אני יודע, השם קצת נדוש כבר, אבל החלטתי ללכת עליו בכל זאת. בהתחלה רציתי לקרוא לקוביות המטריפות האלה קוביות שוקולד ואגוזי לוז, אבל זה לא הרגיש לי מספיק. אחרי שנועם טעם אחת וישר ציין שזה מזכיר לו קינדר בואנו, זה הספיק לי. אז קבלו, קוביות קינדר בואנו כדי להנעים את הקיץ הבלתי נסבל הזה.

פעם שלישית גלידה… כמעט. בשנת 2020 הכנתי קוביות מוס בוטנים. בשבוע שעבר הכנתי קוביות חלב קורנפלקס. הפעם אני מכין את הקוביות להן כל כך חיכיתי, קוביות פיסטוק. בעצם, אלו הן קוביות מוס פיסטוק עם שכבת קרמה פיסטוק במרכז. הן יתנהגו כמו עוגות מוס אם שומרים אותן במקרר, רכות ואווריריות עם קראנצ’יות נהדרת מהציפוי. אך אם תישמרנה במקפיא, הן די יזכירו גלידוניות, במיוחד לאחר שנחו להן מחוץ למקפיא כרבע שעה.

אם לדייק, זהו פרלין פרלינה שומשום שחור וליים, אבל זה לא שיעור בעברית ושרה לא שרה שיר שמח כל כך לאחרונה. ובכל זאת, איך אני אוהב את הפרלין הזה. הוא בהחלט אחד המיוחדים שיצאו לי להכין. נתקלתי ברעיון כשלמדתי לצבוע פרלינים מערוץ היוטיוב של אנג’י. בסרטון אנג’י מכינה פרלין שומשום שחור עם מרמלדת תפוז. הכנתי את הפרלין וזה היה נהדר, אבל רציתי יותר.

עברו להם חודשיים שלמים מאז הפוסט האחרון, וזה בסדר. אני כבר לא לחוץ להעלות פוסטים כדי להשיג את העולם. שמרתי את אהבתי לאפייה על אש נמוכה לאחרונה והתעסקתי בדברים אחרים שאני אוהב לא פחות. לפתע הלהבה גברה ומצאתי את עצמי יותר ויותר במטבח, משחק עם שוקולד ללא הפסקה. ואז פתאום, משום מקום, נתקלתי בסרטון הזה של ג’ולס ומכאן הדרך לפרלין חלומותיי היתה קצרה – פרלין פיסטוק ממולא בגנאש פרלינה פיסטוק (!) עם קראנצ’יות נהדרת ונגיעת לימון מטרללת.

לא, זו לא עוגת טריקולד. היא רק נראית ככה. בעוגה הזו יש שני שוקולדים בלבד, חלב ומריר. האלמנט הלבן הוא בעצם מסקרפונה ולא שוקולד לבן. זו עוגת מוס בסגנון אנטרמה, עם שש שכבות שונות בטעם ובמרקם. זה מתחיל מבסיס של ג’קונד אגוזי לוז שטעים לזלול איך שהוא, מעליו שכבת קריספי שוקולד אגוזים, מעליה שתי שכבות קרמה, אחת שוקולדית, השנייה אגוזית, מעליהם מוס מסקרפונה קליל עם וניל איכותי ולעיטור, גנאש שוקולד מריר. זה אכן היה יום הולדת שמח.

שלום בלוג! עברו חודשים מאז שביקרתי אותך. כמעט 4 חודשים ליתר דיוק. לא השתנה הרבה בחיי, חוץ אולי מסדר העדיפויות שלי. בכל זאת, אני לא מזניח אותך. אז הנה לך, פוסט קטנטן וחמוד על אגוז שהוא לא פיסטוק (למרות שהטארטלט יכול להיראות מגניב בירוק). פוסט שהוא כולו בוטן. טוב, ואולי גם קצת שקדים כדי לעדן את הטעם. טארטלט בוטנים, היר ווי גו.

אתמול חגגנו לאחיין הכי קטן שלי שנתיים. כבר שבועיים שלמים שאני מנסה לחשוב מה להכין לשובב. אולי עוגה בדמות אחד מגיבורי העל שהוא כל כך אוהב? ספיידרמן? קפטן אמריקה? או אולי עוגה בצורת אחת המכוניות מהאוסף שלו? בסוף קלטתי, הילד מטורף על שוקולד קינדר. כבר הכנתי עוגות וטארטים בהשראת השוקולד האהוב. מספיק. הפעם אכין משהו להורים. כך בעצם נולד לו טארט ג’נדויה… מפורק.

הניסוי הכי מוצלח שלי השנה. ניפצתי את בועת הפיסטוק ושילבתי פסיפלורה בטארט שוקולדי ביותר. השילוב כל כך מושלם לדעתי. ניסיתי את העניין בעבר כשהכנתי פרלינים שוקולד פסיפלורה בהשראת המוגדור – מקרון הדגל של פייר הרמה. ההבדל הפעם שהשתמשתי בפרי עצמו ולא במחית פסיפלורה מוכנה מראש. כן אורן, אני יודע שאתה לא אוהב שוקולד עם פירות, אבל כאן זה פשוט עובד, אין אפילו על מה להתווכח.