יש דברים ששווים את ההשקעה. פלזיר סוכרה הוא אחד מהם. הקינוח המהולל של פייר הרמה, שכבר קיבל כמה גרסאות אצלי בבלוג, מכה בשנית. או בעצם, ברביעית. וכן, כבר היה לי אותו בגרסת פיסטוק ואף בגרסת לבבות משוקולד רובי. לא משנה איזה וריאציה הוא מקבל, הוא תמיד יוצא טעים בטירוף. אז קבלו פלזיר סוכרה לימון עם 7 שכבות חדשות של אושר.

לפני כמה שנים השתתפתי במופע זריחה של הזמרת יסמין לוי. האירוע התרחש במצדה, מבצר עתיק בפסגה של צוק, עם נוף מרהיב המשקיף לים המלח. המופע התחיל בסביבות 4 בבוקר, הייתי רדום כל הדרך מירושלים. הכל היה כה חשוך, נקודת האור היחידה האירה מכיוון הבמה עם קולה היפהפה של יסמין. סוף המופע תוזמן עם הזריחה, אך זה לא קרה. כמו שיסמין אמרה: “המופע הסתיים אבל השמש ממאנת לעלות”.

אז מה עושים כשכל הפיסטוק נגמר? מתחילים לשחק עם כל שאר האגוזים הקיימים. ויש הרבה מהם. הראשון שקרץ לי הוא אגוז לוז. אגוז עגלגל עם שפיץ אלגנטי. הכנתי ממנו עוגיות פיננסייר מצוינות (מתכון בקרוב). הדייט השני שלי היה עם בוטן. יצא קצת מרובע. כדי לפלפל את העניינים, הוספתי שוקולד וקיבלתי קוביות מוס בוטנים ושוקולד נהדרות.

כן, ליים! אני יודע, אפשר למצוא ליים בארץ רק בשבועיים האחרונים של אוגוסט, אבל איכשהו נפל בחלקי כנראה הליים האחרון של העונה. מצד שני, העונה הזו די הזויה. כעת סוף ספטמבר וחם יותר מאשר בסוף אוגוסט. אז אולי זה לא כזה מפליא שהליים עוד כאן. סחטתי אותם עד הטיפה האחרונה והכנתי לעצמי עוגיות ליים מרנג מענגות.

אחרי 4 קילו (ואז עוד 4 קילו) פיסטוקים סיציליאניים, אני סוף סוף מגיע לסוף הדרך. כמה אהבתיך פיסטוק ירוק כאבן ירקת. עד הטיול הבא באיטליה, אמצא לי תחליף אחר. אולי פיסטוק איראני? אולי פיסטוק חלבי? בעצם, זה לא אותו פיסטוק? בכל מקרה, מהפיסטוקים הסיציליאניים שנשארו לי הכנתי עוגת פיסטוק דובדבנים בהשראת עוגת יום ההולדת שלי. עוגה עשירה, לחה ועסיסית לאוהבי פיסטוק מושבעים כמוני.

ירושלים. יום 3 לסגר הארצי. שקט בבית. גם שקט בחוץ. יושב עם הקפה על אדן החלון וצופה באנשים הולכים לתפילות החג. רגע, אז אין סגר? מי כבר יודע. סגר או לא, תכננתי גם ככה להיסגר בבית ולשחק במטבח. הבטחתי להודיה שאני אעלה פוסט רגיל ופשוט הפעם, ומה פשוט יותר מג’לי? לפחות כך גיליתי לאחרונה כשהכנתי עוגת אי מג’לי. הפעם הכנתי ג’לי רך יותר, פחות יציב מהקודם אבל הרבה יותר טעים. לדעתי לפחות.

גם אני בסוף נכנעתי לטרנד של השנה. אם יש משהו טוב שיצא מהשנה הזוועתית הזו, אלו הן העוגות האלה. הבדידות (או בעצם הבידוד) וחוסר האפשרות לנסוע ולנפוש בקיץ הזה הולידו עוגת יעד חלומי – אי טרופי באמצע האוקיינוס. מומלץ לפנות 3 ימי עבודה לעוגה. אל דאגה, הם לא אינטנסיביים למעט היום שני. יאללה, שיהיה מה לעשות בסגר הבא עלינו לטובה השבוע.

בשנה שעברה קיבלתי מתנה ממש מגניבה ליום ההולדת: 4 ק”ג פיסטוקים סיציליאניים מברונטה, הפיסטוקים הכי ירוקים על פני כדור הארץ. במהלך השנה ניצלתי אותם היטב והכנתי מגוון של קינוחים, מעוגת שמרים פיסטוק, לסופגניות פיסטוק, ועד לסוכסה פיסטוק עם פרלינה פיסטוק. אפילו השתמשתי בהם בעוגת יום ההולדת שלי השנה. לא נותרו לי עוד הרבה אבני ירקת, אבל אני בטוח שהם עוד יצוצו שוב. סיציליה, פתחי את שערייך. אני מוכן ומזומן.