השבוע האחיינים התאומים שלי חוגגים יום הולדת 11. בעבר הייתי מכין להם עוגה אחת משותפת, כמו עוגת מפלצות בע”מ, אך הקטנטנים גדלו לי וכך גם הבקשות שלהם. הפעם, אני לא יכול להכין להם עוגת 2 קומות ולהקדיש כל קומה לכל ילד, כמו שעשיתי בעוגת האחים סופר מריו. הפעם, ג’מאל ביקש עוגה מעוצבת משוקולד פיסולי בצורת דמות אהובה עליו, זנבות, חברו הטוב של סוניק הקיפוד. אחותו נג’ואה לעומת זאת ביקשה משהו שווה יותר, עוגת מספרים בסגנון פלזיר סוכרה.

שלג! שלג ירד בירושלים! נו בסדר, לא כמו הסופה הגדולה מלפני 7 שנים שתקעה אותנו כמעט שבוע בבית מאיזה מטר של שלג שנערם ברחובות ירושלים. ובכל זאת, 17 ס”מ שלג נערם על אדן חלוני ואני בעננים. פשוטו כמשמעו, קפוא כאן כמו במרומי השמיים. הירושלמים נהרו לגן העצמאות לשחק בשלג ולבנות אנשי שלג שבטח החזיקו מעמד עד הצהריים. ואני? אני נשארתי בבית וניצלתי את ההזדמנות הקרירה להכין עוד קרואסונים.

ייאוש. זו ההרגשה הכללית לאחרונה. ייאוש עם קצת חמאה בצד. בשבועיים האחרונים צללתי עמוק בין שכבות של בצק וחמאה בחיפוש אחר המתכון המושלם לקרואסון חמאה. על הדרך קצת הזנחתי את כל שאר הקינוחים. כדי למצוא תרופה למכת הייאוש הכללית, רקחתי לעצמי פרלין ס’מורס. פרלין שוקולד חלב במילוי מרשמלו וניל עם תחתית ביסקוויט פריכה. כמו הקינוח האמריקאי המאולתר בקמפינג, רק קצת יותר בורגני.

אחרי כל עוגות ימי ההולדת שהכנתי לאחרונה, החלטתי שהגיע הזמן להכין משהו בשבילי ולמעני. מה? אפשר להיות קצת אגואיסטים לפעמים. למרות שימים גשומים כאלה דורשים משהו שיחמם את הבטן, בכל זאת הלכתי על מעין עוגת מוס בשכבות של פיסטוק-שוקולד שתחמם לי את הלב. הכירו את מר טארטלט פיסטוק-שוקולד.

יאפ, זהו האח התאום של ההוא עם הבוטנים. הפעם אנטרמה שוקולד בגודל קטן יותר (20 במקום 22 ס”מ) ובצבע ירוק יותר. הדגש הוא שוקולד והנימה היא פיסטוק. הסתרתי את הפיסטוק בתוך העוגה השוקולדית כדי להפתיע את דניאל לכבוד יום הולדתו, שחולם על שילוב הטעמים כל פעם שאני נכנס למטבח. העוגה נוצרה בהשראת הטארט האהוב עליו, טארט שוקולד פיסטוק, אותו הוא מבקש כמעט בכל יום הולדת. הפעם, שדרגתי לו את העניין.

אני לא נוהג לבקר ספרי אפייה או מתכונים, אבל אני מרגיש צורך עז לעשות זאת כעת. וזו לא ביקורת טובה. הספר הנושא באשמה הוא לא אחר מאשר “La Pâtisserie” של סיריל ליניאק. ספר אפייה יפהפה עם מתכונים לכל קינוחי הראווה שניתן למצוא במאפיית הבוטיק של השף בפריז. הספר מלא השראה והתמונות המקסימות דוחפות אותך לרוץ למטבח ולנסות הכל… רק כדי להתאכזב בסוף.

אנטרמה ראשון הכנתי בבית הספר לאפייה. זו היתה עוגת מוס שוקולד חלב שקראו לה “עוגת השוקולד של פיליפ”. עוגה קטנה ומרשימה שמסתירה בתוכה אינספור (טוב, ארבע) שכבות שונות שמתחברות יחד לביס המושלם. השכבות כללו שכבת עוגת ספוג, שכבת קראנצ’, שכבת קרם ושכבת מוס, כל זה מוסתר תחת ציפוי ועיטור שוקולדי. הכנתי סוג של אנטרמה עבור יום הולדתו של אבא שנה שעברה, והמשפחה די לעגה על הגודל הפצפון שלה. בכל זאת אנחנו משפחה גדולה. למדתי את הלקח.

אני לא מבין. למה לעבור לשעון חורף אם אנחנו עדיין באמצע הקיץ? מה יוצא לנו מזה? השעה 17:00 ובחוץ כבר כמעט חשוך לגמרי. לילות הקורונה החורפיים האלה הולכים להיות ארוכים. לילות קורונה… נשמע כמו לילות ביירות, קינוח שניסיתי לראשונה בחיפה בקיץ האחרון. היה די נחמד, קינוח סולת עם פיסטוק. אבל הבטחתי מתכונים בלי פיסטוק בזמן הקרוב. אז במקום קינוח מזרח תיכוני קבלו קינוח מערב אירופאי: פיננסייר עם חמאה חומה גדוש באגוזי לוז.