שבוע הבא הייתי אמור להשתתף בתערוכת עיצוב עוגות ארצית ברמת גן. כבר יותר משבועיים שאני עובד על המיצג שלי רק כדי לגלות פתאום שהאירוע נדחה עקב נגיף הקורונה. אוף. לא נורא, חוזרים לשגרה. התחלתי לנקות את כל הבלאגן שהצטבר על שולחן העבודה. איכשהו במקרה מצאתי סוף סוף את הדף האבוד שלי! דף בו כתובים כל התיקונים למתכון קאעק איל עיד של אמא שכבר הרבה זמן אני מתכנן לסדר. תודה קורונה!

הנה יום האהבה מגיע, ומה מושלם יותר מחפיסת שוקולדים במתנה? פרלין פררו רושה ביתי כמובן! ברוח החג והאהבה האינסופית לפיסטוק, נטלי מעוגיו.נט ואני הכנו פררו רושה פיסטוק במקום אגוזי לוז. נטלי הציעה את הרעיון הגאוני יום לפני שנפגשנו להכין את הבסבוסה של אמא, והחלטנו לזרום ולנסות את זה. את האמת, לא ציפינו שיצא כל כך מוצלח.

לא מזמן קיבלתי ספר אפייה לבנוני במתנה עם מלא מתכונים מעניינים ורעיונות מגניבים. אחד המתכונים שקרצו לי הוא טארט לימון קלאסי עם טוויסט. מה הטוויסט? חלווה! איך זה עובד? זה עובד מצוין! הטעם בהתחלה לימוני ולקראת הסוף החלווה מופיעה ומפתיעה. מהטארט הזה (ומהבסבוסה הנפלאה) לא נהניתי לבד. נטלי מהבלוג הנהדר עוגיו.נט השתתפה איתי בהכנה ובטעימות ושנינו הסכמנו, לימון עם חלווה זה שילוב אדיר.

חודש שעבר הכנתי בצק בריוש כרוך שמספיק ל-3 מאפים שונים. הכנתי ממנו קראנץ גבינה ועוגת קקאו, אך לא ידעתי מה לעשות עם השליש האחרון של הבצק. שלשום, ניגשתי לספרייה הקטנה שלי ועיינתי בספרי האפייה. פתאום נתקלתי בספר baking at République. ספר אפייה שתמיד רציתי לקנות אך תמיד דחיתי את הסיפוק. לא זכרתי איך הספר הגיע אלי בסוף, אבל שמחתי למצוא בין עמודיו מתכון לקרואסון פלורנטין עם שקדים שמילא את המשבצת החסרה.

כן, אני יודע, חג המולד כבר מאחורינו והשנה החדשה רק התחילה. אבל בית הג’ינג’רברד הזה יושב אצלי בסלון כבר חודש שלם, פשוט לא הספקתי להעלות את הפוסט בתקופה החגיגית. כמו שאומרים, כל עכבה לטובה. הייתי בטוח שהבית יקרוס לאחר כמה ימים, במיוחד שהכנתי בצק רך מהרגיל. למרבה הפלא, הבית עומד איתן במלוא הדרו כבר כמעט חודש וזה פשוט נפלא.

שנה שעברה הכנתי עוגיות ג’ינג’רברד ברוח החג ותליתי אותם על עץ חג המולד מפלסטיק. באותו שבוע נסעתי עם כל המשפחה לטורקיה וחגגנו את חג המולד שם. לא שאנחנו (או טורקים בכלל) חוגגים את החג, אבל נהנו מהאורות והקישוטים בכל מקום, משווקי חג המולד ומהגרב האדומה מלאת המתוקים שחיכתה לנו בבוקר החג מחוץ לדלת המלון.

חג מולד שמח! השנה חנוכה וחג המולד נופלים על אותו השבוע, ולמרות שבעיקרון אני לא אמור לחגוג את שניהם, כבר הספקתי להכין סופגניות ועוגיות ג’ינג’רברד. למה להסתפק בחג אחד (או בכלום בעצם) כשאפשר לחגוג את כולם יחד? העיקר שיש משהו שיסיח את דעתי מהקור הירושלמי הזה שמתחיל לעלות לי על העצבים. מזל שהחורף כאן הוא הוא רק עונת מעבר.

לאחר שביליתי יום שלם בתוך שמן עמוק בחיפוש אחר הסופגנייה המושלמת, מצאתי את עצמי מול דילמה נוספת. הייתי סגור על העניין. אני הולך להכין סופגנייה עם ממרח פיסטוק ביתי בתוכה. לקראת סוף היום, עלה לי רעיון נוסף; למלא את הסופגניות בקרם מוסלין לימון פיסטוק שהשתמשתי בו פעם למילוי אקליירים. קיבלתי סופגניות לימון חמצמצות ונהדרות. ממש הברקה של הרגע האחרון.