לאחרונה אני נמצא במוד טארטלטי. מכין בצק פריך כל שבוע, ויוצר קלתיות בצבעים ובצורות שונות. טארטלט משובץ כלוח שחמט, טארטלט מפוספס, טארטלט שהתחפש לקופסת פופקורן והפעם, טארטלט ספירלה. כלומר, הקלתית אפויה בצורת חצי ספרה ועליה הדבקתי טבעות בצק פריך בגדלים שונים, בעזרת שוקולד לבן מקורמל (כדי להסוות אותו בצבע הבצק).

בשבועיים האחרונים, שמואל ואני השתעשענו עם קלתיות מבצק פריך. הכנו בצק פריך, אחד בטעם וניל, השני קקאו. שילבנו אותם יחד ויצרנו קלתית מפוספסת עם מלית חמאת בוטנים וגנאש שוקולד מריר שהשלימה את אפקט הפסים גם בתוך הקלתית. משם נולד לו הרעיון ליצור טארטלט פופקורן בקרמל מלוח שנראה כמו קופסת פופקורן קלאסית.

כן כן, זה לא הסנט הונורה הראשון שלי. זה אפילו לא הראשון בטעם קפה. כבר הכנתי בעבר סנט הונורה בטעמי וניל וקפה שיחד הולידו טעם נהדר של מוקה. זמן מה לאחר מכן, החלטתי להכין את המתכון שוב. הפעם, סנט הונורה דאבל אספרסו, גדוש בקפה מכל כיוון אפשרי. אך נתקלתי במלא בעיות קטנות שלא שמתי לב אליהן בסנט הונורה הראשון.

אני יודע, השם קצת נדוש כבר, אבל החלטתי ללכת עליו בכל זאת. בהתחלה רציתי לקרוא לקוביות המטריפות האלה קוביות שוקולד ואגוזי לוז, אבל זה לא הרגיש לי מספיק. אחרי שנועם טעם אחת וישר ציין שזה מזכיר לו קינדר בואנו, זה הספיק לי. אז קבלו, קוביות קינדר בואנו כדי להנעים את הקיץ הבלתי נסבל הזה.

לאחר ההצלחה המסחררת של קוביות חלב הקורנפלקס עם האחיינים שלי, החלטתי להשתמש בדגני הבוקר האהובים להכנת קינוח נוסף. הפעם התמקדתי פחות בחלב והתעסקתי יותר בעוגה. אחד הקינוחים האהובים אצל משפחתי היקרה זה הפלזיר סוכרה שאותו כבר הצגתי במגוון גרסאות בבלוג. הפעם לקחתי השראה ממנו והכנתי עוגת קורנפלקס אישית, עם פחות שכבות מהפלזיר הקלאסי, אך עם מלא תענוג.

פעם שלישית גלידה… כמעט. בשנת 2020 הכנתי קוביות מוס בוטנים. בשבוע שעבר הכנתי קוביות חלב קורנפלקס. הפעם אני מכין את הקוביות להן כל כך חיכיתי, קוביות פיסטוק. בעצם, אלו הן קוביות מוס פיסטוק עם שכבת קרמה פיסטוק במרכז. הן יתנהגו כמו עוגות מוס אם שומרים אותן במקרר, רכות ואווריריות עם קראנצ’יות נהדרת מהציפוי. אך אם תישמרנה במקפיא, הן די יזכירו גלידוניות, במיוחד לאחר שנחו להן מחוץ למקפיא כרבע שעה.