בשבועיים האחרונים אני בקדחת קרמבואים כאילו אנחנו כבר בשיא החורף. מאז שהתחלתי להכין קרמבו עם מרנג שוויצרי במקום מרנג איטלקי, כיף לי יותר להכין קרמבו ולהגיש אותו בבטחה לאנשים שאני אוהב. כמו לאחותי שלא הרגישה טוב השבוע והיתה תקועה בבית. אז הכנתי לה קרמבו רובי מלימון ופטל, ורוד במיוחד, עם טעם מתוק, חמצמץ ופשוט נהדר.

לא כל יום הולדת של אחיין כזה או אחר יוצא לי להכין עוגה מושקעת בטירוף. לפעמים יש אילוצים, ולפעמים סתם אין כוחות. אם אני לא מכין את העוגה, אז סבתא מכינה להם. ואם אני לא מכין את העוגה, זה לא אומר שהם לא יזכו מההפקר. השנה, ליום הולדתו של האחיין הבכור, הכנתי קרמבו מוקה עם וניל, מה שהופך אותו בעצם לקרמבו חצי מוקה-חצי וניל.

שבוע שעבר חברים מחו”ל הגיעו לבקר בירושלים. עד לפני כמה שנים הם גרו כאן והיו בעצם שכנים קרובים. זוג עם 2 ילדים חמודים. כשנפגשנו, שאלתי את דקל, אחד הילדים, אם הוא נהנה מהביקור שלו. הוא ענה בחיוב אבל ציין שזה קצת מבאס שאין קרמבו בקיץ. מיד קפץ לי בראש רעיון להיכנס למטבח ולהכין לו קרמבואים בהפתעה למחר. ואכן, זה מה שעשיתי. הילד היה מאושר, וגם אני.

אחרי שניסיתי (ואהבתי) את הקליסון הקלאסי של פרובנס, הגיע הזמן לשחק עם זה קצת. ניסיתי לשלב את צירוף הטעמים האהוב עלי, לימון ופיסטוק, וקיבלתי קליסון פיסטוק לימון כלבבי. את הפוסט הזה התחלתי לכתוב שישי שעבר ואמרתי לעצמי שאני אסיים אותו במהלך הטיסה שלי לארה”ב באותו ערב. זה לא קרה. וזה לא קרה גם במשך שאר השבוע. ככה זה, נוסעים ומשאירים את כל המטלות, העבודות והבעיות מאחורה.

את אלישה ויובל הכרתי בנפרד, עוד לפני שהם הכירו אחד את השנייה, ולשניהם התחברתי די מהר. במהלך השנים שניהם התחברו יחד ויצרו זוג אחד נפלא. אירוע די נדיר, אין לי עוד זוג חברים כזה שהכרתי כל בן זוג לפני שהקשר נוצר. בעצם, עוד לפני שהכרתי את אלישה, הכרתי את אימה. היא הזמינה ממני עוגת גבינה אפויה חגיגית עם תותים לכבוד יום הולדתה ואולי כך בעצם התחיל המסע הקולינרי של החברות שלנו.

עונת הקרמבו כבר כאן, ואני לא בטוח מה מרגש אותי יותר, הריח של הגשם הראשון או הנגיסה מהקרמבו הראשון. אני אישית אוהב להתחיל מהראש וכשאני מגיע לעוגיה אני אוכל גם אותה. לפעמים מתחשק לי פתאום לקלף את כל השוקולד ולאכול את המרנג בנפרד. אכן, קיימות עוד אלף דרכים לאכול קרמבו, אבל למה קרמבו בפיתה היא אחת מהן אני לעולם לא אבין.

מאז הפוסט של הבראוניז שוקו-בננה אני לא מפסיק לחשוב על המרשמלו הצהובים האלה בטעם ובצורת בננה, מצופים בשכבה דקה של שוקולד. איך אהבתי את השטויות האלה כשהייתי ילד ואיך הייתי מצליח לחסל קופסה שלמה בלי בעיה. אבל עד כמה שהייתי מכור אליהם, תמיד רציתי שהביס יכיל יותר מרשמלו משוקולד.