** גיליתי לצערי שהקומפוט תות אינו יציב מספיק לעוגה. עד שאסדר את העניין, יש גרסה חלופית לעוגה כאן ** זה מה שמאור ביקש ליום הולדתו השנה. עוגת גבינה עם תותים ופיסטוק. מאור הוא לא אחיין, אלא חבר טוב. חבר שאוהב פיסטוק יותר ממני. נשבע לכם, קיים בן אדם כזה. עכשיו שאני חושב על זה, יש סיכוי שהאהבה שלו לפיסטוק היא זו שדחפה אותי ואת הבלוג כולו לכיוון הירקרק הזה. עד שפגשתי אותו, לא היתה לי הערכה גדולה לפיסטוק כמו שיש לי היום.

יאפ, זהו האח התאום של ההוא עם הבוטנים. הפעם אנטרמה שוקולד בגודל קטן יותר (20 במקום 22 ס”מ) ובצבע ירוק יותר. הדגש הוא שוקולד והנימה היא פיסטוק. הסתרתי את הפיסטוק בתוך העוגה השוקולדית כדי להפתיע את דניאל לכבוד יום הולדתו, שחולם על שילוב הטעמים כל פעם שאני נכנס למטבח. העוגה נוצרה בהשראת הטארט האהוב עליו, טארט שוקולד פיסטוק, אותו הוא מבקש כמעט בכל יום הולדת. הפעם, שדרגתי לו את העניין.

אני לא נוהג לבקר ספרי אפייה או מתכונים, אבל אני מרגיש צורך עז לעשות זאת כעת. וזו לא ביקורת טובה. הספר הנושא באשמה הוא לא אחר מאשר “La Pâtisserie” של סיריל ליניאק. ספר אפייה יפהפה עם מתכונים לכל קינוחי הראווה שניתן למצוא במאפיית הבוטיק של השף בפריז. הספר מלא השראה והתמונות המקסימות דוחפות אותך לרוץ למטבח ולנסות הכל… רק כדי להתאכזב בסוף.

אנטרמה ראשון הכנתי בבית הספר לאפייה. זו היתה עוגת מוס שוקולד חלב שקראו לה “עוגת השוקולד של פיליפ”. עוגה קטנה ומרשימה שמסתירה בתוכה אינספור (טוב, ארבע) שכבות שונות שמתחברות יחד לביס המושלם. השכבות כללו שכבת עוגת ספוג, שכבת קראנצ’, שכבת קרם ושכבת מוס, כל זה מוסתר תחת ציפוי ועיטור שוקולדי. הכנתי סוג של אנטרמה עבור יום הולדתו של אבא שנה שעברה, והמשפחה די לעגה על הגודל הפצפון שלה. בכל זאת אנחנו משפחה גדולה. למדתי את הלקח.

יש דברים ששווים את ההשקעה. פלזיר סוכרה הוא אחד מהם. הקינוח המהולל של פייר הרמה, שכבר קיבל כמה גרסאות אצלי בבלוג, מכה בשנית. או בעצם, ברביעית. וכן, כבר היה לי אותו בגרסת פיסטוק ואף בגרסת לבבות משוקולד רובי. לא משנה איזה וריאציה הוא מקבל, הוא תמיד יוצא טעים בטירוף. אז קבלו פלזיר סוכרה לימון עם 7 שכבות חדשות של אושר.

עוגת הפיסטוקים של מור מכה שנית, והפעם עם קרם לימון נהדר וחמצמץ. עם כל הכבוד לגרסה האגוזית, ויש המון כבוד, הייתי חייב להכין אותה עם פיסטוקים ולנסות לשלב אותה עם קרם לימון בו השתמשתי בטארטלט לימון ופירות יער. את ההשראה לריבוע קיבלתי מהטארט של סיריל ליגנק בספרו La Pâtisserie שם הוא משתמש באותו קרם לימון, רק שבאופן מפתיע עם פחות חמאה וסוכר.

סוף כל סוף נפל בחלקי מתכון של “דנון”, בית הספר לאפייה קולינרית. ועוד איזה מתכון! העוגה בגרסה המקורית גדושה בפיסטוקים עם נגיעות של פירות אדומים. מור, שותפתי לאהבה הירוקה, הואילה בטובה לשלוח לי את המתכון עם ההוראות והפרשנות שלה לאחר שנדלקתי על העוגה באינסטגרם שלה. עכשיו שזה מולי, אני מאוהב עוד יותר.

אני יודע, זהו עוד פוסט שמוקדש כולו לפיסטוק. אני יודע, יש עוד רכיבים בעולם, כמו שאורן אומר. אבל וואלה, יש לי עוד 3 ק”ג פיסטוקים סיציליאניים ירקרקים במזווה והסגר הזה קורא לי להשתמש בכולם. בשבוע שעבר הכנתי טארט פיסטוק לא מהעולם הזה (תודה מור!) שהוביל אותי להכין את הגרסה הפיסטוקית לסוכסה אגוזי לוז אותו הכנתי אי שם בתחילת הבלוג.