יש דברים ששווים את ההשקעה. פלזיר סוכרה הוא אחד מהם. הקינוח המהולל של פייר הרמה, שכבר קיבל כמה גרסאות אצלי בבלוג, מכה בשנית. או בעצם, ברביעית. וכן, כבר היה לי אותו בגרסת פיסטוק ואף בגרסת לבבות משוקולד רובי. לא משנה איזה וריאציה הוא מקבל, הוא תמיד יוצא טעים בטירוף. אז קבלו פלזיר סוכרה לימון עם 7 שכבות חדשות של אושר.

כן, ליים! אני יודע, אפשר למצוא ליים בארץ רק בשבועיים האחרונים של אוגוסט, אבל איכשהו נפל בחלקי כנראה הליים האחרון של העונה. מצד שני, העונה הזו די הזויה. כעת סוף ספטמבר וחם יותר מאשר בסוף אוגוסט. אז אולי זה לא כזה מפליא שהליים עוד כאן. סחטתי אותם עד הטיפה האחרונה והכנתי לעצמי עוגיות ליים מרנג מענגות.

עוגת הפיסטוקים של מור מכה שנית, והפעם עם קרם לימון נהדר וחמצמץ. עם כל הכבוד לגרסה האגוזית, ויש המון כבוד, הייתי חייב להכין אותה עם פיסטוקים ולנסות לשלב אותה עם קרם לימון בו השתמשתי בטארטלט לימון ופירות יער. את ההשראה לריבוע קיבלתי מהטארט של סיריל ליגנק בספרו La Pâtisserie שם הוא משתמש באותו קרם לימון, רק שבאופן מפתיע עם פחות חמאה וסוכר.

קיבלתי גלויה מניו יורק. את הגלויה שלחו לורן ואוסקר, חבר טוב וכלבו החמוד, שגרו בארץ לתקופה קצרה. על הגלויה מופיע ציור מקסים של פאי מרנג לימון קלאסי ובגב הגלויה יש מתכון. אני אוהב גלויות, אבל זו ספציפית דיברה לליבי. מאוד רציתי שהמתכון יהיה נפלא כמו הגלויה הזו, אבל לצערי הוא קצת אכזב. לא התייאשתי ושיחזרתי את הציור עם מתכון משלי. עכשיו הכל נפלא.

לא מזמן קיבלתי ספר אפייה לבנוני במתנה עם מלא מתכונים מעניינים ורעיונות מגניבים. אחד המתכונים שקרצו לי הוא טארט לימון קלאסי עם טוויסט. מה הטוויסט? חלווה! איך זה עובד? זה עובד מצוין! הטעם בהתחלה לימוני ולקראת הסוף החלווה מופיעה ומפתיעה. מהטארט הזה (ומהבסבוסה הנפלאה) לא נהניתי לבד. נטלי מהבלוג הנהדר עוגיו.נט השתתפה איתי בהכנה ובטעימות ושנינו הסכמנו, לימון עם חלווה זה שילוב אדיר.

לאחר שביליתי יום שלם בתוך שמן עמוק בחיפוש אחר הסופגנייה המושלמת, מצאתי את עצמי מול דילמה נוספת. הייתי סגור על העניין. אני הולך להכין סופגנייה עם ממרח פיסטוק ביתי בתוכה. לקראת סוף היום, עלה לי רעיון נוסף; למלא את הסופגניות בקרם מוסלין לימון פיסטוק שהשתמשתי בו פעם למילוי אקליירים. קיבלתי סופגניות לימון חמצמצות ונהדרות. ממש הברקה של הרגע האחרון.

שמעם נכון. לא באבא או רום. באבא או קרופניק. לא בכוונה, אבל זה מה שיצא. לא מזמן חזרתי מצרפת עם ספר אפייה של כריסטוף אדם שמבוסס כולו על טהרת הלימון. אחד המתכונים שקרצו לי מהספר הוא מתכון של באבא או לימונצ’לו, ליקר לימון איטלקי. במהלך האפייה, ברגע האמת, כשהיד עוד מושטת אל עבר הבקבוק, גיליתי שהבקבוק כמעט ריק. שיט. תפסתי את הדבר הטוב הבא, קרופניק – ליקר דבש.

בשבועיים האחרונים אני בקדחת קרמבואים כאילו אנחנו כבר בשיא החורף. מאז שהתחלתי להכין קרמבו עם מרנג שוויצרי במקום מרנג איטלקי, כיף לי יותר להכין קרמבו ולהגיש אותו בבטחה לאנשים שאני אוהב. כמו לאחותי שלא הרגישה טוב השבוע והיתה תקועה בבית. אז הכנתי לה קרמבו רובי מלימון ופטל, ורוד במיוחד, עם טעם מתוק, חמצמץ ופשוט נהדר.