אני יודע, השם קצת נדוש כבר, אבל החלטתי ללכת עליו בכל זאת. בהתחלה רציתי לקרוא לקוביות המטריפות האלה קוביות שוקולד ואגוזי לוז, אבל זה לא הרגיש לי מספיק. אחרי שנועם טעם אחת וישר ציין שזה מזכיר לו קינדר בואנו, זה הספיק לי. אז קבלו, קוביות קינדר בואנו כדי להנעים את הקיץ הבלתי נסבל הזה.

פעם שלישית גלידה… כמעט. בשנת 2020 הכנתי קוביות מוס בוטנים. בשבוע שעבר הכנתי קוביות חלב קורנפלקס. הפעם אני מכין את הקוביות להן כל כך חיכיתי, קוביות פיסטוק. בעצם, אלו הן קוביות מוס פיסטוק עם שכבת קרמה פיסטוק במרכז. הן יתנהגו כמו עוגות מוס אם שומרים אותן במקרר, רכות ואווריריות עם קראנצ’יות נהדרת מהציפוי. אך אם תישמרנה במקפיא, הן די יזכירו גלידוניות, במיוחד לאחר שנחו להן מחוץ למקפיא כרבע שעה.

מה אפשר לומר על חלב קורנפלקס שלא נאמר כבר? טעם של ילדות ונוסטלגיה כמעט נשכחת. טעם שכריסטינה טוסי הצליחה להחדיר עמוק לתודעה של אופים רבים וחובבי גלידה בהמוניהם, במיוחד מאז שהגלידה בטעם חלב קורנפלקס שלה נולדה לעולם. ורק עכשיו, כמעט 20 שנה מאז, הושבתי את כבודי לעבוד על קינוח כזה משלי, במיוחד לאחר ששמואל שיגע אותי עם גלידת הקראנץ’ בטעם החלב של קורנפלקס שהוא כל כך אוהב.

בסופ”ש האחרון הכנתי עוגת גלידה לבנטינית, עם שכבות שוקולד, פיסטוק וחלווה נהדרות. עוגת גלידה שדניאל ומרים מאוד אהבו. עוגת גלידה שהמשפחה כמעט נתנה לי מכות עליה. “למה דווקא פיסטוק?”, הם שאלו. “אוי לא, חלווה? אבל זה נורא כבד”, הם אמרו. “וואו, אהבתי רק את השוקולד, זה ממש טעים, מרגישים שזה עם שוקולד מריר”, הצהירו. “אבל הי, פעם הבאה תכין לנו גלידת מסטיק או בייגלה מלוח בבקשה”, הם ביקשו.

חוה, אני מתנצל. נסעתי וחזרתי! לונדון כן חיכתה לי. ואחריה גם סקוטלנד. שבועיים נפלאים של חופש, שקט נפשי והרבה טבע עשו את שלהם. אבל חוה, צדקת. בלונדון הטלוויזיה אכן מצוינת, כי בסקוטלנד יש נופים מרהיבים שיהפכו כל צילום דוקומנטרי לסרט שובר קופות. התאהבתי קשות בסקוטלנד. הגבעות, האיים, הטירות ואפילו הרכבות שנוסעות להוגוורטס נמצאים שם. אך התיאבון נפתח בלונדון, שם סיימתי כל ארוחה עם גלידה, יום יום, אחת יותר טעימה מהשנייה.