את עוגת הלימון הזו הכנתי ליום ההולדת של קאט לפני מספר חודשים וכל תכנון להעלות את המתכון מאז נכשל או נדחה עקב עוגות אחרות. אז הנה הגיע לו הרגע שהעוגה הזו תקבל את מקומה הראוי כאן בבלוג. עוגת לימון מרנג בסגנון עוגת יום ההולדת של המילק בר, בגרסה לימונית, מתוקה ודי מרשימה, במיוחד כשלוקחים ברנר ושורפים כל פרוסת עוגה לפני ההגשה.

אני יודע, השם קצת נדוש כבר, אבל החלטתי ללכת עליו בכל זאת. בהתחלה רציתי לקרוא לקוביות המטריפות האלה קוביות שוקולד ואגוזי לוז, אבל זה לא הרגיש לי מספיק. אחרי שנועם טעם אחת וישר ציין שזה מזכיר לו קינדר בואנו, זה הספיק לי. אז קבלו, קוביות קינדר בואנו כדי להנעים את הקיץ הבלתי נסבל הזה.

לאחר ההצלחה המסחררת של קוביות חלב הקורנפלקס עם האחיינים שלי, החלטתי להשתמש בדגני הבוקר האהובים להכנת קינוח נוסף. הפעם התמקדתי פחות בחלב והתעסקתי יותר בעוגה. אחד הקינוחים האהובים אצל משפחתי היקרה זה הפלזיר סוכרה שאותו כבר הצגתי במגוון גרסאות בבלוג. הפעם לקחתי השראה ממנו והכנתי עוגת קורנפלקס אישית, עם פחות שכבות מהפלזיר הקלאסי, אך עם מלא תענוג.

פעם שלישית גלידה… כמעט. בשנת 2020 הכנתי קוביות מוס בוטנים. בשבוע שעבר הכנתי קוביות חלב קורנפלקס. הפעם אני מכין את הקוביות להן כל כך חיכיתי, קוביות פיסטוק. בעצם, אלו הן קוביות מוס פיסטוק עם שכבת קרמה פיסטוק במרכז. הן יתנהגו כמו עוגות מוס אם שומרים אותן במקרר, רכות ואווריריות עם קראנצ’יות נהדרת מהציפוי. אך אם תישמרנה במקפיא, הן די יזכירו גלידוניות, במיוחד לאחר שנחו להן מחוץ למקפיא כרבע שעה.

מה אפשר לומר על חלב קורנפלקס שלא נאמר כבר? טעם של ילדות ונוסטלגיה כמעט נשכחת. טעם שכריסטינה טוסי הצליחה להחדיר עמוק לתודעה של אופים רבים וחובבי גלידה בהמוניהם, במיוחד מאז שהגלידה בטעם חלב קורנפלקס שלה נולדה לעולם. ורק עכשיו, כמעט 20 שנה מאז, הושבתי את כבודי לעבוד על קינוח כזה משלי, במיוחד לאחר ששמואל שיגע אותי עם גלידת הקראנץ’ בטעם החלב של קורנפלקס שהוא כל כך אוהב.

לא, זו לא עוגת טריקולד. היא רק נראית ככה. בעוגה הזו יש שני שוקולדים בלבד, חלב ומריר. האלמנט הלבן הוא בעצם מסקרפונה ולא שוקולד לבן. זו עוגת מוס בסגנון אנטרמה, עם שש שכבות שונות בטעם ובמרקם. זה מתחיל מבסיס של ג’קונד אגוזי לוז שטעים לזלול איך שהוא, מעליו שכבת קריספי שוקולד אגוזים, מעליה שתי שכבות קרמה, אחת שוקולדית, השנייה אגוזית, מעליהם מוס מסקרפונה קליל עם וניל איכותי ולעיטור, גנאש שוקולד מריר. זה אכן היה יום הולדת שמח.

את העוגה הזו אכלנו כבר לפני שבועיים ורק בימים האחרונים התפניתי לכתוב את המתכון שיהיה לי מסודר ונגיש כאן בבלוג. כן, כבר אין לי מלא זמן פנוי כמו שהיה לי פעם. המשרה שלי בבית המרקחת גדלה וממש אוטוטו אצטרך לנהל אותו בעצמי לזמן מה. אבל זה בסדר. זה אומר שהמנהלת שלי תוכל לצאת לחופשת לידה בראש שקט, ואני… אני אנסה לנהל את העניינים. אבל הי, בינתיים, לפני שהאדמה תבלע אותי, קבלו אנטרמה פיסטוק לימון שהוא חגיגה בפני עצמו.

כמה זמן העוגה הזו היתה לי בראש. התבקשתי להכין אחת כזו ספציפית לפני יותר משנה ופשוט לא מצאתי זמן להתעסק בזה. סוף סוף החורף הגיע, ואיתו גם מנוחה קלה מכל מיני מחויבויות, ואף חזרה לשגרה טובה ומוכרת. הי, אני סוף סוף מתמקם כאן. כדי לחגוג את העניין, שקעתי במחקר קטן ולבסוף הכנתי עוגת רד וולווט משלי.