור את העוגה במקרר. בצק סוכר שעוטף עוגה היטב ישמור על העוגה טרייה בטמפרטורת החדר לכמה ימים טובים. הלחות במקרר עלולה לפגוע ביציבות חלקים קטנים מבצק סוכר במקרה ויש כאלה על העוגה. במקרה וכן מחליטים לשמור את העוגה העטופה במקרר, יש לקחת בחשבון שהעוגה תתחיל להזיע לאחר שמוציאים אותה מהמקרר. לא להיכנס לפאניקה!  פשוט לתת לעוגה לעשות את שלה ובסופו של דבר היא תחזור לעצמה.

* ככל שמוסיפים יותר קורנפלור, מסתכנים בייבוש הבצק וסדיקתו לאחר העיטוף. ככל שמוסיפים יותר אבקת סוכר, מסתכנים בהמתקת הבצק יתר על המידה. לכן חשוב לא להגזים בכמויות.

לספינה, עטפתי כל חלק בנפרד. חתכתי חתיכת בצק סוכר מתאימה ואז הדבקתי אותה על אותו חלק. כך למשל את החצי התחתון של הספינה עטפתי במלבנים קטנים מבצק סוכר. אמנם התהליך היה די ארוך, אבל זה יצר אפקט יותר ריאליסטי לדעתי. כשעטפתי את החצי העליון של הספינה, השארתי בצק עודף מעל שמיד לאחר מכן חתכתי כדי ליצור מרווחים להכנסת התותחים, וכך הלאה.

צביעת בצק סוכר

מבחינת צבעי מאכל ג’ל, אני משתמש בעיקר במותגים הבאים: Wilton ו- Magic Colours.

איך צובעים בצק סוכר? טובלים קיסם בצבע מאכל ומורחים את הצבע מהקיסם לבצק שרוצים לצבוע. לשים את הבצק עד לצבע אחיד. חוזרים על התהליך עד שמגיעים לצבע הרצוי. אם הצבע יוצא כהה מדי, לשים את הבצק עם בצק לבן כדי להבהיר אותו חזרה. האמת, קשה להגיע לצבעים כהים/חזקים כשצובעים עם צבעי מאכל. הצבע הסופי מזכיר צבעי פסטל. נדרשת כמות גדולה של צבע מאכל בשביל זה. לכן, במקרים מסוימים עדיף לקנות בצק סוכר צבעוני, במיוחד לצבעים דומיננטיים כמו אדום, שחור וכחול.

לפעמים, לאחר צביעת בצק סוכר, הצבע דוהה. צבעי מאכל שדוהים מהר הם שחור וסגול בעיקר. במיוחד אם הם חשופים לאור יום לזמן ארוך. אפשר להפחית את התופעה הזו אם קונים בצק סוכר צבוע מראש.

אני יודע שזה נשמע צבוע (סורי, לא יכולתי להתאפק), אבל צבעי מאכל זה לא עניין בריא. גם סוכר בעצם. אני אוהב את העניין הפיסולי מאחורי הרעיון של בצק סוכר שיכול להפוך כל עוגה בחושה רגילה להתגשמות חלומו של כל ילד. זה נפלא שכל הדבר הזה אכיל. אבל אין סיבה ממש שהילדים יאכלו את כל הסוכר והצבעים הסינטטיים האלה. לכן, כשמגיעים לרגע חיתוך העוגה, אני מעדיף להסיר את בצק הסוכר מסביב לחתיכת העוגה שאני מגיש (או לפחות לציין לא לאכול את זה).

צביעת הבצק לדמוי עץ

אפקט די מגניב שלמדתי מהסרטון הזה ביוטיוב. השתמשתי באפקט הזה ליצירת חבית וויסקי מעוגה ליום הולדתו של יובל לפני כמה שנים. זה בעצם מה שדחף אותי ליצור את הספינה. ידעתי שהאפקט הזה יראה נהדר על ספינה מעץ.

כדי לעשות זאת, מערבבים קצת צבע מאכל חום עם קצת אלכוהול. מורחים את הצבע על גבי הבצק בכיוון אחיד ליצירת אפקט עץ. האלכוהול מתאדה לאוויר די מהר אך הצבע נשמר על הבצק. אני משתמש בד”כ בוודקה. ניתן גם להשתמש בתמצית לימון שמכילה אלכוהול.

כשצובעים כדאי שיהיו 2 צלוחיות: אחת עם צבע מדולל ואחת עם צבע מרוכז. כך קל לשחק עם זה וליצור אפקט דמוי עץ עשיר יותר. אפשר להתחרט אחרי שהצבע התייבש (כמו שקרה לי) ולדלל את הצבע שכבר צבוע על הבצק עם אלכוהול. אפשר גם לצבוע על גבי צבע לא רצוי (ניסיתי לצבוע את תחתית הספינה בשחור וזה יצא לי ירוק) וכך בעצם לשנות ולהכהות את הצבע.

בעיקרון, ככל שאחוז האלכוהול גבוה יותר, כך הצבע יתייבש מהר יותר. על מנת לזרז את תהליך הייבוש מומלץ לעבוד בחדר יבש, ללא לחות, עם משב רוח.

לספינה, הוודקה בה השתמשתי נגמרה מהר מדי, ועוד בסוף שבוע. למזלי (או לצערי האמת), דניאלה באה לבקר והביאה איתה בקבוק ליקר מלפפונים בשם Gurkengeist מגרמניה. הבקבוק מכיל 40% אלכוהול. החיסרון היחיד היה ריח החמוצים שהוא הפיץ באוויר כל פעם שהשתמשתי בו. לשמחתי זה לא השאיר זכר לריח הנורא לאחר שהתאדה לאוויר.

בגלל שצבעתי את הספינה רק יום לפני האירוע, הייתי בלחץ נורא שהצבע לא יתייבש ויישאר מבריק. אז הדלקתי את המזגן על אוורור וייבוש ופתחתי את כל החלונות במהלך העבודה.

פיסול חלקים ודמויות

ניתן לפסל דמויות בסיסיות עם בצק סוכר. קל יותר לעשות זאת בעזרת בצק פיסולי (Gum Paste). בצק פיסולי גמיש ויציב יותר מבצק סוכר. כשמפסלים דמות מבצק סוכר, הבצק מתייבש מהר מבחוץ אך נשאר רך מבפנים. מומלץ לפסל כל חלק של הדמות בנפרד, לייבש אותם בנפרד ליום-יומיים ורק אז לחבר אותם. אם מחברים את החלקים באותו יום מסתכנים שהדמות תיסדק. בצק פיסולי מאפשר פיסול דמויות בזמן קצר יותר.

אפשרות נוספת: ניתן להפוך בצק סוכר לבצק יותר פיסולי על ידי הוספת אבקת CMC – Carboxymethyl Cellulose. זו אבקה סינטטית שמייצבת בצק סוכר ומייבשת אותו מהר יותר מהרגיל. אני בדרך כלל מוסיף קורט או שניים של אבקת CMC לקומץ בצק סוכר ואז לש אותם יחד. אם אני רוצה שהבצק יהיה נוקשה יותר ויתבייש מהר יותר, אני מוסיף עוד קצת אבקת CMC.

חשוב לציין שחייבים לעבוד בצורה נקייה כשזה מגיע לבצק סוכר. לפחות ככה אני עובד. לפני שאני מתחיל להתעסק עם בצק סוכר, אם לרידוד או ליצירה, אני תמיד שוטף את הידיים עם סבון ואז מנגב עם מגבת נייר, ולא מגבת מטבח רגילה. כך בעצם אני מונע מסיבי טקסטיל לעבור מהמגבת לידיים שלי והלאה לבצק סוכר. הסיבים האלה פשוט מטריפים אותי.

בנוסף, אני אוהב לעבוד עם שקיות זיפלוק גדולות (פסגור). הן מצוינות לרידוד כמויות קטנות של בצק סוכר. בדרך כלל משתמשים באבקת סוכר לרידוד. אני מעדיף לחתוך שקית זיפלוק גדולה ל-2 חלקים ולהשתמש באחת מהן כדי לרדד ולחתוך את בצק הסוכר עליה כאוות נפשי. הבצק לא מתייבש מהר מדי, לא הופך למתוק מדי ולא נדבק למשטח.

בצק סוכר ובצק פיסולי חייבים להיות אטומים מאוויר. אני תמיד דואג לסגור את הבצק שאני לא משתמש בו בשקית ניילון. לאחר פיסול דמויות וחלקים, אני שומר אותם על מדף בתוך ארון כדי להרחיק מאבק. אסור לסגור אותם בשקית או בקופסה, אחרת הבצק יתחיל להזיע והלחות תהרוס לו הצורה.

…

לספינה, את רוב החלקים הקטנים שניתן לראות עליה הכנתי כשבועיים-שלושה מראש. אין צורך לאכול אותם והם מתפקדים כקישוט שמשלים את מראה הספינה. כך, כשהגיע הזמן להתעסק עם העוגה עצמה, לא הייתי צריך לדאוג לכל הפרטים הקטנים כי הם כבר היו מוכנים. כשהגיע הזמן לחתוך את העוגה, פשוט הסרתי את החלקים הפחות אכילים.

הדבקת החלקים

להדבקת חלקי בצק סוכר אני משתמש בשני סוגים של דבק אכיל:

• דבק בינוני: ½ כפית אבקת סוכר + 1 כף מים.

מערבבים יחד וזה כבר מוכן לשימוש. לרוב זה הדבק בו אני משתמש, במיוחד לחיבור חלקים שלא חייבים הדבקה חזקה. כמו למשל, גבות על פנים.

• דבק חזק: ¼ כפית אבקת CMC + 3 כפות מים פושרים.

מערבבים ושומרים במקרר למספר שעות. לפני השימוש מערבבים היטב עד להמסת הגושים של האבקה. אני משתמש בו רק למקרים שמצריכים הדבקה רצינית, כמו הידיות של הגה הספינה.

כשאני לא משתמש בדבק, אני מכסה ושומר במקרר עד שאני מסיים עם העוגה.

---

פיסול החלקים שעל גבי הספינה:

תורן

השתמשתי בארבעה דיבלים עץ בקוטר 6 מ”מ. סימנתי עם טוש אכיל את החלק שאני צריך לעטוף בבצק סוכר (אין צורך לעטוף את החלק שנכנס בעוגה). גלגלתי בצק סוכר לצורת חבל. שיטחתי עם מערוך לעובי כ-2 מ”מ על גבי שקית זיפלוק גדולה (משטח לא דביק). חתכתי את הבצק לפס ארוך ברוחב 2 ס”מ . מרחתי על הבצק שכבה דקה של מי סוכר. הנחתי את הדיבל על גבי הבצק והידקתי בעדינות צד אחד של הבצק לאורך הדיבל. הסרתי משקית הזיפלוק והידקתי בעדינות את כל הבצק מסביב ולאורך הדיבל. את הרווח בין שני קצוות הבצק סגרתי על ידי צביטת הבצק עד לחיבור. עיגלתי טיפה את ראש הדיבל. החלקתי ויישרתי את הבצק בעזרת מחליק עוגות. הנחתי את התורן בתוך כוס ארוכה מלאה בגרגירי חומוס יבשים לייבוש הבצק.

עשיתי את אותו הדבר עבור קורות העץ המאונכות לתורן שהולכות להחזיק את המפרשים. השתמשתי בדיבל עץ צר יותר בקוטר 4 מ”מ. חתכתי לגודל הרצוי ועטפתי בבצק סוכר.

לאחר ייבוש של יומיים, חיברתי את קורות העץ יחד במאונך, הקטנים לגדולים, כדי שאוכל לתלות עליהם את המפרשים. מפני שהם הולכים להיות מעל ומחוץ לעוגה, החלטתי להשתמש בחוט כדי לקשור אותם אחד לשני. השתמשתי בחוט שעווה דביק וקשרתי אותם בכפיתה מרובעת לפי סרטון שמצאתי ביוטיוב. (ממש כמו בצופים!)

בנקודת החיבור של כל תורן לראש העוגה, הוספתי בסיס כבד ורחב מבצק סוכר שיוכל להידבק אל משטח הספינה ולתרום יציבות נוספת לתורן. צבעתי את התורנים בטכניקת דמוי עץ עליה הרחבתי קודם. נתתי להם להתייבש לפני חיבור המפרשים.

מפרשים

את המפרשים הכנתי מבצק פיסולי שחיברתי אל דפי אורז. קודם גזרתי חתיכות דפי אורז בגודל המתאים למפרשים, ובעזרת מחט חוררתי חורים במרווחים של 1 ס”מ בקצה שמתחבר אל קורת העץ. הרחבתי את החורים בעזרת קיסם על מנת שאוכל להשחיל מחט עם חוט שעווה דרכם.

לאחר מכן רידדתי בצק פיסולי על גבי דפי אורז וחתכתי את הבצק בהתאם. גם בבצק חוררתי חורים רחבים בעזרת קיסם לפי החורים שבדפי האורז. הנחתי להם להתייצב בטמפרטורת החדר למשך לילה כשהם מקומרים מעל שקיות אוכל.

חיברתי את המפרשים לקורות העץ ע”י השחלת מחט עם חוט שעווה דרך החורים וסביב קורת העץ. זה החזיק מצוין! כדי לוודא שהמפרש נשאר מקומר, הוספתי טבעת מבצק סוכר על התורן בתחתית המפרש ואפשרתי לה להתייבש לפני שצבעתי וחיברתי את המפרש אליה.

בסופו של דבר, לא היה צורך לדאוג שהמפרשים יהיו מקומרים בעת הייבוש ולא היה צורך בטבעת מבצק סוכר שהוספתי לתורן. המפרשים התנהגו כמו מפרשים אמיתיים ובמהלך היום התקמרו, התיישרו, התקמרו וכך חלילה. כנראה שדפי האורז סופחים את הלחות מהבצק הפיסולי ואז מתכווצים ומתרחבים כאוות נפשם. מזל שהשתמשתי בבצק פיסולי, הודות לכך שהוא יותר אלסטי מבצק סוכר הוא בעצם לא נסדק מכל הלחץ.

הגה

הכנסתי קיסמים ברגליים כדי להחזיק את ההגה במקום. עבור הידיות גלגלתי כדורים קטנים באותו גודל (הכנתי אחד כדוגמה לגודל הרצוי), יצרתי מהם צורת טיפות ואז שיטחתי טיפה את התחתית. אפשרתי להם להתייבש למשך לילה ורק אז חיברתי אותם להגה. יצרתי צילינדר שבמרכזו העברתי קיסם כדי להציב את הגלגל על הרגליים.

ספינת חילוץ

את הספינה פיסלתי מבצק סוכר. לאחר ייבוש, צבעתי מסביב בצבע עץ ובפנים באבקת איבוק שחורה. הוספתי לה את המשוטים מעל לאחר שהתייבשו במהלך לילה.

פעמון

את מסגרת הפעמון הרכבתי בחלקים עם קיסם לאורך כל רגל. את הפעמון חיברתי עם קיסם לצדדים. לאחר ייבוש צבעתי בעץ מסביב לפעמון.

תותחים

את התותחים פיסלתי מבצק סוכר. הם כל כך קטנים שהם התייבשו במהרה יחסית. לא היה לי בצק סוכר שחור, לכן צבעתי את הבצק באפור לפני הפיסול ואז באבקת איבוק שחורה לאחר הפיסול. את תושבות התותחים צבעתי בעץ והוספתי להם גלגלים אפורים בתחתית.

מנורות

את המנורות פיסלתי מבצק סוכר. הנחתי אותן על קיסם כדי שיישמרו על הצורה שלהן בזמן הייבוש. דאגתי שהמנורה האמצעית תהיה גבוהה יותר מהאחרות.

מעקה

את בסיסי המעקה הכנתי כשבועיים מראש, לכן הם נראים כה גדולים יחסית. את המעקה עצמו הכנתי מבצק פיסולי לפי רוחב הסיפון, ייבשתי במשך לילה ואז צבעתי בצבע עץ.

פסל

את דמות בת הים בחזית הספינה פיסלתי מבצק פיסולי. פיסלתי קודם את פלג הגוף העליון, ייבשתי למשך לילה ורק אז הוספתי את פלג הגוף התחתון. הדבקתי לחזית וחיזקתי עם חוט עד שהדבק התייבש. הסרתי את החוט והוספתי את השיער. לאחר ייבוש צבעתי בזהב.

איך צובעים בזהב? בעזרת אבקת איבוק בצבע זהב. מערבבים קצת אבקה עם קצת אלכוהול. צובעים עם מברשת ומאפשרים לשכבה הראשונה להתייבש לפני שמוסיפים שכבה שנייה ושלישית לחיזוק הצבע. אם הבצק צבוע מראש בצהוב/כתום זה מפחית את הצורך בהוספת עוד שכבות.

זרועות תמנון

את זרועות התמנון הכנתי לפי הסרטון הזה ביוטיוב. צבעתי את הבצק באפור, יצרתי קונוסים והדבקתי לצד הספינה. הנחתי כוסית קטנה מתחת לזרוע שרציתי לכופף באוויר לייבוש במהלך הלילה. את כפתורי ההצמדה על הזרועות צבעתי באפור בהיר יותר.

ים

את הים הכנתי לפי הסרטון הזה ביוטיוב (זה אחד האמנים הגדולים בעולם של בצק סוכר!). פיסלתי את הים מ-1 ק”ג בצק סוכר בצבע תכלת, אך לא התלהבתי מהצבע הבהיר. ערבבתי קצת צבע כחול עם קצת אלכוהול ואז צבעתי את הים בצבע עמוק יותר. את אפקט הקצף יצרתי ע”י ערבוב צבע לבן עם אלכוהול ואז צביעה עם מכחול עגול רק על הקצה.