עוגיות לינצר עם קרם מייפל
לפני זמן מה, נתקלתי בסרטון קסום שמסביר איך מכינים קרם מייפל מסירופ מייפל בלבד. במשפט אחד, מחממים את הסירופ, מצננים חזרה ואז מערבבים, במשך כמעט שעה! זהו בגדול. בסרטון ממש מתגאים בערבוב ידני עם כף מעץ. אני לא. אני גאה במיקסר שלי, שמסוגל לעשות זאת באותו אופן בזמן שאני שותה קפה ומכין את הבצק הפריך לעוגיות.
בנוסף לערבוב האינסופי יש טריק אחד נוסף. הסירופ חייב להיות מייפל בהיר (Grade A). זהו סירופ מייפל נדיר יחסית, צבעו בהיר וטעמו עדין. את הסירופ הזה מייצרים בתחילת העונה של ייצור המייפל, עוד לפני שהאביב מתחיל להתחמם. קשה למצוא מייפל כזה בארץ, אז ניסיתי לעשות קרם מייפל עם סירופ מייפל רגיל (כהה יותר) אבל זה פשוט לא עבד.
למזלי, יצא לי לנסוע לארה”ב חודש שעבר, ואף ביקרתי במינסוטה (יותר קרוב לקנדה מזה זה כבר להיות בקנדה). למרבה האירוניה, את הסירופ הבהיר מצאתי בעיר מייפל גרוב. העיר היתה ידועה בעבר בעצי המייפל הרבים שלה והיוותה בעצם מקור משמעותי לסירופ מייפל. קניתי שני בקבוקים של 237 מ”ל. אחד לניסיון והשני לעוגיות.
בניסיון הראשון הרתחתי את הסירופ קצת יותר מדי. במקום קרם מייפל קיבלתי סוכריית מייפל מתוקה להחריד. הכנתי בשנית והפעם אכן קיבלתי קרם מייפל, מתוק לא פחות. הקרם הזכיר לי זיגוג רויאל אייסינג שמכינים מאבקת סוכר וחלבונים, במיוחד במרקם. החלטתי להכין עוגיות בסגנון לינצר ולמלא אותם בקרם מייפל. בסופו של דבר, הקרם היה מתוק מדי לטעמי, אבל הניסוי אכן היה מעניין.
רכיבים
בצק פריך
175 גר’ קמח
20 גר’ אבקת שקדים
80 גר’ אבקת סוכר
½ כפית מלח
100 גר’ חמאה קרה (חתוכה לקוביות)
40 גר’ חלמון
5 גר’ מים (כפית אחת)
1 כפית מחית וניל
קרם מייפל
1 כוס מייפל בהיר (Grade A)
עיטור
½ כפית קינמון
1 כף אבקת סוכר
ציוד
חותכן עגול בקוטר 4 ס”מ
חותכן קטן יותר בצורת עלה
שק זילוף
מד טמפרטורה
מערוך
המתכון מספיק ל-22 עוגיות מתוקות
בצק פריך
שמים קמח, אבקת שקדים, אבקת סוכר, מלח וחמאה בקערת המיקסר. שומרים במקרר כ-10 דקות. מוציאים ומערבבים במיקסר עם וו הגיטרה במהירות נמוכה-בינונית עד לקבלת מרקם של חול. רוצים שגושי החמאה יהיו קטנים ככל האפשר בלי להמיס אותם.
מערבבים חלמון, מים ומחית וניל יחד ומוסיפים בבת אחת לקערת המיקסר. ממשיכים לערבב באותה מהירות עד שהבצק מתחיל להתחבר אבל עדיין לא אחיד לגמרי. מוציאים, מאחדים את הבצק לגוש ומניחים על גבי נייר אפייה. משטחים את הבצק מעט ומניחים נייר אפייה נוסף מעל.
מרדדים את הבצק עם מערוך בין שני ניירות האפייה עד לעובי 3 מ”מ. מסובבים והופכים את הבצק כל הזמן. מניחים את הבצק יחד עם ניירות האפייה על מגש ומעבירים לקירור של שעה לפחות. (בזמן הזה ניתן להכין את קרם המייפל).
כשהבצק נוקשה וקר מספיק מסירים את ניירות האפייה ומניחים את הבצק חזרה על אחד הניירות. בחדר קריר, קורצים עיגולים מהבצק ובחצי מהם קורצים עלה או עיגול קטן יותר במרכז. שומרים במקפיא ומחממים תנור ל-150°.
חשוב! אם בכל שלב כלשהו הבצק מתחיל להתרכך, מחזירים ישר למקרר עד שהוא מתמצק חזרה.
ברגע שמגיעים לטמפרטורה הרצויה, מכניסים לתנור ואופים כ-12 דקות עד שהעוגיות מזהיבות בקצה. מוציאים את העוגיות מהתנור ומצננים בטמפרטורת החדר.
קרם מייפל
מוזגים את המייפל לתוך קלחת. מניחים על אש נמוכה-בינונית ומחממים עד ל-113°. לא מערבבים ונותנים למייפל לרתוח. אם מתחיל לגעוש, מנמיכים את האש. בינתיים מכינים אמבט קרח (תבנית רחבה עם קרח ובתוכה קערת נירוסטה נקייה).
ברגע שמגיעים ל-113°, מסירים את הקלחת מהאש ומוזגים את המייפל לתוך הקערה באמבט הקרח. נותנים למייפל להצטנן ל-38° בלי לערבב. ברגע שמגיעים לטמפרטורה הרצויה, מסירים מאמבט הקרח. מנגבים את תחתית הקערה ממים ומעבירים את המייפל לקערת המיקסר.
מתחילים לערבב את המייפל עם וו הגיטרה על המהירות הכי נמוכה. מדי פעם מגרדים את הדפנות. לאחר כחצי שעה – שעה, המייפל יקבל מרקם סמיך (כמו של טחינה). ברגע שהמייפל מאבד את הברק שלו, הוא מוכן. מומלץ לקראת הסוף לערבב את המייפל עם כף מעץ עד שמוכן.
בינתיים, הופכים את העוגיות השלמות על צדדיהן כדי שיהיו ישרות יותר. לעיטור, מערבבים אבקת סוכר עם קינמון ומנפים מעל העוגיות המחוררות.
ברגע שקרם המייפל מוכן, מעבירים אותו מיד לתוך שק זילוף. חותכים פתח קטן בקצה השק. מזלפים מעט קרם מייפל על גבי העוגיות השלמות. מניחים את העוגיות המחוררות מעל ולוחצים בעדינות כך שהקרם נמעך טיפה ביניהם. את שארית הקרם מזלפים לתוך צנצנת נקייה וסוגרים היטב.
פוסטים דומים
13 תגובות
השאר/י תגובהCancel reply
חיפוש בבלוג
קבלת עדכונים במייל
דבר ראשון הבלוג שלך מהממם!!
הסירופ מייפל לה בארץ נקרא אורגני?
אם רוצים למצוא אותו פה באיזה חנויות אפשר לקנות אותו כי זה מתכון שממש חובה לנסות 🙂
תודה רותם!
ניסיתי לחפש את הסירופ בארץ אך ללא הצלחה. כל מה שמצאתי זה מייפל כהה ולטריק הזה חייבים להשתמש בסירופ מייפל בהיר. האמת, גם בארה”ב לא היה לי כזה קל להשיג אותו 😉
תודה רבה על התשובה ?
שלום חוסיין,
הצדעה וירטואלית על המחקר העיקש, הקרם נראה מאוד מיוחד והשיטה אדירה!
ממש מעניין מה המנגנון הכימי שעומד מאחוריו.. יש לך מושג?
תודה אורי!
אני מסכים איתך, השיטה עניינה אותי יותר מהקרם עצמו בסופו של דבר. והאמת קצת התבאסתי שלא קניתי קרם מייפל מוכן כדי שאוכל להשוות את מה שיצא לי עם זה. בכל מקרה, אני לא ממש בטוח איך כל העניין עובד, אבל ממה שהבנתי זה הכל קשור לקריסטליזציה של הסוכרים במייפל. החימום מצמצם את הסירופ ומאדה את המים ממנו, ואז הערבוב כנראה מאפשר לסוכרים במייפל להתגבש באופן אחיד לקרם במהלך הצינון.
מעניין למה בשונה מקרמל שעשוי גם מסוכר, המרקם כאן נשאר יחסית נוזלי-צמיגי (בתמונות זה נראה כאילו הקרם יותר מאוורר מהסירופ, מה שמסתדר עם הקריסטליזציה) ולא מתקשה לחלוטין.
אולי מכיוון שסוכר מלכתחילה יבש לחלוטין והמייפל לא, כך שהתהליך “זהה” אבל מושפע מנקודת המוצא השונה.
בכל מקרה, הצבע כאן נהיה בהיר יותר, בדיוק הפוך מקרמל.
כאילו נכנס לתוכו אוויר, כמו במרנג. למרות הערבוב הנמרץ זה לא נראה לי מספיק בשביל זה..
המרקם תלוי בבישול. בניסיון הראשון בישלתי את המייפל קצת מעל הטמפרטורה הרצויה וזה התקשה כמו סוכריה, ממש כמו קירמול של סוכר לסוכריית קרמל. בנוסף, ניתן להכין גם קרמל “רטוב” מסוכר ומים, אבל תהליך הקירמול עדיין יישאר שונה בשניהם בגלל הסוכרים השונים המצויים במייפל.
תהליך הערבוב של המייפל הוא לא נמרץ כלל, אלא יותר דומה לקיפול עדין שמכניס כמה שפחות אוויר למייפל. אז קשה לדמות את זה למרנג. רק נשאר לפענח את עניין הצבע תכל’ס.
תודה על ההסבר, לא חשבתי על קרמל “רטוב”..
נראה שאכן השוני נובע מהסוכרים השונים (בכל זאת רוקח:).
נותר לי עכשיו לתהות על הצבע בלילות..
אם יום אחד תהיה לך הארה בנושא אשמח לעדכון?
אל דאגה, עוד נמצא לכך פיתרון 😉
זה נראה טעים כל כך! והצילומים מעלפים, במיוחד המייפל. פשוט וואו. חייבת לנסות!
תודה הדר! את מתוקה יותר מקרם המייפל הזה 😉
חוסיין,
מדהים כרגיל. רק עדכון קטן. לינזר זו מילה של אמריקאים כי הם לא יודעים לבטא את האות צ או Z.
בצק הלינצר נקרא על שם מוצאו מהעיר לינץ שבאוסטריה. וכך רוב המתכונים הקלאסיים מאירופה.
סיפור אמיתי שקרה לחיים שלי שלמרות שנותיו הארוכות בארץ סוחב מבטא אמריקאי כבד (Boston blue blood). נסע עם הבן לטיול באירופה. הגיעו לגרמניה, וביקשו לשכור צימר. הפקיד מסתכל עליו ושואל אותו אתה מישראל? חיים ההמום שואל מה הסגיר אותי? זה בטח לא המבטא. והפקיד אומר לו שהאמריקאים אומרים זימר. רק הישראלים יודעים לבטא את זה נכון וקורים לזה צימר.
מתה על הבלוג שלך
איזה קטע! אכן היתה לי דילמה קטנה עם המילה ולא הייתי בטוח איך כותבים אותה נכון. בראש שלי זה נשמע לינצר באמת, אבל כנראה ההשפעה האמריקאית עלי משכה אותי יותר ללינזר. חיפוש בגוגל גילה לי שלינזר היא המילה הפופולרית יותר במנוע החיפוש, אז הלכתי עליה. כנראה שאני לא היחיד שמושפע מהאמריקאים. אבל טוב לדעת שכמעט צדקתי בתחושה שלי… תודה יוד! ?