בתוך כל ההזיה של השנה האחרונה, נולד לו חטיף שהפך להיות טרנד עולמי שכבש את המדיה, בתי הקפה ואת האחיינים הקטנים שלי. אישית, לא מתחבר לי כל כך. כבודן של אטריות קדאיף מונח במקומן כשהן משולבות עם גבינה כלשהי, כמו בכנאפה או עוגת גבינה. פחות מדבר אלי החיבור שלהן עם שוקולד. כשהאחיינים ביקשו שאכין להם גרסה משלי, המרתי את הקדאיף בקריספי שמככב כמעט בכל מתכון כאן בבלוג.

בנובמבר של שנה שעברה, כן, זו מלפני כמה ימים, ביקרתי בפריז. לא חסכתי בעלייה לרגל לכל המאפיות והקונדיטוריות של פריז ואכלתי מאפה או שניים אצל כל שף פטיסייר נחשב, כמו פייר הרמה, סדריק גרולה, כריסטוף אדם ועוד. אבל השף שקנה את ליבי בטיול הזה הוא כוכב חדש בתחום, שמו אורליין כהן והמאפייה שלו נמצאת מחוץ לפריז בכלל.

אני יודע, השם קצת נדוש כבר, אבל החלטתי ללכת עליו בכל זאת. בהתחלה רציתי לקרוא לקוביות המטריפות האלה קוביות שוקולד ואגוזי לוז, אבל זה לא הרגיש לי מספיק. אחרי שנועם טעם אחת וישר ציין שזה מזכיר לו קינדר בואנו, זה הספיק לי. אז קבלו, קוביות קינדר בואנו כדי להנעים את הקיץ הבלתי נסבל הזה.

פעם שלישית גלידה… כמעט. בשנת 2020 הכנתי קוביות מוס בוטנים. בשבוע שעבר הכנתי קוביות חלב קורנפלקס. הפעם אני מכין את הקוביות להן כל כך חיכיתי, קוביות פיסטוק. בעצם, אלו הן קוביות מוס פיסטוק עם שכבת קרמה פיסטוק במרכז. הן יתנהגו כמו עוגות מוס אם שומרים אותן במקרר, רכות ואווריריות עם קראנצ’יות נהדרת מהציפוי. אך אם תישמרנה במקפיא, הן די יזכירו גלידוניות, במיוחד לאחר שנחו להן מחוץ למקפיא כרבע שעה.

מה אפשר לומר על חלב קורנפלקס שלא נאמר כבר? טעם של ילדות ונוסטלגיה כמעט נשכחת. טעם שכריסטינה טוסי הצליחה להחדיר עמוק לתודעה של אופים רבים וחובבי גלידה בהמוניהם, במיוחד מאז שהגלידה בטעם חלב קורנפלקס שלה נולדה לעולם. ורק עכשיו, כמעט 20 שנה מאז, הושבתי את כבודי לעבוד על קינוח כזה משלי, במיוחד לאחר ששמואל שיגע אותי עם גלידת הקראנץ’ בטעם החלב של קורנפלקס שהוא כל כך אוהב.

אם לדייק, זהו פרלין פרלינה שומשום שחור וליים, אבל זה לא שיעור בעברית ושרה לא שרה שיר שמח כל כך לאחרונה. ובכל זאת, איך אני אוהב את הפרלין הזה. הוא בהחלט אחד המיוחדים שיצאו לי להכין. נתקלתי ברעיון כשלמדתי לצבוע פרלינים מערוץ היוטיוב של אנג’י. בסרטון אנג’י מכינה פרלין שומשום שחור עם מרמלדת תפוז. הכנתי את הפרלין וזה היה נהדר, אבל רציתי יותר.

עברו להם חודשיים שלמים מאז הפוסט האחרון, וזה בסדר. אני כבר לא לחוץ להעלות פוסטים כדי להשיג את העולם. שמרתי את אהבתי לאפייה על אש נמוכה לאחרונה והתעסקתי בדברים אחרים שאני אוהב לא פחות. לפתע הלהבה גברה ומצאתי את עצמי יותר ויותר במטבח, משחק עם שוקולד ללא הפסקה. ואז פתאום, משום מקום, נתקלתי בסרטון הזה של ג’ולס ומכאן הדרך לפרלין חלומותיי היתה קצרה – פרלין פיסטוק ממולא בגנאש פרלינה פיסטוק (!) עם קראנצ’יות נהדרת ונגיעת לימון מטרללת.

זהו פוסט שכתבתי לפני קצת יותר מחודש ומאז לא יצא לי לעבוד עליו, לסדר אותו ולשים אותו כאן. הגיע הזמן לשחרר אותו ולהמשיך הלאה. כמה פבלובה הכנתי כדי להגיע למתכון הזה. בסופו של דבר המתכון די קלאסי, בלי טוויסט מסובך בעלילה. את ההשראה לעיצוב המגניב קיבלתי מהסרטון הבא ביוטיוב. את הטכניקה מצאתי אצל ג’מה, בסרטון הזה. טכניקה מצוינת שהניבה פבלובה מושלמת.