לפני כמה שנים השתתפתי במופע זריחה של הזמרת יסמין לוי. האירוע התרחש במצדה, מבצר עתיק בפסגה של צוק, עם נוף מרהיב המשקיף לים המלח. המופע התחיל בסביבות 4 בבוקר, הייתי רדום כל הדרך מירושלים. הכל היה כה חשוך, נקודת האור היחידה האירה מכיוון הבמה עם קולה היפהפה של יסמין. סוף המופע תוזמן עם הזריחה, אך זה לא קרה. כמו שיסמין אמרה: “המופע הסתיים אבל השמש ממאנת לעלות”.

שבוע שעבר קיבלתי במתנה ספר אפייה נורא מגניב היישר מלבנון הקרובה, אך הכה רחוקה. בספרה Sweet Levantine, לארה עריס מתעסקת באפייה יפה בדגש על רכיבים מקומיים, כמו שמן זית, חלבה, ומסטיקא אותם היא משלבת במתכונים מזרח תיכוניים ואף מערביים קלאסיים. משום מה, אולי כי גדלתי בבית דומה, בחרתי להתחיל עם המתכון הכי מערבי שמצאתי בספרה, עם שם צרפתי ומלא ערמונים.

בשבועיים האחרונים אני בקדחת קרמבואים כאילו אנחנו כבר בשיא החורף. מאז שהתחלתי להכין קרמבו עם מרנג שוויצרי במקום מרנג איטלקי, כיף לי יותר להכין קרמבו ולהגיש אותו בבטחה לאנשים שאני אוהב. כמו לאחותי שלא הרגישה טוב השבוע והיתה תקועה בבית. אז הכנתי לה קרמבו רובי מלימון ופטל, ורוד במיוחד, עם טעם מתוק, חמצמץ ופשוט נהדר.

לא כל יום הולדת של אחיין כזה או אחר יוצא לי להכין עוגה מושקעת בטירוף. לפעמים יש אילוצים, ולפעמים סתם אין כוחות. אם אני לא מכין את העוגה, אז סבתא מכינה להם. ואם אני לא מכין את העוגה, זה לא אומר שהם לא יזכו מההפקר. השנה, ליום הולדתו של האחיין הבכור, הכנתי קרמבו מוקה עם וניל, מה שהופך אותו בעצם לקרמבו חצי מוקה-חצי וניל.

אמילי חגגה שנתיים השבוע. היא באה לבקר מארה”ב עם הוריה. אמה, קרן, פנתה אלי וביקשה עוגת שוקולד צבעונית ליום הולדתה. הכרתי את קרן לראשונה לפני 15 שנה, כשעוד הייתי ילד בעצמי. טוב, לא ילד ממש, אלא סטודנט טרי שרק סיים תיכון. הבקשה עוררה בי נוסטלגיה וזה הניע אותי להכין עוגת יום הולדת לילדה חמודה שעוד לא יצא לי להכיר. איך אני יודע שהיא חמודה? קרן שלחה לי תמונה של אמילי כשכל הפנים שלה שקועות בעוגה. ילדה כלבבי.

** הפוסט עודכן, שופץ ושוכלל בפוסט חדש עם עוגת בננה עסיסית יותר (בתוספת קראמבל פקאן) ושיטת הכנה טובה יותר. ניתן למצוא את העדכון בלינק הזה ** היום אני חוגג יום הולדת 36! אם אני זוכר טוב (כבר אי אפשר להיות בטוח בגילי המופלג), זו עוגת יום ההולדת הראשונה שאני מכין לעצמי. זה קצת מוזר, אני מודה, אבל כמו שדניאל אומר, הסנדלר הולך יחף. בשבועות האחרונים הענקתי הרבה מחשבה לעניין וניסיתי להגיע להחלטה חשובה, איזו עוגה להכין. חשבתי, הרהרתי, חלמתי עד שיום אחד כשצחקתי עם נורית היא קראה לי קופיף והבטיחה לי בננה. איך אני אוהב בננות. דוקטור הו פעם אמר, תמיד תיקח איתך בננה למסיבה. אם כבר, למה לא עוגת בננה.. עם שוקולד ואולי גם אגוזים!

חבריי אילנה ורומי ביקשו ממני להכין להם את עוגת החתונה שלהם בסיציליה שבאיטליה. בהתחלה היססתי. לא הסכמתי מיד. להכין עוגה כזו במטבח זר זה לא סיפור פשוט. כשהתעניינתי קצת יותר, אילנה סיפרה לי שהיא מדמיינת עוגה עירומה עם טעמים המאפיינים את סיציליה, כמו פיסטוק, לימון, תאנים.. רגע, מה? פיסטוק? ברור שאני הולך להכין את עוגת החתונה הזו! כך שבו את ליבי ופיתו אותי לנסוע לסיציליה להכין עוגת חתונה מפיסטוק ולימון עם קרם מסקרפונה.