שבוע הבא הייתי אמור להשתתף בתערוכת עיצוב עוגות ארצית ברמת גן. כבר יותר משבועיים שאני עובד על המיצג שלי רק כדי לגלות פתאום שהאירוע נדחה עקב נגיף הקורונה. אוף. לא נורא, חוזרים לשגרה. התחלתי לנקות את כל הבלאגן שהצטבר על שולחן העבודה. איכשהו במקרה מצאתי סוף סוף את הדף האבוד שלי! דף בו כתובים כל התיקונים למתכון קאעק איל עיד של אמא שכבר הרבה זמן אני מתכנן לסדר. תודה קורונה!

חג מולד שמח! השנה חנוכה וחג המולד נופלים על אותו השבוע, ולמרות שבעיקרון אני לא אמור לחגוג את שניהם, כבר הספקתי להכין סופגניות ועוגיות ג’ינג’רברד. למה להסתפק בחג אחד (או בכלום בעצם) כשאפשר לחגוג את כולם יחד? העיקר שיש משהו שיסיח את דעתי מהקור הירושלמי הזה שמתחיל לעלות לי על העצבים. מזל שהחורף כאן הוא הוא רק עונת מעבר.

לפני קצת יותר משנה, זוג חברים טוב, יובל ואלישה שמם, ארזו את חפציהם, נפרדו לשלום מתל אביב הצפופה ועברו לצרפת להקים בית חדש עם בתם הקטנה עכו. מאז, הם מארחים משפחה וחברים ללא הרף בביתם היפהפה בכפר לוריס (Lauris) שבדרום פרובאנס. זה היה עניין של זמן שאמצא את עצמי שם, בין שדות לבנדר וכרמים אינסופיים, מרים כוסית לחיים קסומים ופשוטים יותר.

לפני זמן מה, נתקלתי בסרטון קסום שמסביר איך מכינים קרם מייפל מסירופ מייפל בלבד. במשפט אחד, מחממים את הסירופ, מצננים חזרה ואז מערבבים, במשך כמעט שעה! זהו בגדול. בסרטון ממש מתגאים בערבוב ידני עם כף מעץ. אני לא. אני גאה במיקסר שלי, שמסוגל לעשות זאת באותו אופן בזמן שאני שותה קפה ומכין את הבצק הפריך לעוגיות.

כבר סיפרתי בעבר על שגעון הכריסמס שלי. נכון, זה לא חג שאני אמור לחגוג, אבל הדשא של השכן ירוק יותר, והעץ שלו צבעוני הרבה יותר. כשהייתי ילד, חסכתי את דמי הכיס שלי וקניתי עץ כריסמס קטנטן. הייתי כל כך מאוהב בו שהשארתי אותו על השידה ליד המיטה במשך כל השנה. אני זוכר שבוקר אחד התעוררתי לקול רשרוש. פתחתי את עיניי והבחנתי שהעץ ממש מטלטל מעלי. קמתי וצעקתי לאחי שיפסיק עם השטויות שלו, אבל הוא בכלל עדיין היה ישן במיטתו. לפתע הבחנתי שכל החדר רועד. המשפחה התעוררה בבהלה וכולנו יצאנו לסלון, איפה שהנברשת התנדנדה מצד לצד. זה נרגע לאחר כמה רגעים, אך לעולם לא אשכח איך עץ הכריסמס העיר אותי בזמן רעידת האדמה היחידה שחוויתי בחיי.

מכירים את זה שאתם מכינים מאפה כלשהו עם מילוי, לקראת הסוף המילוי נגמר ואז מתחילים לחפש תחליף מילוי כלשהו, כי חבל על הבצק? למזלי, זה קרה לי אתמול כשהכנתי אוזני המן חלבה פיסטוק. שמעתם נכון, למזלי.