שבוע שעבר קיבלתי במתנה ספר אפייה נורא מגניב היישר מלבנון הקרובה, אך הכה רחוקה. בספרה Sweet Levantine, לארה עריס מתעסקת באפייה יפה בדגש על רכיבים מקומיים, כמו שמן זית, חלבה, ומסטיקא אותם היא משלבת במתכונים מזרח תיכוניים ואף מערביים קלאסיים. משום מה, אולי כי גדלתי בבית דומה, בחרתי להתחיל עם המתכון הכי מערבי שמצאתי בספרה, עם שם צרפתי ומלא ערמונים.

עונת הקרמבו כבר כאן, ואני לא בטוח מה מרגש אותי יותר, הריח של הגשם הראשון או הנגיסה מהקרמבו הראשון. אני אישית אוהב להתחיל מהראש וכשאני מגיע לעוגיה אני אוכל גם אותה. לפעמים מתחשק לי פתאום לקלף את כל השוקולד ולאכול את המרנג בנפרד. אכן, קיימות עוד אלף דרכים לאכול קרמבו, אבל למה קרמבו בפיתה היא אחת מהן אני לעולם לא אבין.