** גיליתי לצערי שהקומפוט תות אינו יציב מספיק לעוגה. עד שאסדר את העניין, יש גרסה חלופית לעוגה כאן ** זה מה שמאור ביקש ליום הולדתו השנה. עוגת גבינה עם תותים ופיסטוק. מאור הוא לא אחיין, אלא חבר טוב. חבר שאוהב פיסטוק יותר ממני. נשבע לכם, קיים בן אדם כזה. עכשיו שאני חושב על זה, יש סיכוי שהאהבה שלו לפיסטוק היא זו שדחפה אותי ואת הבלוג כולו לכיוון הירקרק הזה. עד שפגשתי אותו, לא היתה לי הערכה גדולה לפיסטוק כמו שיש לי היום.

אתמול ערכנו בביתנו מסיבת פרידה לבטי ודוד, זוג חברים טוב. היא אמריקאית במקור, הוא ישראלי, ויחד הם המיקס המושלם, ממש כמו השילוב של הלימון עם פירות היער בטארט הוורוד הזה. אחרי עשור בארץ, הם עוברים לגור בבוסטון הקרירה. הם הכירו והתחתנו בארץ, ולי היה הכבוד להכין להם את עוגת החתונה. שלוש קומות של עוגת טרס לצ’ס, ספוגה בשלושה סוגים של חלב. אחד מהם (חלב מאודה) לא קיים בארץ ועשה את כל הדרך מארה”ב עבור העוגה האלוהית הזו. אני חייב יום אחד לשחזר את המתכון ולהעלות אותו לבלוג.

מאז שפתחתי את הבלוג הקטן שלי, נטלי (בלוגרית סופרסטאר) לא הפסיקה להראות תמיכה ואהבה כלפיו. את הבלוג המטריף שלה, עוגיו.נט, גיליתי לפני כ-5 שנים, כשרק התחלתי להתעניין בעולם האפייה. הסטאז’רית בבית המרקחת (ששמה לב להתלהבות הפתאומית שלי לעוגות) שאלה אם אני מכיר את הבלוג. “עוגיונת.. כמו עוגייה קטנה?”שאלתי. “לא, עוגיו דוט נט!” היא ענתה. כבר הייתי שבוי בקסם.

כחלק מהלימודים בבי”ס “בישולים”, השתתפתי בקורס העשרה קצר בשם “מבחנות ומטרפות”. למדנו איך להכין נשיקות מרנג טבעוניות מאקוואפאבה (מי חומוס), איך לקרמל שוקולד לבן, איך להכין כיפות סוכר שקופות ומבריקות, ועוד כמה דברים מגניבים.. במיוחד אהבתי את קונסומה התותים, ציר מרוכז וצלול של תותים שהתבשלו עם סוכר על אדי מים חמים.

אחרי שהעליתי את הפוסט האחרון שמתי לב פתאום שלבלוג אין מוטיב צבעוני במיוחד. הגוונים בכל פוסט נעים מחום לצהוב וחזרה. אז החלטתי להחיות את הבלוג עם קצת צבע וכך נולד לו המוס הבא שמורכב משלוש שכבות: שכבת מוס כסיס, מעליה שכבת מוס תות, מעליה שכבת גנאש שוקולד לבן ונילי במיוחד, כל זה מונח על גבי ביסקוויט רך ממרציפן ומעוטר עם חתיכות פטל מיובש.