טירת ג’ינג’רברד

כבר יותר מחצי שנה שהאחיינית שלי, נג’ואה, שולחת לעברי רמזים די עבים לגבי מתנת יום ההולדת שהיא רוצה ממני. ביום הולדת קודם של אחיינית אחרת, אמאל, הבאתי פאזל תלת ממדי של טירת דיסני שכל האחייניות התלהבו ממנו, והאימהות אף יותר. לקראת יום ההולדת הקרב של נג’ואה חיפשתי מתנה דומה אך קצת שונה. מפה לשם, נתקלתי בלגו מטורף של טירת דיסני, שמכיל 4,080 חלקים!

4,080 חלקי לגו קטנטנים! האחיינית שלי קטנה מדי בשביל זה. אני לא אקנה לה את זה. אני יודע מה לעשות.. אני אקנה את זה לעצמי! ישר אני פותח לשונית חדשה ומחפש חנות לגו אונליין. מוצא חנות, מוצא את הטירה, מסתכל על המחיר ושניה לאחר מכן מרים את הלסת שלי חזרה מהרצפה. 2,000 ₪. יקר יותר מהפלייסטיישן שלי!

טוב, יש גבול לכמה אני מוכן לפנק את עצמי. אבל.. זו טירת דיסני! ואני כל כך אוהב לבנות ולהרכיב דברים (תשאלו את איקאה).. מה עושים? אה! עכשיו אני באמת יודע מה לעשות. אני אייצר את כל החלקים בעצמי ואבנה טירת דיסני מגניבה עוד יותר שתהיה אכילה לחלוטין. ניגשתי לפרויקט עם מנטרה אחת בראש: אם לגו עשו את זה, גם אני יכול.

בראש ובראשונה, הייתי צריך לבחור איזו טירת דיסני תרדוף את חלומותיי במהלך השבועיים הקרובים. מסתבר שבכל פארק שונה של דיסני ישנה טירה מסוימת. בפלורידה וטוקיו נמצאת הטירה של סינדרלה. בפריז וקליפורניה שוכנת הטירה של אורורה, היפהפייה הנרדמת. עד לאחרונה אותה טירה היתה קיימת גם בהונג קונג, אבל עכשיו היא נמצאת במהלך טרנספורמציה לטירה גרנדיוזית שתכיל אלמנטים מכל הנסיכות של דיסני, בדומה לטירת “Storybook” בשנחאי, שהיא הגדולה ביותר מבין כל שאר הטירות.

לפרויקט הקטן שלי בחרתי בטירה הקלאסית של סינדרלה (אולי בהשפעת המודל של לגו). הייתי צריך לחקור את הטירה מכל כיוון אפשרי. למזלי, מצאתי מודל תלת ממדי שבעזרתו בחנתי את הטירה על כל פניה. החלטתי להשקיע את זמני על הפרטים הפרונטליים של הטירה והזנחתי את החלק האחורי מפאת זמן. מדדתי את כל החלקים השונים שמרכיבים את הטירה ושרטטתי אותם בפוטושופ. הדפסתי את השרטוטים, גזרתי את כל החלקים ו-Voila!, החזקתי בידיי את חלקי ה”לגו” מנייר שהולכים לבנות לי את הטירה הקסומה. (קישור להדפסת השבלונות בסוף העמוד)

כ-240 חלקים.. אמנם לא 4,080 כמו בטירה של לגו, אבל זו עדיין הולכת להיות חתיכת עבודת הרכבה. השקעה כה גדולה משמעותה דבר אחד, הטירה תיועד מחדש כמתנת יום הולדת לאימי שחל כשבוע לאחר זה של האחיינית שלי. היא בתורה תקבל את מה שהיא ביקשה במשך החצי השנה האחרונה, הפאזל התלת הממדי של טירת דיסני שהבאתי לאחיינית השנייה בעבר. העיקר שכולם יצאו מרוצים בסוף.

מכאן פניתי לעולם האפייה והתחלתי לחקור חומרי בנייה אכילים. במקרה הזה, עוגיות ג’ינג’רברד. המתכון שהשתמשתי בו מניב עוגיות ג’ינג’רברד קשיחות שמתאימות לפרויקט הרכבה שכזה. המתכון מכיל מעט נוזלים ובלי חומרי התפחה כלל על מנת שהבצק ישמור על צורתו במהלך האפייה. אם בכל זאת רוצים להשתמש במתכון לעוגיות ג’ינג’רברד רכות וטעימות, אני ממליץ להוסיף 1/2 כפית אבקת אפייה, 1/4 כפית סודה לשתייה, כפית מחית וניל ולאפות רק עד שהקצה מתחיל להזהיב. (אישית אני אוהב אותם קרנצ’ים יותר)

המתכון למטה מספיק למגש אפייה אחד בגודל סטנדרטי (כ-30×40 ס”מ) וכך בעצם מהווה אבן פינה מצוינת לכל מבנה. בשביל לחשב כמה מגשים נדרשים לבניית הטירה, סידרתי את כל השבלונות על גבי ניירות אפייה וחישבתי את סך כל ניירות האפייה המונחים מולי. התוצאה הולמת את הטירה: 7 מגשים של בצק בהיר ועוד 4 מגשים של בצק כהה.**

כך הלך לו יום שלם על אפייה בלבד! לפרויקט שכזה חייבים לאפות את כל החלקים מראש. לאחר אפייה וצינון, חייבים לכסות את העוגיות היטב על מנת להרחיק מהן את הלחות שבאוויר (לא ממליץ לנסות משהו כזה בקיץ ללא מזגן על טמפרטורה נעימה).

יום למחרת, גיליתי שלחות היא האויב העיקרי של העוגיות האלה. כל השאריות שהשארתי חשופות לאוויר התרככו באופן די מסוכן (אני בכל זאת צריך לשנע את המבנה הזה מירושלים לתל אביב). בהיותי חששן חסר תקנות, לא יכולתי לקחת את הסיכון שהמבנה יתחיל להתרכך במהלך הבנייה, שהולכת לקחת לא מעט זמן (יומיים שלמים!). החלטתי לחזק את המבנה עם שוקולד מריר שהמסתי ומרחתי על כל החלקים העיקריים של הטירה והחומה. השוקולד התקשה על גבי העוגיות, נתן להם תמיכה והחזיר לי את השקט הנפשי. חוץ מזה, זה שימש כתרגול טוב למריחת ממרח שוקולד על מצות (אביב הגיע, פסח בא אתם יודעים). בכל מקרה, חשוב לציין שהעוגיות מתכווצות מעט בפינות בעקבות זאת.

מה שמביא אותי לעניין הבא. הדבק שמחזיק את הכל. פעם בניתי בית מג’ינג’רברד וחיברתי את כל החלקים בעזרת רויאל אייסינג. זה תפס את המבנה טוב, אך לקח לו הרבה זמן להתייבש. אחרי מחקר קטן (מה הייתי עושה בלעדיך יא גוגל), גיליתי שיש דרך יעילה וזריזה יותר לחבר את החלקים.. קרמל! עוד יותר מגניב, מצאתי את הפוסט היצירתי הבא, בו מסבירים איך לייצר סטיקים מקרמל ולהשתמש בהם בתוך אקדח דבק על מנת להדביק את כל החלקים כמו מלך (גיקי ביותר, אני מודה).

לצערי, זה לא הצליח. הסטיקים של הקרמל נשברו בתוך האקדח, ייתכן בגלל שהשתמשתי במיני אקדח והסטיקים היו דקים ושבריריים מדי (חייב לנסות שוב עם סטיקים בגודל רגיל). בנוסף לכך, הקרמל התקשה מהר מדי ולא איפשר לי להדביק את החלקים כמו שצריך. אז וויתרתי ועברתי לדבר הטוב הבא.

שוקולד! שוקולד הציל את הפרויקט הזה פעמיים. הוא גם חיזק את המבנה וגם חיבר את הכל יחדיו (לא סתם בחרתי בו כלוגו של הבלוג). המסתי שוקולד מריר, מילאתי שק זילוף, גזרתי פתח קטנטן בקצה והתחלתי להדביק. כשהשוקולד התקשה בתוך השק, הנחתי אותו קרוב למקור חום (אש קטנה) עד שהוא נמס חזרה (זהירות לא להעלות את זה באש). טיפ חשוב (!) לאחר חיבור שני חלקים יחדיו, מומלץ לעבור על הפינה שנוצרה ולזלף פס שוקולד נוסף (מהצד הפנימי) על מנת לחזק את החיבור.

עוד נקודת זכות לשוקולד, בעזרתו ציפיתי את גגות המגדלים. את הגגות יצרתי מגביעי גלידה שניסרתי עם סכין משוננת קטנה (בעדינות) בהתאם לקוטר כל מגדל וצריח. כדי לקבל את השפיץ האופייני לגגות הטירה, השתמשתי בבצק סוכר. לשתי את הבצק עם מעט אבקת סוכר עד לריכוך, גלגלתי לקונוס, חיברתי לראש הגביע ומשכתי לאורך הגביע ליצירת השפיץ. הנחתי בצד עד שבצק הסוכר התקשה מספיק.

הפעם לא יכולתי רק להמיס שוקולד ולצפות. הייתי חייב לטמפרר את השוקולד כדי לקבל ציפוי יציב, חזק וללא תפרחת חמאת קקאו פוטנציאלית. בגלל כמות הגביעים הייתי צריך לטמפרר ולצפות בכמה פעמים. קודם כל, טימפררתי שוקולד מריר, העברתי לכוס דקה וארוכה וטבלתי מיד את חמשת הגביעים הפרונטליים היושבים על החומה הקדמית. הנחתי את הגביעים על גבי נייר אפייה (אולי היה עדיף על רשת) והזזתי אותם מעט בעזרת פלטה קטנה כדי להיפטר מעודף השוקולד שהצטבר בתחתית. לאחר מכן, טימפררתי עוד שוקולד מריר והפעם ציפיתי את כל שאר הגביעים האחוריים היושבים על המבנה המרכזי (כולל את הפירמידה הקטנה מג’ינג’רברד מהאגף הימני, אך לא כולל את 2 הגביעים העליונים). המשכתי הלאה וטימפררתי הפעם שוקולד לבן כדי לצפות את 2 הגביעים בראש המבנה. לבסוף, טימפררתי עוד שוקולד מריר שהעברתי לכוס רחבה כדי לטבול את 2 הגגות הרחבים מג’ינג’רברד היושבים בראש השער ובמבנה המרכזי. לאחר שהציפוי התייצב, הנחתי את הגגות על גבם. טימפררתי (בפעם האחרונה, הידד!) שוקולד חלב, מילאתי שק זילוף עם צנטר חלק בקוטר 3 מ”מ וזילפתי את הפסים האופייניים ל-2 הגגות האלה.

ואיך אפשר לא להגיד מילה על החלק הכי אהוב עלי, השעון בראש השער! את השעון והחלונות יצרתי בעזרת סוכריות מנטה פושטיות שקניתי בשוק וריסקתי לחתיכות גסות. לאחר בדיקה, גיליתי שלוקח להם כ-3 דקות בתנור ב-175° כדי שיימסו לחלוטין ויישארו חלקים וצלולים לפני שיתחילו להופיע בועות. לשם כך, את כל חלקי ה”לגו” שהשארתי בהם חור ייעודי לחלון אפיתי במשך 12 דקות, הוצאתי מהתנור, מילאתי את החור בסוכריות והחזרתי לתנור לעוד כ-3 דקות להשלמת אפייה. את מחוגי השעון יצרתי ע”י זילוף שוקולד מריר מומס. כיאה לסיפור של סינדרלה, “כיוונתי” את השעה קרוב לחצות.

זה עוד לא הסוף. התחשק לי להכניס עוד קצת קסם לטירה. מיקמתי נורת לד עם חיבור לחשמל בתוך הטירה המרכזית וכך, כשמדליקים את הנורה, רואים אור מבעד לחלונות. חיברתי את הנורה לבסיס בעזרת בצק סוכר. בנוסף, קניתי אורות כריסמס קטנים ושמתי אותם בין החומה לטירה כדי שיאירו את הטירה המרכזית מבחוץ. ממש לקראת הסוף נדלקה לי הנורה (תסלחו לי על משחק המילים) והחלטתי להשחיל 2 נורות מאורות הכריסמס לקדמת השער שישמשו כתאורת חוץ ועוד נורה אחת בתוך הגג הרחב שיושב בראש השער כדי להאיר את השעון האייקוני.

החלק הכי קשה בכל הפרויקט הזה היה ללא ספק ארבעת המגדלים העגלגלים בחומה הקדמית. לאחר כמה ניסיונות כושלים, החלטתי לאפות אותם בחצאים. כדי לעשות זאת, השתמשתי במערוך צר מעץ (כ-2.5 ס”מ קוטר) שעטפתי היטב בנייר כסף והנחתי על גבי מגש אפייה (ממליץ ליצור לו תמיכה קטנה בקצה מנייר כסף כדי שלא יתגלגל). רידדתי את הבצק הכהה לאורך על גבי נייר אפייה, חתכתי 2 חצאי מגדל (שמיקמתי לאורך, אחד מתחת לשני) והסרתי את הבצק העודף מסביבם. הנחתי אותם על גבי המערוך (שוב, לאורך), גלגלתי את נייר האפייה מתחתם סביב המערוך ואפיתי בתנור כ-12 דקות. מיד לאחר שיצאו מהתנור, החזקתי אותם בעדינות למספר דקות כדי שלא יאבדו את הצורה הכפופה שלהם. לאחר שהתייצבו, הנחתי בצד לצינון.

עשיתי את אותו הדבר גם עבור הלבנים שמעטרות את ראש המגדלים, אך בשונה מקודם, הייתי חייב להרחיב את המערוך. עשיתי זאת על ידי אפיית חצי מגדל נוסף ששימש לי כהרחבה למערוך, ועליו אפיתי את הלבנים המכופפות.

בנוגע לחלקים עם השיניים (הלבנים על ראש הקירות והחומות), אפיתי אותם בנפרד ולא עם שאר התבניות הגדולות כי הם דורשים זמן חיתוך ארוך יותר. גם לא הכנתי בצק נוסף בשביל זה, פשוט השתמשתי בעודף הבצק שנשאר לי מכל שאר המגשים (חתכתי לכולם את רוב הקצוות ושמרתי במקרר).

עוגיות ג’ינג’רברד
200 גר’ קמח**
1/4 כפית ציפורן
½1  כפית ג’ינג’ר
½1 כפית קינמון
1/8 כפית מלח ים אטלנטי
60 גר’ סוכר חום כהה
50 גר’ חמאה קרה (חתוכה לקוביות)
20 גר’ ביצים (1/3 ביצה גדולה)
100 גר’ דבש

דבק וחיזוק מבנים
600-700 גר’ שוקולד מריר

חלונות
כ-30 גר’ סוכריות מנטה שקופות

ציפוי מגדלים
300-400 גר’ שוקולד מריר
200 גר’ שוקולד לבן
100 גר’ שוקולד חלב

מגדלים
11 גביעי גלידה
כ-250 גר’ בצק סוכר
מעט אבקת סוכר

ציוד
נייר כסף
המון נייר אפייה
מערוך צר (כ-2.5 ס”מ קוטר)
מגרדת מיקרופליין
תבנית הגשה יציבה (כ-37x57 ס”מ)
נורת לד עם חיבור לחשמל
אורות כריסמס

* המתכון מספיק למגש אחד של עוגיות ג’ינג’רברד לבנייה.

** אם מסתכלים טוב על הטירה המקורית, ניתן להבחין שהחומה הקדמית והשער צבועים שונה מהמבנה המרכזי. כדי ליישם את זה במודל שלי, הכנתי בצק כהה יותר לחומה הקדמית. לשם כך, החלפתי 10% מהקמח בקקאו, כלומר השתמשתי ב-180 גר’ קמח ו-20 גר’ קקאו.

עוגיות ג’ינג’רברד

שמים קמח, ציפורן, ג’ינג’ר, קינמון, מלח, סוכר וקוביות חמאה בקערת המיקסר ושומרים במקרר כ-10 דקות. מוציאים ומערבבים במיקסר עם וו הגיטרה במהירות נמוכה-בינונית עד לקבלת מרקם של חול. רוצים שגושי החמאה יהיו קטנים ככל האפשר בלי להמיס אותם.

תוך כדי ערבוב, מוסיפים את הוניל והביצים בבת אחת, ומיד לאחר מכן את הדבש. ממשיכים לערבב באותה מהירות עד שהבצק מתחיל להתחבר אבל עדיין לא אחיד לגמרי. מוציאים, מאחדים את הבצק לגוש ומניחים על גבי נייר אפיה מקומח. (אם מכינים כמות גדולה, מחלקים את הבצק לכמה חלקים שווים, כ-430 גר’ כל חלק, מכסים בניילון נצמד ושומרים במקרר)

מקמחים קלות גם את הבצק ומניחים נייר אפייה נוסף מעליו. בעזרת מערוך, מרדדים את הבצק בין שני הניירות עד לעובי של כ-0.5 ס”מ. (מומלץ להפוך מדי פעם ולרדד גם בצד השני כדי שהנייר לא יתקמט וישאיר סימני קיפולים על הבצק). שומרים במקפיא כ-10 דקות. בינתיים מחממים תנור ל-175°.

מסירים בעדינות את נייר האפייה העליון ומשחררים מהתחתון. מניחים את חתיכות ה”לגו” על גבי הבצק ומנסים לנצל את השטח המרבי של הבצק בלי להעמיס יותר מדי חתיכות. מומלץ להצמיד חתיכות יחד על מנת להמעיט בכמות החיתוכים. בנוסף, חשוב להשאיר קצת מקצה הבצק מסביב כדי להפחית התפשטות של הבצק במהלך האפייה.

עוברים מסביב עם סכין חדה ומסירים את חתיכות הנייר לאחר החיתוך. מכניסים לתנור ואופים במשך 15 דקות. מוציאים מהתנור ומיד עוברים עם סכין שוב על כל הקווים המסומנים. מחזירים לתנור וממשיכים לאפות כ-5-10 דקות נוספות עד להשחמה יפה. (זמן האפייה יתקצר עבור חתיכות בצק קטנות יותר).

מוציאים מהתנור. מצננים בצד, מכסים היטב ושומרים עד לזמן ההרכבה.

הערות והארות:

• חשוב (!) להדביק את כל המבנה למגש בעזרת שוקולד מומס כדי למנוע תזוזה בעת העברה ממקום למקום.
• השארתי את הצד הימני של השער פתוח כדי שייראה כאילו יוצא אור מבפנים לכיוון הכניסה.
• חיברתי 2 קשים יחד, הכנסתי לתוכם שיפוד ומיקמתי אותם בתוך המגדל הגבוה כדי לחזק ולתת לו תמיכה למקרה ויתרכך.
• משום מה, ממדי החלקים לאחר ההדפסה היו שונים קצת מהמקוריים, אבל כל החלקים התחברו כמו שצריך בסופו של דבר.
• לפעמים חלקי ה”לגו” יצאו לא ישרים או שונים מגודלם המקורי. כאן נכנסת מגרדת המיקרופליין למשחק. לאחר שהחלק הבעייתי הצטנן והתייצב, גירדתי בעדינות את הדפורמציות הלא רצויות ויישרתי לפי הצורך.
• הפרויקט דרש שימוש בכמות ענקית של נייר אפייה, אך אל דאגה! הכל הלך לפח המיחזור בסוף.

מקורות:

• Gingerbread castle by Christine McConnell
• The most wonderful gingerbread cookies by Gingerkitten D
• Construction gingerbread by Stella Parks