עוגיות חמסה מג’ינג’רברד

חג מולד שמח! השנה חנוכה וחג המולד נופלים על אותו השבוע, ולמרות שבעיקרון אני לא אמור לחגוג את שניהם, כבר הספקתי להכין סופגניות ועוגיות ג’ינג’רברד. למה להסתפק בחג אחד (או בכלום בעצם) כשאפשר לחגוג את כולם יחד? העיקר שיש משהו שיסיח את דעתי מהקור הירושלמי הזה שמתחיל לעלות לי על העצבים. מזל שהחורף כאן הוא הוא רק עונת מעבר.

מדלנים בפרובאנס

לפני קצת יותר משנה, זוג חברים טוב, יובל ואלישה שמם, ארזו את חפציהם, נפרדו לשלום מתל אביב הצפופה ועברו לצרפת להקים בית חדש עם בתם הקטנה עכו. מאז, הם מארחים משפחה וחברים ללא הרף בביתם היפהפה בכפר לוריס (Lauris) שבדרום פרובאנס. זה היה עניין של זמן שאמצא את עצמי שם, בין שדות לבנדר וכרמים אינסופיים, מרים כוסית לחיים קסומים ופשוטים יותר.

עוגיות נגד עין הרע

השבוע חגגנו יום הולדת 68 לאבא היקר… עוד מעט 70! (טפו טפו טפו, בלי עין הרע). כדי לציין זאת הכנתי לו עוגת יום הולדת קטנה ועוגיות עם רויאל אייסינג שירחיקו ממנו כל נאחס השנה. עוגיות נגד עין הרע המשורשת כל כך במשפחתי. אני לא בהכרח מאמין בעין הרע או בנאחס, אבל אפשר להגיד שזה סוג של OCD אצלי. אני מקיש על עץ להרחיק מזל רע, לא עובר תחת סולמות, לא משאיר מספריים פתוחות או גוזר ציפורניים בלילה, לא פוסע מעל האחיינים שלי (שלא אפריע לצמיחה בגובה שלהם חס וחלילה) וכך הלאה.

עוגיות לינצר עם קרם מייפל

לפני זמן מה, נתקלתי בסרטון קסום שמסביר איך מכינים קרם מייפל מסירופ מייפל בלבד. במשפט אחד, מחממים את הסירופ, מצננים חזרה ואז מערבבים, במשך כמעט שעה! זהו בגדול. בסרטון ממש מתגאים בערבוב ידני עם כף מעץ. אני לא. אני גאה במיקסר שלי, שמסוגל לעשות זאת באותו אופן בזמן שאני שותה קפה ומכין את הבצק הפריך לעוגיות.

עוגיות ג’ינג’רברד ונוגטין פיסטוק

כבר סיפרתי בעבר על שגעון הכריסמס שלי. נכון, זה לא חג שאני אמור לחגוג, אבל הדשא של השכן ירוק יותר, והעץ שלו צבעוני הרבה יותר. כשהייתי ילד, חסכתי את דמי הכיס שלי וקניתי עץ כריסמס קטנטן. הייתי כל כך מאוהב בו שהשארתי אותו על השידה ליד המיטה במשך כל השנה. אני זוכר שבוקר אחד התעוררתי לקול רשרוש. פתחתי את עיניי והבחנתי שהעץ ממש מטלטל מעלי. קמתי וצעקתי לאחי שיפסיק עם השטויות שלו, אבל הוא בכלל עדיין היה ישן במיטתו. לפתע הבחנתי שכל החדר רועד. המשפחה התעוררה בבהלה וכולנו יצאנו לסלון, איפה שהנברשת התנדנדה מצד לצד. זה נרגע לאחר כמה רגעים, אך לעולם לא אשכח איך עץ הכריסמס העיר אותי בזמן רעידת האדמה היחידה שחוויתי בחיי.

עוגיות פרח

לא מזמן נורית אתגרה אותי להכין עוגיות חמאה מיוחדות. קשה לי להגיד לא לאתגר ועוד יותר קשה לסרב לנורית. יצאתי לגינה, קטפתי פרח, קטון ויפה ואדום, אך לא נתתי אותו לנורית. נכנסתי חזרה למטבח ואפיתי אתו עוגייה. לא נראה לי שנורית תרצה לזרוק אותו לחצר הפעם.

Advertisements
logo
Search Cake Lab