ואפילו ללא חלב. אולי גם ללא סוכר. סתם נו, יש מלא סוכר. זה צריך להיות אכיל גם, לא? ברצינות עכשיו, כבר הרבה זמן שאני מחפש בראוניז כאלה. בעוגת מוס שוקולד קפה וג’נדויה חיפשתי תחתית בראוניז שתישאר רכה גם לאחר הקפאה וקירור. מצאתי אחת כזו בזמנו ועכשיו יש לי מתכון נהדר נוסף. לא רק שהיא נשארת רכה לאחר קירור, היא אפילו טעימה יותר. בראוניז פקאן ללא קמצוץ חיטה, פאדג’י, אינטנסיבי ויחסית בריא יותר מהרגיל.

“בת הים הקטנה” של דיסני היה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע. הייתי בן 5 או 6. אמא לקחה אותי יחד עם הקייטנה שלה לסינמטק. אני עדיין זוכר איך ישבתי שם בהתרגשות כשהווילון האדום נפתח וחשף את המסך הכי גדול שראיתי בחיי. הפתיח התחיל להתנגן מסביבי ונשאבתי לתוך הסרט ועמוק אל תוך הים.

הי! כן, אני יודע, נעלמתי. כבר יותר מחודש שלא העליתי פוסט. אין מה לדאוג, זה לא בגלל קורונה, שרונה, או אף אחת מהאחיות פיק. פשוט נשאבתי לתוך הפלייסטיישן ועכשיו סוף סוף אני יוצא לנשום אוויר. אז מה עשיתי כל הזמן הזה חוץ מלהיות תקוע מול משחק וידאו בטלוויזיה? ראיתי תכניות טלוויזיה כמובן.

סוף כל סוף נפל בחלקי מתכון של “דנון”, בית הספר לאפייה קולינרית. ועוד איזה מתכון! העוגה בגרסה המקורית גדושה בפיסטוקים עם נגיעות של פירות אדומים. מור, שותפתי לאהבה הירוקה, הואילה בטובה לשלוח לי את המתכון עם ההוראות והפרשנות שלה לאחר שנדלקתי על העוגה באינסטגרם שלה. עכשיו שזה מולי, אני מאוהב עוד יותר.

אני יודע, זהו עוד פוסט שמוקדש כולו לפיסטוק. אני יודע, יש עוד רכיבים בעולם, כמו שאורן אומר. אבל וואלה, יש לי עוד 3 ק”ג פיסטוקים סיציליאניים ירקרקים במזווה והסגר הזה קורא לי להשתמש בכולם. בשבוע שעבר הכנתי טארט פיסטוק לא מהעולם הזה (תודה מור!) שהוביל אותי להכין את הגרסה הפיסטוקית לסוכסה אגוזי לוז אותו הכנתי אי שם בתחילת הבלוג.

הכירו את האובססיה החדשה שלי: שוקולד פיסולי! כזה שמאפשר לבנות יצירות מדויקות להפליא שלא תרצו לאכול לעולם. וגם אם לא תעמדו בפיתוי ותיקחו ביס, לא תתבאסו. כי זה שוקולד! ההכנה פשוטה למדי, אם עוקבים אחר ההוראות. כל מה שצריך זה שוקולד וסירופ תירס בהיר. זהו. אה, וצבעי מאכל אם רוצים בצק צבעוני.

*** מתכון מעודכן ומשופר עם הרבה פחות סוכר נמצא בלינק הבא. הידד *** אמא יקרה שלי חוגגת יום הולדת היום. זהו יום מיוחד לא רק עבורה, אלא גם עבור כל שאר הנשים בעולם הערבי. זהו יום האם. ואם כבר, רשמית התחלנו את האביב היום. אז החגיגה לא רק כפולה אלא משולשת. לצערנו, עם כל מה שקורה מסביב, החגיגה נאלצת להיות וירטואלית. אז אמא, אני מאחל לך יום הולדת שמח ושולח לך חתיכת עוגה וירטואלית. כיביתי את הנר בעצמי וביקשתי את המשאלה במקומך… או בעצם, בשבילך.

קיבלתי גלויה מניו יורק. את הגלויה שלחו לורן ואוסקר, חבר טוב וכלבו החמוד, שגרו בארץ לתקופה קצרה. על הגלויה מופיע ציור מקסים של פאי מרנג לימון קלאסי ובגב הגלויה יש מתכון. אני אוהב גלויות, אבל זו ספציפית דיברה לליבי. מאוד רציתי שהמתכון יהיה נפלא כמו הגלויה הזו, אבל לצערי הוא קצת אכזב. לא התייאשתי ושיחזרתי את הציור עם מתכון משלי. עכשיו הכל נפלא.