טארט לימון פיסטוק

בשבוע שעבר חגגנו יום הולדת לדניאל. במקום עוגת יום הולדת, הכנתי לו טארט לימון ופיסטוק. או יותר נכון, טארט חמאה בטעם לימון ופיסטוק. כן, זה טארט קטנטן אבל הוא גדוש בחמאה, אז חתיכה קטנה מספיקה בהחלט. נא לזלול הכל, למרות שזה נורא מפתה. החמצמצות של הלימון נהדרת, במיוחד אם משתמשים בזסט מליים. הקראנצ’יות של הקריספי פיסטוק, בתוספת לזו של הקלתית, לוקחת את כל העניין דרגה אחת מעלה. אבל הי, חתיכה אחת וזהו להיום.

בר מוס גבינה עם פיסטוק וקדאיף

בעצם, יותר נכון לקרוא לזה בר פיסטוק וקדאיף עם גבינה, אבל הבנתם את הרעיון. את הקינוח הזה הכנתי עבור אירוע קטן של “קפה שחור” באסיף ככיבוד קל. בנוסף לברים, הכנתי עוגיות פיסטוק בצורת חמסה, תמרים ממולאים חלווה ומצופים בשוקולד, מקלות גבינה מבצק עלים ביתי וקאעק איל עיד של אמא. אכן, כמעט כל הפיסטוקים הסיציליאנים שלי נוצלו לטובה ומצאו לעצמם בית חדש ב-150 עוגות ועוגיות.

טארט פקאן פיסטוק

אתמול גיליתי שהאחיין שלי בן השנה אוהב סדר. אולי קצת יותר מדי. הוא מסדר את כל מכוניות הצעצוע שלו בשורה, ישרה להפליא. הוא יחזיר כל חפץ למקומו ויחזיר כל טלפון נייד שמצא בדרכו חזרה לבעליו. זה הזכיר לי את עצמי, במיוחד כשזה מגיע למתכונים. אני יכול לחזור לאותו מתכון אלף פעם וכל פעם לשנות משהו קטן כאן או לסדר משהו אחר שם, עד שהכל מסתדר. כך זה היה עם המתכון לטארט הזה, טארט פקאן פיסטוק.

עוגת אוראו

שוב נעלמתי. מאז שעברתי חזרה ליפו, אני מאוד עסוק. פיתחתי תחביב ישן שלי ואני לא מפסיק להוסיף עוד ועוד צמחים לבית החדש. בין התחביב לבין העבודה בבית מרקחת חדש בתל אביב, ארגנתי טיול שלם למשפחה שלי בפריז. חלום רב שנים שקרם עור וגידים לפני כשנתיים ואז התבטל לנו בפרצוף עם התפרצות הקורונה. הקיץ הזה לא ויתרנו. הקיץ הזה נסענו… לפריז?

עוגת מוס קינדר בואנו 2.0

יומני היקר, התגעגעתי. עברו כמעט 4 חודשים מאז הפוסט האחרון. אני מתנצל, הייתי נורא עסוק. השתנו המון דברים בחיי, לטובה בעיקר. לאחר 15 שנים בירושלים, סוף כל סוף חזרתי הביתה, ליפו. ירושלים, היית נפלאה, ולעיתים די מאתגרת, אבל לא אשכחך, אחרת תישכח ימיני. לשוני לא תדבק לחכי, כי היא תהיה עסוקה מדי בלטעום את כל המאפים שיש לי עוד לגלות בביתי החדש.

כעכ כנאפה

בחודש שעבר ביליתי חמישה שבועות נפלאים ביפו. חמישה שבועות בהם אכלתי מהאוכל של אמא יום יום, שיחקתי עם האחיינים יום יום, ובעיקר, הכנתי מלא קינוחים שמצאו את דרכם לכל אחיי, יום יום. התרגלתי להתפנק אצל המשפחה ובחזרה, הרגלתי אותם לפינוקים מתוקים. בתום החופשה, אמרתי להתראות וחזרתי לירושלים, לבית מרקחת מחודש, משופץ ומבריק. חזרה לשגרה חדשה.

דונאטס בטיגון ללא שמן

זה לא ממש מדויק. יש קצת חמאה. נכון, עדיף על פני שמן, אבל השם לא מדויק. באנגלית זה נקרא Air Fry – טיגון אווירי. אבל ככה זה לרוב, המשמעות נאבדת בתרגום. בכל מקרה, גם אני גיליתי את אמריקה. בעצם, גיליתי את סיר הטיגון ללא שמן של אמא שלי. למרות שהייתי די סקפטי בהתחלה, התוצאה הסופית מאוד הרשימה אותי, במיוחד כשמדובר על דונאטס בטיגון ללא שמן.

טארט כנאפה

בשבועיים האחרונים אני מתגורר לי ביפו. עדיין לא כל כך מתגעגע לירושלים למען האמת. אבל בעוד שבועיים-שלושה אצטרך לחזור לשם בכל זאת. לחזור לבית מרקחת משופץ ומחודש. לפחות בינתיים אני יכול ליהנות מהיופי של יפו בלילות, בימים ואפילו בגשמים. כשגדלתי כאן לא מכרו כנאפה. עכשיו מוכרים את זה בכל פינה. אז ניסיתי שתי פינות ולא התלהבתי כל כך. כבודה של הכנאפה הנבולסית נשמר במקומה.

טעמי פיסטוק

כל פעם שאני מתכנן ליצור לעצמי גרסה ביתית של חטיף כלשהו, אני עושה חיפוש קטן בגוגל ומגלה כל מיני עובדות מעניינות על החטיף. כמו למשל במקרה שלנו היום, בו אני סוף סוף מתעסק בחטיף האהוב עלי בעולם – טעמי. היידעתם שהשם טעמי הוא בעצם צירוף המילים תמי וטעים? תמי על שם בתו האהובה של מנהל מפעל עלית, וטעים כי אין מה להתווכח עם העניין. בעצם, גם אני משלב שתי אהבות יחד. שמתי פיסטוקים בתוך טעמי וקיבלתי טעמי פיסטוק.

עוגת פיסטוק, לימון ומרנג

אני תמיד חושב על הקינוח הבא שאני רוצה להכין. כשסוף סוף מגיעה ההזדמנות ואני נרתם להכין אותו, אני כבר מת לסיים ולעבור הלאה לקינוח הבא שכבר הספיק להשתחל לו למחשבות שלי. אני מסיים עם הנוכחי, מתחיל לעבוד על הקינוח הבא, ושוב, המחשבות קופצות לקינוח נוסף אחר. וכך הלאה, עד שלפעמים אני כבר שוכח מה הכנתי, מה רציתי להכין ומה אני הולך להכין.

עוגת שוקו

כן, לא שוקולד. שוקו, כמו זה ששותים בשקית. למרות ששוקו בבקבוק נפוץ יותר היום, שקית שוקו היא זו שהתנחלה במקרר הילדות שלי, צמוד למילקי הקבוע שלי. לכל אח ואחות היתה שקית שוקו ייעודית, ואם חס וחלילה מישהו מאיתנו שכח לשתות את השקית שלו בבוקר, מיד לאחר בית הספר השקית היתה נחטפת על ידי אח אחר. מלחמות השוקו כבר עניין של נוסטלגיה, אז חשבתי לעצמי, למה לא לעשות להם קאמבק כמו שעושים לכל דבר נוסטלגי אחר היום.

טארט קינדר בואנו

בסופ”ש האחרון חגגתי עם המשפחה יום הולדת לאחיינית שלי יסמין. היא בת 9 היום. ליום הולדתה היא ביקשה עוגה בצורה של הנסיכה יסמין, ממש כמו שהכנתי עבורה כשחגגה את יום הולדתה הראשון. כמו יסמין, גם העוגה וגם אני גדלנו. הפעם הכנתי לה פיסול יותר מדויק ויותר גדול של הנסיכה. היא ביקשה לא לאכול את הנסיכה ולשים אותה אצלה בחדר שתשמור עליה ממפלצות הלילה. מקווה שמפלצות החום לא יתקפו את הנסיכה בקיץ.

טארטלט פיסטוק

שנה אחת נגמרה לה, שנה אחרת התחילה לה. פעם הייתי מתרגש מהעניין. עכשיו קצת פחות. פעם הייתי מחכה בקוצר רוח לשנה חדשה, עכשיו אני אומר לעצמי, רגע רגע, זמן, האט את עצמך… לאן אתה רץ? אבל הזמן לא מקשיב וממשיך לו בדרכו הזריזה, כמו הארנב הלבן עם שעון הכיס. לא נורא, גם אני אמשיך בדרכי. אמשיך ליפול בתוך מחילת הארנב, או במציאות שלי, מחילת הזמן, בתקווה שהשנה, כמו אליס, אולי גם אני אנחת בשלום.

טארט פיסטוק ופטל

מרים היקרה באה לבקר אותנו מלונדון בשבוע שעבר, דקה לפני שהשמיים סגרו את שעריהם, שוב. לא רק שהיא הביאה איתה מארז מקרונים חגיגי של פייר הרמה, היא גם הביאה לי סילפאן (משטח סיליקון מחורר) בו חשקתי כבר מזמן. בנוסף לכל זה, מרים הביאה איתה את סינר ביתה ויחד שיחקנו קצת במטבח כל השבוע. גולת הכותרת היתה טארטלטים שקדים ופטל של סדריק גרולה אותם היא גילתה בביקור אחרון שלה בפריז.

עוגת קרמבו

הייתכן והרעיון שלי עבד? הייתכן והשבוע יהיה סוף סוף גשום? אתמול, בעודי מוביל עוגת קרמבו וטארט קרמבו ליום הולדת של אחותי הקטנה, אבא מודיע בקול שהולך להיות גשום השבוע. ישר התלהבתי ואמרתי לו, זה הצליח! הקרמבו שלי הולך להביא את החורף! ואז הגענו ליפו ליום חמים במיוחד וחשבתי לעצמי, הייתי צריך להביא גלידה במקום. זה לא רק אני, גם המשפחה השלתה את עצמה והתלבשה בבגדי חורף. בכל זאת, אמצע נובמבר. הדלקנו מזגן, הקפאנו את הבית וחגגנו לאחותי הקטנה יום הולדת קיצי בנימה חורפית.

טארט קרמבו

כבר כמעט אמצע נובמבר והחורף מסרב לבוא. ואני עוד מחכה. מחכה להתעורר לבוקר אפלולי, מעונן וקריר. בוקר גשום כזה, אולי עם קצת רעמים חלשים ברקע. אכין לי קפה ואשב מול החלון לשמוע מנגינה מוכרת מפעם. מנגינה שחוזרת כל חורף מאז ומעולם. אז השבוע חשבתי לעצמי, אולי אם אכין קרמבו החורף יתעורר ויבוא? הכנתי קרמבו ורוד, אין רוחות כלל. אז הכנתי קרמבו על עוגיית פיסטוק, עוד אפילו לא קר. ואפילו הכנתי טארט קרמבו, אף לא טיפה. אולי מחר?

עוגיות פיסטוק-קרמל

בדרך כלל כשאני נוסע לחו”ל אני דואג להיכנס למספר חנויות ספרים ולחזור לארץ עם לפחות 5 ספרי אפייה חדשים. בטיול האחרון לא ממש היה לי זמן, אבל איכשהו הספקתי להיכנס לחנות אחת ביוטה ולצאת משם עם ספר אפייה די מגניב. New-School Sweets זה נקרא וזה מתעסק במאפים קלאסיים עם טוויסט, ממש כמו שאני אוהב. דפדוף קצר בספר הוביל לרשימה של 23 מתכונים שאני מעוניין להכין מתוכו. אז הנה המתכון הראשון, עם הטוויסט האישי שלי.

רויאל אייסינג טבעוני

כשהייתי בן 20 והתחלתי את לימודיי בגיאופיזיקה ומדעי החלל, החלטתי שאני רוצה קעקוע שישקף את אהבתי לשמיים ומעבר. הלכתי עם חברתי הטובה מיכל לדיזינגוף סנטר, שם מצאנו סטודיו לקעקועים. זה היה ממוקם בחלק הנטוש של הסנטר בזמנו. אזרתי אומץ, נכנסתי לסטודיו וביקשתי קעקוע. המקעקע פשוט אמר לי “לך הביתה”. הסתכלתי עליו בנחישות ואמרתי שוב, “אני רוצה קעקוע”. כנראה הוא הבין שאין מה לשכנע אותי אחרת, אבל זה היה די נחמד מצידו לנסות.

פרלין ריסז

שלום עולם! כבר זמן מה שלא העליתי פוסט. הייתי עסוק, אבל בדברים טובים. בשבועיים האחרונים עמלתי רבות על בית ג’ינג’רברד רדוף רוחות לאחיין שחגג יום הולדת ברוח ליל כל הקדושים (האלווין). בשבועיים שלפני כן, טיילתי לי בקליפורניה, שהיא בעצם בירת הקולנוע העולמי, אז אתם יכולים לדמיין את הסטים המושקעים והאימתניים שפקדו את חצרות הבתים. שלדים פרה-היסטוריים, ערפדים צמאי דם, רוחות רפאים מרחפות וכל דבר אפל אחר שניתן לחשוב עליו.

פרלין ג’נדויה פיסטוק

השבוע היתה לי מטרה אחת בראש – להבין איך צובעים תבנית שוקולד בחמאת קקאו כמו שצריך, ולא לקחת קיצורי דרך כמו שעשיתי בפוסט של פרלין שוקולד חלב ופסיפלורה (עדיין אחד האהובים עלי). מפה לשם, לא רק שחקרתי לעומק את עניין חמאת הקקאו, גם ניסיתי כמעט כל אופציה אפשרית למילוי שוקולד-פיסטוק בפרלין כדי שאוכל להכתיר אחד כפרלין ג’נדויה פיסטוק הטוב ביותר שיצא לי להכין במטבח.

עוגת פררו רושה 2.0

כיוונתי לפררו רושה, יצא לי “קיל ביל“. רואים את זה? זה ברקע. לפני טריליון שנה, כשעוד גרתי עם ההורים והדאגה היחידה שלי היתה איזה סרט רואים הערב (כלום לא השתנה מאז), פוסטר ארוך של אומה ת’ורמן בגודל טבעי לבושה בצהוב ושחור היה תלוי על דלת חדרי הצר. זהו אחד הסרטים האהובים עלי, כולל הסאונדטרק הנצחי. אמנם העוגה פחות עקובת דמים, אך היא מלאה באגוזי לוז ויכולה לחסל כל רגיש לאגוזים, וכמו אומה, היא לא מרחמת על אף אחד. אז קבלו אזהרה מילד יום ההולדת שהולך לצלול אל תוך העוגה הזו מחר.  

עוגת טרס לצ’ס פיסטוק

שזו ספרדית יפה לעוגת שלושת החלבים. עם טוויסט אישי כמובן – פיסטוק. את העוגה הדרום אמריקאית גיליתי לפני 7 שנים בדיוק (אי שם בספטמבר 2014). חברים טובים עמדו להתחתן וביקשו ממני להכין עבורם את עוגת החתונה שלהם. לכלה היה חשוב שהעוגה תהיה טעימה יותר מאשר יפה, ובעלה דרום אמריקאי בכלל, אז איכשהו מעוגת בצק סוכר פרחונית עם דמויות של חתן וכלה מעליה התגלגלנו אל עוגת טרס לצ’ס מהילדות שלו. תכל’ס, בסוף זו היתה עוגת החתונה הכי טעימה שלא רק יצא לי להכין אלא גם לאכול.

עוגת פיסטוק 2.0 עם עוגיות פיסטוק

השבוע זה קרה. אחרי שנים של ריחות משונים ואורחים קטנים לא רצויים, בית המרקחת שבו אני עובד נסגר לשיפוצים אינטנסיביים. כל השבוע רוקנו, העמסנו, העברנו ושלחנו את כל התרופות לדרכן, לבתי מרקחת אחרים. ממש שחינו בים של אבק ותרופות. סוף סוף סוף השבוע הגיע ואפשר לנוח. טוב, אחרי שאני אשפץ בעצמי עוד דבר קטן לפני שאמשיך בעצמי הלאה לבית מרקחת אחר. והדבר הזה זו עוגת יום ההולדת שלי משנה שעברה – עוגת פיסטוק ודובדבני אמרנה.

איך להכין חמאת פיסטוק ביתית (עם בונוס: שייק פיסטוק-בננה)

עוברת עלי תקופה קצת מוזרה לאחרונה. בית המרקחת שבו אני עובד עומד להיסגר לשיפוצים למספר חודשים, המחשב החדש שבניתי לעצמי לא רוצה לעבוד והטיול לארה”ב בעוד חודש מרגיש כמו חלום בהקיץ. בעצם, כל התקופה הזו מרגישה לי כחלום בהקיץ. ובלילות, משום מה, החלומות מציאותיים מדי לטעמי. בעיקר אותו חלום חוזר בו אני נוהג ברכב אבל לא מצליח לעצור. אבל זה רק חלום, והמציאות לפעמים נחמדה יותר, במיוחד כשאפשר לצאת מהשמיכה במיטה ולהתעטף בשמיכת הביטחון שלי במטבח.

קייק פופס יום הולדת

עוד יום הולדת תם ונשלם. הפעם חגגנו לאחיינית שלי אלין, שביקשה עוגת יום הולדת ומעליה חד קרן קטן. לשמחתי, סוף סוף הגיעה הישועה והילדה ביקשה עוגת וניל עם סוכריות צבעוניות במקום עוגת השוקולד הקבועה שהילדים לא מוכנים להרפות ממנה. אז הכנתי לאלין את הגרסה שלי לעוגת יום ההולדת של המילק בר ונשארתי עם מלא שאריות. מה עושים איתם? קייק פופס יום הולדת כמובן.

עוגת קינדר בואנו

בשבוע שעבר אחותי חגגה יום הולדת. הכנתי לה עוגת קינדר בואנו בצורה של החטיף. בעצם, זו לא היתה עוגה ממש, אלא יותר החטיף עצמו בגודל של עוגה. בעזרת וידאו מצוין ביוטיוב, הצלחתי לשחזר ולהגדיל את החטיף הכי אהוב עליה. השמחה היתה גדולה, וההתלהבות של ילדיה עוד יותר. ברגע החיתוך הבנתי שזה לא כזה פשוט לחתוך את החטיף האימתני הזה. זה היה פשוט יותר אם זה היה עוגת קינדר בואנו אמיתית. ואז עלתה לי המחשבה, למה לא בעצם?

ג’לאטו פיסטוק

חוה, אני מתנצל. נסעתי וחזרתי! לונדון כן חיכתה לי. ואחריה גם סקוטלנד. שבועיים נפלאים של חופש, שקט נפשי והרבה טבע עשו את שלהם. אבל חוה, צדקת. בלונדון הטלוויזיה אכן מצוינת, כי בסקוטלנד יש נופים מרהיבים שיהפכו כל צילום דוקומנטרי לסרט שובר קופות. התאהבתי קשות בסקוטלנד. הגבעות, האיים, הטירות ואפילו הרכבות שנוסעות להוגוורטס נמצאים שם. אך התיאבון נפתח בלונדון, שם סיימתי כל ארוחה עם גלידה, יום יום, אחת יותר טעימה מהשנייה.

המשקפיים הוורודים שלי

אני לא יודע ממש איך להתחיל לכתוב את זה, אז אני אתן לרגש להכתיב. אני לא שמח כעת. זה לא מדויק. אני כן שמח שהתמזל מזלי ומשפחתי היקרה ואני בריאים ושלמים. זו כבר התחלה טובה. בכל זאת, בשבועיים האחרונים היה לנו נורא קשה. הבועה שלנו התנפצה והתעוררנו למציאות אחרת. אם אתמול חיפשתי דירה ביפו, היום אני פוזל לכיוון חו”ל. אני, הערבי הישראלי שתמיד מטיף לחבריו היהודים כמה טוב כאן, כמה יפה כאן ואיך אני רואה את העתיד שלי ושל משפחתי כאן, פתאום מעורער עד הליבה.

עוגת גבינת עיזים עם פיסטוק ודובדבנים

הא? סיריוסלי? טוב, זה מה שקורה כשחוגגים לחברה שלא אוהבת פרות, או לפחות את החלב שלהן. במשך שבוע אני מנסה להחליט מה להכין ליום הולדתה של דניאלה, חברה יקרה שחזרה לארץ לא מזמן. בגדול, לאחר שטעמה את השאריות מהג’קונד פיסטוק שהכנתי לעוגה הקודמת, היא התאהבה קשות וביקשה עוגה שתכיל ג’קונד פיסטוק, גבינת עיזים ודובדבנים.

אנטרמה מוס גבינה, קדאיף ופיסטוק

כולם מדברים על זה פתאום. יפו, עיר הולדתי, עוברת ג’נטריפיקציה. נטשתי את עיר הנמל לטובת עיר הקודש אבל יפו תמיד בליבי. מביקור לביקור יפו משתנה, לטובה ו/או לרעה. גדלתי ליד העיר העתיקה ואז עברנו מזרחה, קרוב למסעדת אבו חסן. המסעדה לא היתה קיימת בזמנו. השכונה היתה שוממת ושקטה. תמיד היה שפע של חניה מול דירתנו הקטנה. לא רחוק משם, החוף היה נעים והרגיש כמו חוף פרטי. זוכר במיוחד שבתות של ים עם סבא, שבתות נעימות ומלאות שלווה. אבל סבא כבר הלך מזמן, ויפו כנראה מצטרפת אליו בקרוב.

פיננסייר פיסטוק ודובדבני אמרנה

שבוע שעבר הכנתי מלא קרם ברולה! קרם ברולה קלאסי, קרם ברולה חלווה ואפילו קרם ברולה פיסטוק עם פירות הדר. זה היה נורא טעים, אבל החיסרון הגדול, חוץ מהרעלת הסוכר כמובן, שהמתכון מותיר אחריו מלא חלבונים בודדים. לשמחתי ולשמחת החלבונים, גיליתי שהמתכון לפיננסייר אגוזי לוז דורש בדיוק את כמות החלבונים הנותרת ממתכון של קרם ברולה.

תמרים ממולאים בחלווה

האחיינים עלו עלי. איכשהו סוף סוף הם קלטו שאני רוקח במקצועי. אחרי שנים רבות של עוגות וקינוחים, שברתי להם את תמונת האופה המסור שציירו להם בראשם. זו היתה תקופה חמודה האמת. כשהיו נשאלים מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים, חלק מהם ענו שהם רוצים לאפות עוגות כמו הדוד שלהם. כן, הם חמודים כאלה. נראה לי קצת התאכזבו כשגילו שאני מוכר תרופות במקום עוגות, אבל לפחות ההשראה עוד שם. אולי יום אחד מישהו מהם יהיה אופה גדול, מי יודע.

קרם ברולה פיסטוק עם פירות הדר

מה לעשות, זה היה בלתי נמנע. קרם ברולה פיסטוק לבקשת חברתי היקרה דניאלה. אמנם ההוא בטעם חלווה היה לה מעניין (למרות שאינה אוהבת חלווה) ידעתי שהדרך לליבה זה דרך קרם ברולה פיסטוק עם פירות הדר. מאז שחזרה לארץ, דניאלה לא מפסיקה לקלף, לחתוך ולחלק פירות הדר לפלחים ואז כמובן לחגוג עליהם. עכשיו היא יכולה ליהנות מאותם הפירות עם קרם פיסטוק וכפית.

קרם ברולה חלווה

חברה יקרה שלי דניאלה באה לבקר בירושלים לזמן מה. דניאלה היא זו שאתגרה אותי להכין את טארט הלימון מרנג הראשון שלי ומאז אני לא מפסיק להכין טארטים. ליום הולדתה היא קיבלה ממני טארט תפוחים מהודר במתנה. הפעם, דניאלה הציעה לי להכין קרם ברולה. לא את הרגיל כמובן, אלא את זה של פייר הרמה בטעם פיסטוק. רעיון נחמד דניאלה, אבל מצטער, כבר כמה זמן שאני חולם על קרם ברולה בטעם חלווה והנה הגיע הזמן, בתקופה נטולת גלוטן שכזו.

עוגת מספרים פלזיר סוכרה

השבוע האחיינים התאומים שלי חוגגים יום הולדת 11. בעבר הייתי מכין להם עוגה אחת משותפת, כמו עוגת מפלצות בע”מ, אך הקטנטנים גדלו לי וכך גם הבקשות שלהם. הפעם, אני לא יכול להכין להם עוגת 2 קומות ולהקדיש כל קומה לכל ילד, כמו שעשיתי בעוגת האחים סופר מריו. הפעם, ג’מאל ביקש עוגה מעוצבת משוקולד פיסולי בצורת דמות אהובה עליו, זנבות, חברו הטוב של סוניק הקיפוד. אחותו נג’ואה לעומת זאת ביקשה משהו שווה יותר, עוגת מספרים בסגנון פלזיר סוכרה.

עוגת חילבה

סוף סוף, אחרי שנה של ניסיונות כושלים, הצלחנו להיפגש. נטלי המקסימה מהבלוג עוגיו.נט ואני נפגשנו במטבחה במרכז הארץ ואפינו יחדיו עוגת חילבה אותה הכתרנו כאחות התימנית של הבסבוסה. טוב נו, רק בצחוק ובהשראת מטבל החילבה התימני. העוגה היא בעצם עוגת סולת נפוצה בקרב הפלסטינים בארץ, עוגת חילבה ביתית אותה אמא מכינה לעיתים קרובות. יש לה טעם טיפה מר יותר מעוגות סולת רגילות, וזה הודות לגרגירי החילבה בתוכה. למען האמת, תמיד העדפתי עוגת חילבה על פני בסבוסה.

עוגת אותיות פלזיר סוכרה

בחודש שעבר, משפחתי היקרה נדבקה בקורונה. עד כמה שנזהרו, בסוף זה הגיע גם אליהם. אני הייתי בירושלים, לא נדבקתי, אך מאוד חששתי לבריאות הוריי. למרות כל הדאגות לאמא (המערכת החיסונית שלה חלשה יותר), דווקא אבא היה זה שאושפז בבית חולים. למזלנו היה לו מד סטורציה והקריאה האחרונה לקראת שינה לא נתנה לנו מנוחה. אז החלטנו להעיר אותו ולשלוח אותו באמבולנס לבית החולים. מזל באמת, אחרת המצב היה יכול להסתיים ברע.

קווין-אמאן

מלכת עמאן. לא באמת, אבל זו המשמעות שדמיינתי לעצמי כששמעתי על המאפה לראשונה. זה היה בקורס פטיסרי בבית הספר לאפייה לפני כמעט 5 שנים. באחד משיעורי השמרים, השף הדגים לנו מספר מאפים שניתן לקבל מבצק קרואסון. אחד בלט במיוחד, ולו קראו קווין-אמאן. מקור המאפה מברטאן שבצרפת, ומשמעותו המילולית – מאפה חמאה. טוב, אז לא מלכה ולא עמאן, אבל עם צורה של כתר מלכותי וטעם ממכר, הוא די קרוב לכס המלכות, במטבח לפחות.

קרואסון שוקולד על כל נגזרותיו

שלג! שלג ירד בירושלים! נו בסדר, לא כמו הסופה הגדולה מלפני 7 שנים שתקעה אותנו כמעט שבוע בבית מאיזה מטר של שלג שנערם ברחובות ירושלים. ובכל זאת, 17 ס”מ שלג נערם על אדן חלוני ואני בעננים. פשוטו כמשמעו, קפוא כאן כמו במרומי השמיים. הירושלמים נהרו לגן העצמאות לשחק בשלג ולבנות אנשי שלג שבטח החזיקו מעמד עד הצהריים. ואני? אני נשארתי בבית וניצלתי את ההזדמנות הקרירה להכין עוד קרואסונים.

קרואסון חמאה ביתי

החורף ישנם שני טרנדים שמעסיקים את העולם ואותי במיוחד. הראשון זה חיפוש נואש אחר קונסולת משחקי הוידאו החדשה של סוני, הלא היא הפלייסטיישן 5. הקונסולה הושקה באמצע נובמבר והייתי בין בעלי המזל שהצליחו לתפוס אחת ביום ההשקה בארה”ב. מאז ועד היום, אנשים עדיין מנסים ונואשים להזמין אחת גם כן, תשאלו את אח שלי. הרגשתי שזכיתי בלוטו, אבל השמחה דעכה די מהר כשהבנתי שהחבילה “אבדה” דרך פד-אקס. כלומר, גנבו לי את הצעצוע החדש עוד לפני שהספקתי לחבק אותו.

פרלין ס’מורס

ייאוש. זו ההרגשה הכללית לאחרונה. ייאוש עם קצת חמאה בצד. בשבועיים האחרונים צללתי עמוק בין שכבות של בצק וחמאה בחיפוש אחר המתכון המושלם לקרואסון חמאה. על הדרך קצת הזנחתי את כל שאר הקינוחים. כדי למצוא תרופה למכת הייאוש הכללית, רקחתי לעצמי פרלין ס’מורס. פרלין שוקולד חלב במילוי מרשמלו וניל עם תחתית ביסקוויט פריכה. כמו הקינוח האמריקאי המאולתר בקמפינג, רק קצת יותר בורגני.

עוגת קשת בענן

אני בחור מאוד מתוכנן. אני אוהב לתכנן הכל מראש, מיציאות, לקניות ועד לארגון העוגות שאני מכין בחודש הקרוב. והנה שוב, עוד סגר נופל ומשנה לי את כל התכניות. במקום קרוקומבוש ירקרק וחגיגי שתכננתי להכין לחג המולד, הכנתי עוגת יום הולדת לאחיינית שלי יסמין. יום ההולדת שלה בעוד שבועיים בכלל, אך נאלצנו להקדים כדי שהמתוקה לא תחגוג אותו לבד בסגר וזה לא בסדר.

תמרים בדאונטאון דובאי

וגם קצת פיסטוק. בכל זאת, מזרח תיכון זה כאן. והמזרח תיכון מעולם לא היה פתוח ונגיש יותר, לפחות לא במהלך חיי. אז כן, גם אני טסתי לדובאי. וכן, אני יודע ומבין מה הולך בדובאי ואת הבעייתיות שבנסיעה. פוליטיקה מעולם לא היתה הצד החזק שלי. ואת האמת, לא רציתי לנסוע. אפילו היה לי התקף חרדה קטן לילה לפני כי פשוט לא הייתי מוכן לטיסה או להשלכות. אבל התגעגעתי לשגרה והמחשבה שאוכל למחרת לשבת בבית קפה ולנגוס בקרואסון צרפתי למופת הסירה כל דאגה מליבי. דובאי, הנה אני בא.

טארטלט פיסטוק-שוקולד

אחרי כל עוגות ימי ההולדת שהכנתי לאחרונה, החלטתי שהגיע הזמן להכין משהו בשבילי ולמעני. מה? אפשר להיות קצת אגואיסטים לפעמים. למרות שימים גשומים כאלה דורשים משהו שיחמם את הבטן, בכל זאת הלכתי על מעין עוגת מוס בשכבות של פיסטוק-שוקולד שתחמם לי את הלב. הכירו את מר טארטלט פיסטוק-שוקולד.

אנטרמה מוס גבינה עם פיסטוק ותות

** גיליתי לצערי שהקומפוט תות אינו יציב מספיק לעוגה. עד שאסדר את העניין, יש גרסה חלופית לעוגה כאן ** זה מה שמאור ביקש ליום הולדתו השנה. עוגת גבינה עם תותים ופיסטוק. מאור הוא לא אחיין, אלא חבר טוב. חבר שאוהב פיסטוק יותר ממני. נשבע לכם, קיים בן אדם כזה. עכשיו שאני חושב על זה, יש סיכוי שהאהבה שלו לפיסטוק היא זו שדחפה אותי ואת הבלוג כולו לכיוון הירקרק הזה. עד שפגשתי אותו, לא היתה לי הערכה גדולה לפיסטוק כמו שיש לי היום.

טארטלט רפאלו

אחד הפוסטים האהובים עלי בבלוג שייך לטארטלט פררו רושה שהעליתי לפני מספר שנים. מאז אני מקבל מדי פעם פניות ושאלות איך להפוך את הטארטלטים האלה לטארט אחד גדול. החלטתי שהגיע הזמן לנסות זאת בעצמי והתחלתי לחפש כלים שיעזרו לי במטרה. עד שאמצא את כל הכלים הנחוצים, חשבתי לעצמי למה לא לנסות את המתכון שוב, אך בגרסה קצת שונה. הכירו את אחיו המושלג של הפררו רושה, הלא הוא רפאלו.

אנטרמה שוקולד פיסטוק

יאפ, זהו האח התאום של ההוא עם הבוטנים. הפעם אנטרמה שוקולד בגודל קטן יותר (20 במקום 22 ס”מ) ובצבע ירוק יותר. הדגש הוא שוקולד והנימה היא פיסטוק. הסתרתי את הפיסטוק בתוך העוגה השוקולדית כדי להפתיע את דניאל לכבוד יום הולדתו, שחולם על שילוב הטעמים כל פעם שאני נכנס למטבח. העוגה נוצרה בהשראת הטארט האהוב עליו, טארט שוקולד פיסטוק, אותו הוא מבקש כמעט בכל יום הולדת. הפעם, שדרגתי לו את העניין.

מוס מסקרפונה וניל

מכירים את הביטוי “מוות על ידי שוקולד”? אז זו הגרסה שלי בווניל. האלמנט הכי בולט בעוגה הזו הוא הווניל והמתווך הוא מוס מסקרפונה אוורירי ורך כמו ענן ללא ביצה אחת. לא תמיד התחברתי לווניל. זה הרגיש לי כמו טעם סטנדרטי ולא מיוחד כל כך. עד שהכרתי וניל אמיתי. ההערכה שלי לווניל המריאה לשמיים והחיוך עוד יותר. רק חבל שהחיוך מתעקם כשהוא פוגש את המחיר.

בר פיסטוק פטל

אני לא נוהג לבקר ספרי אפייה או מתכונים, אבל אני מרגיש צורך עז לעשות זאת כעת. וזו לא ביקורת טובה. הספר הנושא באשמה הוא לא אחר מאשר “La Pâtisserie” של סיריל ליניאק. ספר אפייה יפהפה עם מתכונים לכל קינוחי הראווה שניתן למצוא במאפיית הבוטיק של השף בפריז. הספר מלא השראה והתמונות המקסימות דוחפות אותך לרוץ למטבח ולנסות הכל… רק כדי להתאכזב בסוף.

אנטרמה בוטנים ושוקולד

אנטרמה ראשון הכנתי בבית הספר לאפייה. זו היתה עוגת מוס שוקולד חלב שקראו לה “עוגת השוקולד של פיליפ”. עוגה קטנה ומרשימה שמסתירה בתוכה אינספור (טוב, ארבע) שכבות שונות שמתחברות יחד לביס המושלם. השכבות כללו שכבת עוגת ספוג, שכבת קראנצ’, שכבת קרם ושכבת מוס, כל זה מוסתר תחת ציפוי ועיטור שוקולדי. הכנתי סוג של אנטרמה עבור יום הולדתו של אבא שנה שעברה, והמשפחה די לעגה על הגודל הפצפון שלה. בכל זאת אנחנו משפחה גדולה. למדתי את הלקח.

פיננסייר אגוזי לוז

אני לא מבין. למה לעבור לשעון חורף אם אנחנו עדיין באמצע הקיץ? מה יוצא לנו מזה? השעה 17:00 ובחוץ כבר כמעט חשוך לגמרי. לילות הקורונה החורפיים האלה הולכים להיות ארוכים. לילות קורונה… נשמע כמו לילות ביירות, קינוח שניסיתי לראשונה בחיפה בקיץ האחרון. היה די נחמד, קינוח סולת עם פיסטוק. אבל הבטחתי מתכונים בלי פיסטוק בזמן הקרוב. אז במקום קינוח מזרח תיכוני קבלו קינוח מערב אירופאי: פיננסייר עם חמאה חומה גדוש באגוזי לוז.

מרשמלו שוקו-וניל

הסגר השני השתחרר קצת ואני יכול סוף סוף לבקר את המשפחה שוב ביפו. אבל למשפחה היו תכניות אחרות בראש והם מיד ברחו לי לטורקיה. לפחות הספקתי להגיד שלום לפני שנסעו. שבוע הבא הם יחזרו ויכנסו לבידוד של שבועיים, אז שוב ייקח זמן עד שאראה אותם. איזה נאחס. כדי להמתיק את המכה, הכנתי לעצמי (שוב) את הממתק הכי מתוק שאני מכיר, מרשמלו. הפעם, בטעם שוקו-וניל.

עוגת מוס פטל, וניל ושוקולד

זה היה שבוע קשה. קשה וארוך במטבח. שקדתי ועבדתי ארוכות על עוגת קונסטרוקציה מפורטת לאחיין הבכור שחגג השבוע 12 שנים נפלאות. למען האמת, כל שיגעון עוגות ימי ההולדת התחילו איתו. ביום הולדתו ה-3 הכנתי לו את עוגת יום ההולדת הראשונה שלו (ושלי), עם חיות מבצק סוכר מעל עוגת שוקולד, איך להגיד את זה במילים יפות, מתערובת מוכנה שקניתי בסופר. אז מה, כולם צריכים להתחיל מאיפשהו.

פלזיר סוכרה לימון עם פטל

יש דברים ששווים את ההשקעה. פלזיר סוכרה הוא אחד מהם. הקינוח המהולל של פייר הרמה, שכבר קיבל כמה גרסאות אצלי בבלוג, מכה בשנית. או בעצם, ברביעית. וכן, כבר היה לי אותו בגרסת פיסטוק ואף בגרסת לבבות משוקולד רובי. לא משנה איזה וריאציה הוא מקבל, הוא תמיד יוצא טעים בטירוף. אז קבלו פלזיר סוכרה לימון עם 7 שכבות חדשות של אושר.

קרמבו קלאסי עם נגיעות פיסטוק

לפני כמה שנים השתתפתי במופע זריחה של הזמרת יסמין לוי. האירוע התרחש במצדה, מבצר עתיק בפסגה של צוק, עם נוף מרהיב המשקיף לים המלח. המופע התחיל בסביבות 4 בבוקר, הייתי רדום כל הדרך מירושלים. הכל היה כה חשוך, נקודת האור היחידה האירה מכיוון הבמה עם קולה היפהפה של יסמין. סוף המופע תוזמן עם הזריחה, אך זה לא קרה. כמו שיסמין אמרה: “המופע הסתיים אבל השמש ממאנת לעלות”.

קוביות מוס בוטנים ושוקולד (או במילים אחרות: סניקרס)

אז מה עושים כשכל הפיסטוק נגמר? מתחילים לשחק עם כל שאר האגוזים הקיימים. ויש הרבה מהם. הראשון שקרץ לי הוא אגוז לוז. אגוז עגלגל עם שפיץ אלגנטי. הכנתי ממנו עוגיות פיננסייר מצוינות (מתכון בקרוב). הדייט השני שלי היה עם בוטן. יצא קצת מרובע. כדי לפלפל את העניינים, הוספתי שוקולד וקיבלתי קוביות מוס בוטנים ושוקולד נהדרות.

עוגיות ליים מרנג

כן, ליים! אני יודע, אפשר למצוא ליים בארץ רק בשבועיים האחרונים של אוגוסט, אבל איכשהו נפל בחלקי כנראה הליים האחרון של העונה. מצד שני, העונה הזו די הזויה. כעת סוף ספטמבר וחם יותר מאשר בסוף אוגוסט. אז אולי זה לא כזה מפליא שהליים עוד כאן. סחטתי אותם עד הטיפה האחרונה והכנתי לעצמי עוגיות ליים מרנג מענגות.

עוגת פיסטוק דובדבנים

אחרי 4 קילו (ואז עוד 4 קילו) פיסטוקים סיציליאניים, אני סוף סוף מגיע לסוף הדרך. כמה אהבתיך פיסטוק ירוק כאבן ירקת. עד הטיול הבא באיטליה, אמצא לי תחליף אחר. אולי פיסטוק איראני? אולי פיסטוק חלבי? בעצם, זה לא אותו פיסטוק? בכל מקרה, מהפיסטוקים הסיציליאניים שנשארו לי הכנתי עוגת פיסטוק דובדבנים בהשראת עוגת יום ההולדת שלי. עוגה עשירה, לחה ועסיסית לאוהבי פיסטוק מושבעים כמוני.

ג’לי דובדבני אמרנה של פאברי

ירושלים. יום 3 לסגר הארצי. שקט בבית. גם שקט בחוץ. יושב עם הקפה על אדן החלון וצופה באנשים הולכים לתפילות החג. רגע, אז אין סגר? מי כבר יודע. סגר או לא, תכננתי גם ככה להיסגר בבית ולשחק במטבח. הבטחתי להודיה שאני אעלה פוסט רגיל ופשוט הפעם, ומה פשוט יותר מג’לי? לפחות כך גיליתי לאחרונה כשהכנתי עוגת אי מג’לי. הפעם הכנתי ג’לי רך יותר, פחות יציב מהקודם אבל הרבה יותר טעים. לדעתי לפחות.

עוגת אי

גם אני בסוף נכנעתי לטרנד של השנה. אם יש משהו טוב שיצא מהשנה הזוועתית הזו, אלו הן העוגות האלה. הבדידות (או בעצם הבידוד) וחוסר האפשרות לנסוע ולנפוש בקיץ הזה הולידו עוגת יעד חלומי – אי טרופי באמצע האוקיינוס. מומלץ לפנות 3 ימי עבודה לעוגה. אל דאגה, הם לא אינטנסיביים למעט היום שני. יאללה, שיהיה מה לעשות בסגר הבא עלינו לטובה השבוע.

קייק פופס פיסטוק

בשנה שעברה קיבלתי מתנה ממש מגניבה ליום ההולדת: 4 ק”ג פיסטוקים סיציליאניים מברונטה, הפיסטוקים הכי ירוקים על פני כדור הארץ. במהלך השנה ניצלתי אותם היטב והכנתי מגוון של קינוחים, מעוגת שמרים פיסטוק, לסופגניות פיסטוק, ועד לסוכסה פיסטוק עם פרלינה פיסטוק. אפילו השתמשתי בהם בעוגת יום ההולדת שלי השנה. לא נותרו לי עוד הרבה אבני ירקת, אבל אני בטוח שהם עוד יצוצו שוב. סיציליה, פתחי את שערייך. אני מוכן ומזומן.

עוגת פיסטוק ודובדבני אמרנה

*** מתכון מעודכן ומשופר (פחות שומני ויותר אוורירי) נמצא בלינק הבא. הידד *** ספטמבר 1982, יפו. הבית של סבתא סועאד. מנגינה נעימה מתנגנת ברקע, קטע אינסטרומנטלי של השיר “לביירות” של פיירוז. שטיח פרסי עם זוג טווסים תלוי על הקיר. תמונה של סבא חוסיין מימי נעוריו גם כן. סבתא נכנסת לפריים עם עוגה על ראשה. את העוגה מעטרים כ-20 נרות דלוקים. החפלה מתחילה והמשפחה רוקדת וחוגגת. מוהל עם זקן וכיפה נכנס לחדר. אחרי שהוא מסיים את מלאכתו, הוא מרים את העולל ביד אחת ומרקיד אותו, כמו בובת יד, בתנועות שמזכירות הברגת נורה לתקרה.

עוגת יום הולדת של המילק בר 2.0

היום בדרכי חזרה הביתה מהעבודה חלפתי על פני בחור. הייתי עסוק בטלפון, אבל פניתי אחורה כשהבחור קרא: “גבר?” בקול בטוח. בהיתי בו לשנייה, ממתין להמשך השאלה. הוא בהה בי חזרה, עם מבט קצת מבולבל. המשכתי בדרכי ואז שמעתי אותו שואל: “אתה יהודי?”. לא היה לי כוח להסתובב אליו חזרה, אז פשוט הנהנתי “לא” בראשי. “אז מה אתה עושה כאן?” שאל, בנימה די מזלזלת. לא עניתי. התעלמתי והמשכתי הלאה לסופר לקנות מצרכים לעוגה.

קייק פופס שוקולד

אלו הקייק פופס שעיטרו את ראש עוגת יום ההולדת שלי. קייק פופס פאדג’יים ושוקלדיים ביותר שדניאל הכתיר כמוצלחים יותר מהאלה עם האגוזים (אני לא מסכים איתו, אבל על טעם ועל ריח). את הקייק פופס הכנתי מגנאש שוקולד מריר וטעמם בוגר, עמוק ומודגש. בדיעבד אולי הייתי צריך להכין אותם משוקולד חלב בשביל הילדים. למזלי האחיינים אוהבים שוקולד מריר.

עוגת שוקולד עם שנטילי שוקולד מריר

יומני היקר, עובר עלי שבוע די מנחוס. מקום העבודה מאורת העטלפים שלי הוצפה. אני עובד בבית מרקחת תת קרקעי בבניין ותיק יומין בליבה של ירושלים. כמו שהירקון זורם ונשפך לים, כך גם כל זקני העיר, עכברי המחמד שלה וריחות הפלאפל של מעוז… אבל אין ים בירושלים, אז הם כולם מוצאים את עצמם אצלי בבית המרקחת.

קייק פופס רושה

זה הוא פוסט המשך לעוגת פררו רושה שהכנתי בשבוע שעבר. העוגה שהיתה אמורה להיות כולה שלי התחלקה והתפזרה בין חברים טובים. למה שרק אני אהנה מכל הטוב הזה? בסופו של דבר נהניתי יותר מההתענגות שלהם על העוגה מאשר העוגה עצמה. את המתכון לעוגה מצאתי בספר שנקרא Super Gâteaux של Marabout. החסרתי את הפרג מהמתכון המקורי וקיבלתי עוגת אגוזי לוז נהדרת וסופר לחה, כמו שחברתי תיאה תיארה לאחר שטעמה מהעוגה.

עוגת פררו רושה

*** מתכון מעודכן ומשופר (פחות שומני ויותר אוורירי) נמצא בלינק הבא. הידד *** יומני היקר שלום, מזמן לא כתבתי לך. הייתי קצת עסוק. אפיתי המון עוגות למשפחה וחברים. הפעם הכנתי עוגה בשבילי. עוגה רק לעצמי שלא יוצאת מהמטבח ולא נוסעת לתל אביב, פסגת זאב או מודיעין. עוגת פררו רושה המכילה כ-300 גרם אגוזי לוז קלויים וארומטיים. אלרגיים לאגוזים, היזהרו. זו ממש סכנת חיים. כל השאר, תתרחקו גם כן. זו העוגה שלי הפעם. כולה. שלי.

עוגת בראוניז אגוזי מלך וקפה

נתקלתי בסרטון ביו-טיוב בו מראים איך מכינים בראוניז אגוזי מלך וקפה מרשים ביותר. ידעתי שאני חייב להכין את זה בקרוב. הראיתי את זה לאורן שהציע לי להכין את השכבות השונות ממתכונים קיימים שאני כבר מכיר. לא הסכמתי. רציתי לטעום את התוצר הסופי של השף הספרדי. יצא נחמד למדי, אבל זה דרש שיפור לדעתי.

עוגת פיסטוק עם קרם לימון

עוגת הפיסטוקים של מור מכה שנית, והפעם עם קרם לימון נהדר וחמצמץ. עם כל הכבוד לגרסה האגוזית, ויש המון כבוד, הייתי חייב להכין אותה עם פיסטוקים ולנסות לשלב אותה עם קרם לימון בו השתמשתי בטארטלט לימון ופירות יער. את ההשראה לריבוע קיבלתי מהטארט של סיריל ליגנק בספרו La Pâtisserie שם הוא משתמש באותו קרם לימון, רק שבאופן מפתיע עם פחות חמאה וסוכר.

בראוניז פקאן ללא גלוטן

ואפילו ללא חלב. אולי גם ללא סוכר. סתם נו, יש מלא סוכר. זה צריך להיות אכיל גם, לא? ברצינות עכשיו, כבר הרבה זמן שאני מחפש בראוניז כאלה. בעוגת מוס שוקולד קפה וג’נדויה חיפשתי תחתית בראוניז שתישאר רכה גם לאחר הקפאה וקירור. מצאתי אחת כזו בזמנו ועכשיו יש לי מתכון נהדר נוסף. לא רק שהיא נשארת רכה לאחר קירור, היא אפילו טעימה יותר. בראוניז ללא קמצוץ חיטה, פאדג’י, אינטנסיבי ויחסית בריא יותר מהרגיל.

מדלנים בטעם לוטוס

“בת הים הקטנה” של דיסני היה הסרט הראשון שראיתי בקולנוע. הייתי בן 5 או 6. אמא לקחה אותי יחד עם הקייטנה שלה לסינמטק. אני עדיין זוכר איך ישבתי שם בהתרגשות כשהווילון האדום נפתח וחשף את המסך הכי גדול שראיתי בחיי. הפתיח התחיל להתנגן מסביבי ונשאבתי לתוך הסרט ועמוק אל תוך הים.

באומקוכן

הי! כן, אני יודע, נעלמתי. כבר יותר מחודש שלא העליתי פוסט. אין מה לדאוג, זה לא בגלל קורונה, שרונה, או אף אחת מהאחיות פיק. פשוט נשאבתי לתוך הפלייסטיישן ועכשיו סוף סוף אני יוצא לנשום אוויר. אז מה עשיתי כל הזמן הזה חוץ מלהיות תקוע מול משחק וידאו בטלוויזיה? ראיתי תכניות טלוויזיה כמובן.

עוגת אגוזי לוז ושנטילי קפה

סוף כל סוף נפל בחלקי מתכון של “דנון”, בית הספר לאפייה קולינרית. ועוד איזה מתכון! העוגה בגרסה המקורית גדושה בפיסטוקים עם נגיעות של פירות אדומים. מור, שותפתי לאהבה הירוקה, הואילה בטובה לשלוח לי את המתכון עם ההוראות והפרשנות שלה לאחר שנדלקתי על העוגה באינסטגרם שלה. עכשיו שזה מולי, אני מאוהב עוד יותר.

סוכסה פיסטוק עם פרלינה פיסטוק

אני יודע, זהו עוד פוסט שמוקדש כולו לפיסטוק. אני יודע, יש עוד רכיבים בעולם, כמו שאורן אומר. אבל וואלה, יש לי עוד 3 ק”ג פיסטוקים סיציליאניים ירקרקים במזווה והסגר הזה קורא לי להשתמש בכולם. בשבוע שעבר הכנתי טארט פיסטוק לא מהעולם הזה (תודה מור!) שהוביל אותי להכין את הגרסה הפיסטוקית לסוכסה אגוזי לוז אותו הכנתי אי שם בתחילת הבלוג.

שוקולד פיסולי

הכירו את האובססיה החדשה שלי: שוקולד פיסולי! כזה שמאפשר לבנות יצירות מדויקות להפליא שלא תרצו לאכול לעולם. וגם אם לא תעמדו בפיתוי ותיקחו ביס, לא תתבאסו. כי זה שוקולד! ההכנה פשוטה למדי, אם עוקבים אחר ההוראות. כל מה שצריך זה שוקולד וסירופ תירס בהיר. זהו. אה, וצבעי מאכל אם רוצים בצק צבעוני.

עוגת יום ההולדת של מילק בר

*** מתכון מעודכן ומשופר עם הרבה פחות סוכר נמצא בלינק הבא. הידד *** אמא יקרה שלי חוגגת יום הולדת היום. זהו יום מיוחד לא רק עבורה, אלא גם עבור כל שאר הנשים בעולם הערבי. זהו יום האם. ואם כבר, רשמית התחלנו את האביב היום. אז החגיגה לא רק כפולה אלא משולשת. לצערנו, עם כל מה שקורה מסביב, החגיגה נאלצת להיות וירטואלית. אז אמא, אני מאחל לך יום הולדת שמח ושולח לך חתיכת עוגה וירטואלית. כיביתי את הנר בעצמי וביקשתי את המשאלה במקומך… או בעצם, בשבילך.

פאי מרנג לימונענע

קיבלתי גלויה מניו יורק. את הגלויה שלחו לורן ואוסקר, חבר טוב וכלבו החמוד, שגרו בארץ לתקופה קצרה. על הגלויה מופיע ציור מקסים של פאי מרנג לימון קלאסי ובגב הגלויה יש מתכון. אני אוהב גלויות, אבל זו ספציפית דיברה לליבי. מאוד רציתי שהמתכון יהיה נפלא כמו הגלויה הזו, אבל לצערי הוא קצת אכזב. לא התייאשתי ושיחזרתי את הציור עם מתכון משלי. עכשיו הכל נפלא.

קאעק אוזני המן

שבוע הבא הייתי אמור להשתתף בתערוכת עיצוב עוגות ארצית ברמת גן. כבר יותר משבועיים שאני עובד על המיצג שלי רק כדי לגלות פתאום שהאירוע נדחה עקב נגיף הקורונה. אוף. לא נורא, חוזרים לשגרה. התחלתי לנקות את כל הבלאגן שהצטבר על שולחן העבודה. איכשהו במקרה מצאתי סוף סוף את הדף האבוד שלי! דף בו כתובים כל התיקונים למתכון קאעק איל עיד של אמא שכבר הרבה זמן אני מתכנן לסדר. תודה קורונה!

פררו רושה פיסטוק

הנה יום האהבה מגיע, ומה מושלם יותר מחפיסת שוקולדים במתנה? פרלין פררו רושה ביתי כמובן! ברוח החג והאהבה האינסופית לפיסטוק, נטלי מעוגיו.נט ואני הכנו פררו רושה פיסטוק במקום אגוזי לוז. נטלי הציעה את הרעיון הגאוני יום לפני שנפגשנו להכין את הבסבוסה של אמא, והחלטנו לזרום ולנסות את זה. את האמת, לא ציפינו שיצא כל כך מוצלח.

טארט לימון חלווה

לא מזמן קיבלתי ספר אפייה לבנוני במתנה עם מלא מתכונים מעניינים ורעיונות מגניבים. אחד המתכונים שקרצו לי הוא טארט לימון קלאסי עם טוויסט. מה הטוויסט? חלווה! איך זה עובד? זה עובד מצוין! הטעם בהתחלה לימוני ולקראת הסוף החלווה מופיעה ומפתיעה. מהטארט הזה (ומהבסבוסה הנפלאה) לא נהניתי לבד. נטלי מהבלוג הנהדר עוגיו.נט השתתפה איתי בהכנה ובטעימות ושנינו הסכמנו, לימון עם חלווה זה שילוב אדיר.

בריוש פלורנטין

חודש שעבר הכנתי בצק בריוש כרוך שמספיק ל-3 מאפים שונים. הכנתי ממנו קראנץ גבינה ועוגת קקאו, אך לא ידעתי מה לעשות עם השליש האחרון של הבצק. שלשום, ניגשתי לספרייה הקטנה שלי ועיינתי בספרי האפייה. פתאום נתקלתי בספר baking at République. ספר אפייה שתמיד רציתי לקנות אך תמיד דחיתי את הסיפוק. לא זכרתי איך הספר הגיע אלי בסוף, אבל שמחתי למצוא בין עמודיו מתכון לקרואסון פלורנטין עם שקדים שמילא את המשבצת החסרה.

בית ג’ינג’רברד

כן, אני יודע, חג המולד כבר מאחורינו והשנה החדשה רק התחילה. אבל בית הג’ינג’רברד הזה יושב אצלי בסלון כבר חודש שלם, פשוט לא הספקתי להעלות את הפוסט בתקופה החגיגית. כמו שאומרים, כל עכבה לטובה. הייתי בטוח שהבית יקרוס לאחר כמה ימים, במיוחד שהכנתי בצק רך מהרגיל. למרבה הפלא, הבית עומד איתן במלוא הדרו כבר כמעט חודש וזה פשוט נפלא.

עץ חג המולד ממוס שוקולד

שנה שעברה הכנתי עוגיות ג’ינג’רברד ברוח החג ותליתי אותם על עץ חג המולד מפלסטיק. באותו שבוע נסעתי עם כל המשפחה לטורקיה וחגגנו את חג המולד שם. לא שאנחנו (או טורקים בכלל) חוגגים את החג, אבל נהנו מהאורות והקישוטים בכל מקום, משווקי חג המולד ומהגרב האדומה מלאת המתוקים שחיכתה לנו בבוקר החג מחוץ לדלת המלון.

עוגיות חמסה מג’ינג’רברד

חג מולד שמח! השנה חנוכה וחג המולד נופלים על אותו השבוע, ולמרות שבעיקרון אני לא אמור לחגוג את שניהם, כבר הספקתי להכין סופגניות ועוגיות ג’ינג’רברד. למה להסתפק בחג אחד (או בכלום בעצם) כשאפשר לחגוג את כולם יחד? העיקר שיש משהו שיסיח את דעתי מהקור הירושלמי הזה שמתחיל לעלות לי על העצבים. מזל שהחורף כאן הוא הוא רק עונת מעבר.

סופגניות לימון פיסטוק

לאחר שביליתי יום שלם בתוך שמן עמוק בחיפוש אחר הסופגנייה המושלמת, מצאתי את עצמי מול דילמה נוספת. הייתי סגור על העניין. אני הולך להכין סופגנייה עם ממרח פיסטוק ביתי בתוכה. לקראת סוף היום, עלה לי רעיון נוסף; למלא את הסופגניות בקרם מוסלין לימון פיסטוק שהשתמשתי בו פעם למילוי אקליירים. קיבלתי סופגניות לימון חמצמצות ונהדרות. ממש הברקה של הרגע האחרון.

סופגניות פיסטוק

השבוע אינסטגרם הזכיר לי סופגניות נהדרות שהכנתי שנה שעברה. סופגניות פיסטוק במילוי ממרח פיסטוק ביתי. בזמנו תכננתי להעלות מתכון, אך לא הספקתי. השנה החלטתי שאני לא מוותר ועובד על המתכון סוף כל סוף. איכשהו, לאחר יום שלם של יצירה, התפחה, רידוד, ואינסוף טיגון, מצאתי את המתכון המושלם. לדעתי לפחות. כל מה שנותר זה להחליט איזו מלית פיסטוק תמלא את הסופגנייה.

עוגת שושנים קקאו

בשבועיים האחרונים צללתי עמוק אל תוך ים של שמרים ומאז קשה לשחות חזרה לנשום אוויר. ניסיתי להכין עוגת שושנים מבצק בריוש רגיל עם ממרח פיסטוק ביתי וזה כמעט הסתיים באסון. הממרח היה רך מדי לגלגול הבצק. הפעם אורן הגיע ועשה לי סדר במליות. הכנו יחד עוגת שושנים יפהפייה מבצק בריוש כרוך עם מלית קקאו שהתנהגה למופת.

קראנץ גבינה ואוכמניות

עכשיו שכבר חורף וקפוא בחוץ (וגם בפנים לפעמים), אפשר לפנות סופ”ש חורפי למטבח ולהכין בצק בריוש כרוך. סוף סוף ניגשתי למלאכה ואפילו העליתי פוסט שלם על אופן הכנת הבצק האימתני. כל מה שנותר זה לשקוע בעולם שלם של מאפים שאפשר להכין עם הבצק. המאפה שדחף אותי לכל העניין מלכתחילה הוא קראנץ גבינה מריקוטה עם מלא אוכמניות בתוכו, והוא שווה כל קיפול ורידוד שהבצק הזה דורש.

בצק בריוש כרוך

או בצק שמרים כרוך, או בצק בריוש מדופדף, או מה שזה לא יהיה. העיקר שהוא בצק נהדר. מעין שילוב של בצק בריוש ובצק קרואסון. פריך בחוץ ורך בפנים. המתכון מניב קצת יותר מקילו בצק, מה שאומר שניתן להכין ממנו שלושה מאפים שונים כמו קראנץ גבינה, עוגת שושנים קקאו, בריוש פלורנטין או כל דבר אחר שעולה לראש. נכון, לוקח קצת יותר זמן להכין אותו מאשר בצק בריוש רגיל, אבל הוא ממש משדרג את כל העניין לדעתי.

בסבוסה של אמא

היה לי את הכבוד לאפות עם עוגי בפעם השנייה! עוגי, או בשמה המלא, עוגיו.נט (לפעמים גם נטלי), הזמינה אותי לביתה ואפינו יחד כל מיני קינוחים מיוחדים. גולת הכותרת היתה ללא ספק בסבוסה, או כמו שקוראים לה בביתי, נמורה. עוגת סולת מתוקה ועסיסית שאימי היקרה היתה מכינה בילדותי. הגעתי לנטלי עם מטרה אחת בראש, להשתלט על עצמי הפעם ולא להשתמש במלח במקום סוכר שוב.

עוגת שמרים פיסטוק ופטל

קיבלתי 100! לאחר כמעט שלוש שנים, הגעתי לפוסט המאה שלי. קולטים? יש כרגע 100 פוסטים בבלוג. כלומר, 100 מתכונים, יותר מ-1000 תמונות והמון הגיגים וקשקושים. אז איך חוגגים? עם פיסטוקים כמובן! לכבוד יום ההולדת של דניאל, שחגג באיחור עם חבריו הקרובים בערב חג ההודיה, הכנתי עוגת שמרים פיסטוק ופטל בצורת שושנים.

קראנץ שוקולד חלווה

הכנתי אתמול עוגת קראנץ שוקולד מבצק שמרים ואני עדיין יכול להריח את ריח המאפה שיצא מהתנור. אה רגע, זה בעצם ריח אלף הלחמניות שהלקוח הניח בדיוק מולי על הדלפק בעודי כותב שורות אלו. לא משנה, אני עדיין זוכר את הריח הנפלא שיצא מהתנור. לא יודע למה לקח לי כל כך הרבה זמן להתחיל להתעסק עם בצק שמרים. משהו בשמרים האלה כנראה הלחיץ אותי. בכל זאת, שמרים הם סוג של פטרייה, ופטריות ואני לא חברים טובים.

באבא או קרופניק

שמעם נכון. לא באבא או רום. באבא או קרופניק. לא בכוונה, אבל זה מה שיצא. לא מזמן חזרתי מצרפת עם ספר אפייה של כריסטוף אדם שמבוסס כולו על טהרת הלימון. אחד המתכונים שקרצו לי מהספר הוא מתכון של באבא או לימונצ’לו, ליקר לימון איטלקי. במהלך האפייה, ברגע האמת, כשהיד עוד מושטת אל עבר הבקבוק, גיליתי שהבקבוק כמעט ריק. שיט. תפסתי את הדבר הטוב הבא, קרופניק – ליקר דבש.

פוט דה קרם ערמונים ושוקולד

שבוע שעבר קיבלתי במתנה ספר אפייה נורא מגניב היישר מלבנון הקרובה, אך הכה רחוקה. בספרה Sweet Levantine, לארה עריס מתעסקת באפייה יפה בדגש על רכיבים מקומיים, כמו שמן זית, חלבה, ומסטיקא אותם היא משלבת במתכונים מזרח תיכוניים ואף מערביים קלאסיים. משום מה, אולי כי גדלתי בבית דומה, בחרתי להתחיל עם המתכון הכי מערבי שמצאתי בספרה, עם שם צרפתי ומלא ערמונים.

דונאטס שוודי

חודש שעבר חבר טוב בשם נעם הגיע לבקר את ירושלים מסן פרנסיסקו. על הדרך הוא עשה עצירה בשוודיה לביקור משפחתי קטן. במהלך השהות שלו שם, נעם שלח לי את המילה Kardemummabullar. לאחר חיפוש בגוגל הבנתי שזו לא קללה, אלא מאפה שמרים כרוך אפוי ומצופה בהל. בעצם, האח השוודי של הסינמון רול האמריקאי.

קרמבו רובי

בשבועיים האחרונים אני בקדחת קרמבואים כאילו אנחנו כבר בשיא החורף. מאז שהתחלתי להכין קרמבו עם מרנג שוויצרי במקום מרנג איטלקי, כיף לי יותר להכין קרמבו ולהגיש אותו בבטחה לאנשים שאני אוהב. כמו לאחותי שלא הרגישה טוב השבוע והיתה תקועה בבית. אז הכנתי לה קרמבו רובי מלימון ופטל, ורוד במיוחד, עם טעם מתוק, חמצמץ ופשוט נהדר.

קרמבו מוקה-וניל

לא כל יום הולדת של אחיין כזה או אחר יוצא לי להכין עוגה מושקעת בטירוף. לפעמים יש אילוצים, ולפעמים סתם אין כוחות. אם אני לא מכין את העוגה, אז סבתא מכינה להם. ואם אני לא מכין את העוגה, זה לא אומר שהם לא יזכו מההפקר. השנה, ליום הולדתו של האחיין הבכור, הכנתי קרמבו מוקה עם וניל, מה שהופך אותו בעצם לקרמבו חצי מוקה-חצי וניל.

שייק קפה / שייק חמאת בוטנים ושוקולד / שייק בננה-קינמון

בקיץ האחרון קיבלתי מההורים בלנדר חדש במתנה ומאז אני לא מפסיק להשתמש בו. למרות שכבר הספקתי להפיל ולשבור אותו חלקית, עדיין ניתן להפעיל אותו. עד שאזיז את עצמי להחליף את החלק השבור, היה לי חשוב להעלות לכאן את השייקים הכי אהובים עלי בהשראת המאפין בוטיק, שם אגב גיליתי את המאפין דלעת וגבינת שמנת הכי טעים בעיר.

שייק אוכמניות

כל סופ”ש נגמר וכל שבוע מתחיל, אבל לא בקלות. לפחות לא אצלי. יום ראשון זה יום העבודה הכי ארוך שלי. השבוע שלי מתחיל בבום של עבודה. כשטיילתי בפרובאנס לא מזמן גיליתי שהשבוע שלהם מתחיל אחרת, ואני לא מדבר על זה שהוא מתחיל מיום שני.

מדלנים בפרובאנס

לפני קצת יותר משנה, זוג חברים טוב, יובל ואלישה שמם, ארזו את חפציהם, נפרדו לשלום מתל אביב הצפופה ועברו לצרפת להקים בית חדש עם בתם הקטנה עכו. מאז, הם מארחים משפחה וחברים ללא הרף בביתם היפהפה בכפר לוריס (Lauris) שבדרום פרובאנס. זה היה עניין של זמן שאמצא את עצמי שם, בין שדות לבנדר וכרמים אינסופיים, מרים כוסית לחיים קסומים ופשוטים יותר.

עוגת מוס גבינה ואוראו

בנוסף לעוגיות נגד עין הרע שהכנתי ליום הולדת של אבא שבוע שעבר, הכנתי לו גם עוגת מוס גבינה ואוראו קטנה. כן, קטנה. זה קורה בכל יום הולדת. עד שמגיעים לעוגה כולם כבר מלאים מחטיפים ושוקולדים. אז הכנתי עוגה קטנה שתספיק ותספק את כולם. הפעם, טעיתי. העוגה היתה כל כך טעימה לכולם שהיא נעלמה תוך שניה והשאירה חשק לעוד. אופס.

עוגיות נגד עין הרע

השבוע חגגנו יום הולדת 68 לאבא היקר… עוד מעט 70! (טפו טפו טפו, בלי עין הרע). כדי לציין זאת הכנתי לו עוגת יום הולדת קטנה ועוגיות עם רויאל אייסינג שירחיקו ממנו כל נאחס השנה. עוגיות נגד עין הרע המשורשת כל כך במשפחתי. אני לא בהכרח מאמין בעין הרע או בנאחס, אבל אפשר להגיד שזה סוג של OCD אצלי. אני מקיש על עץ להרחיק מזל רע, לא עובר תחת סולמות, לא משאיר מספריים פתוחות או גוזר ציפורניים בלילה, לא פוסע מעל האחיינים שלי (שלא אפריע לצמיחה בגובה שלהם חס וחלילה) וכך הלאה.

עוגת ג’אוד

כבר יותר מחודש שלא העליתי פוסט בבלוג. ניסיתי תקופה ללא מוצרי חלב. ההשפעה היחידה מהניסוי היתה ירידה בחשק לאפייה. הניסוי הארור הסתיים שבוע שעבר ביום הולדתי עם עוגת טירמיסו חלבית במיוחד. כחזרה לשגרה, הכנתי עוגת ג’אוד לאליאורה וארצ’י הקטנטנים שבאו השבוע לבקר מארה”ב.

פרלין שוקולד רובי ופירות יער

טמפרור שוקולד בימי הקיץ החמים נועד לכישלון. לתומי חשבתי שהמטבח הממוזג יפתור את הבעיה. הרי קריר ונחמד לי בבית. אך לא לשוקולד. שוקולד דורש טמפרטורת חדר ספציפית. בין 18-20° ליתר דיוק. בפעם הראשונה כיוונתי את המזגן ל-21° והתחלתי לעבוד. לקח מלא זמן לטמפרטורת השוקולד המומס לרדת חזרה. זה היה הרמז הראשון שלי. אכן, הטמפרור הראשון לא הצליח ולא קיבלתי פרלינים יפים.

קסטינה סיציליאנית

הפיסטוקים שקניתי מברונטה בסיציליה בקיץ שעבר עומדים להסתיים. קניתי 4 קילו שניצלתי היטב במהלך השנה למגוון של קינוחים. את הפיסטוקים האחרונים שמרתי עבור קינוח מיוחד ששבה את ליבי לקראת סוף הטיול: קסטינה. עוגה סיציליאנית חגיגית עם מלית ריקוטה מתוקה, עטופה במרציפן פיסטוק ירוק ומקושטת בפירות מסוכרים.

כנאפה אסלית בשכם

עד לפני כמה שנים, לא טעמתי כנאפה. משהו בצבע הכתום הזרחני לא משך אותי כילד ולא כמתבגר. כשהתאהבתי בעולם האפייה הפכתי להיות נועז יותר והחלטתי לנסות כל דבר מתוק. ומה מתוק יותר מכנאפה? (טוב, חוץ מכוס התה גדושת הסוכר המוגשת עם הכנאפה). כשאורן (ההוא עם הטירמיסו) ביקש שנכין כנאפה ביחד, הסכמתי מיד… אך לא ניגשתי למלאכה עד שלא ניסיתי את הכנאפה הכי טובה בארץ (ויש הטוענים במזרח התיכון כולו). נסעתי לשכם לחפש את הכנאפה הנבלוסית המפורסמת.

עוגת אהבה פרסית

לא מזמן נסעתי לארה”ב וחזרתי משם עם מלא ספרי אפייה, כהרגלי לאחר כל טיול בחו”ל. שלושה מהספרים שקניתי מלאים במתכונים ללא גלוטן ואף טבעוניים. חיפשתי מתכון מעניין לנסות מהם, אבל רשימת הרכיבים של כל מתכון שאהבתי היתה מסובכת להחריד. בסוף פזלתי לספרם המתוק של יותם אוטולנגי והלן גו “Sweet” וגיליתי שיש להם מספר מתכונים מסומנים ללא גלוטן לקהל המתנסה (אני!). אחד מהם נראה מזמין במיוחד, מלא אהבה פרסית (מה שזה לא יהיה).

עוגיות לינצר עם קרם מייפל

לפני זמן מה, נתקלתי בסרטון קסום שמסביר איך מכינים קרם מייפל מסירופ מייפל בלבד. במשפט אחד, מחממים את הסירופ, מצננים חזרה ואז מערבבים, במשך כמעט שעה! זהו בגדול. בסרטון ממש מתגאים בערבוב ידני עם כף מעץ. אני לא. אני גאה במיקסר שלי, שמסוגל לעשות זאת באותו אופן בזמן שאני שותה קפה ומכין את הבצק הפריך לעוגיות.

ניו יורק ללא גלוטן (ועוד כמה ערים על הדרך)

איזו כותרת הזויה. גם אני עדיין מנסה להבין מה המילים ללא גלוטן עושות שם. לאחרונה התחלתי להיות מודע יותר לגוף שלי ולאוכל שאני מכניס בו. למען האמת, אני קצת היפוכונדר. הרופאים שלי יכולים להעיד על כך. אך הם בטח גם יסכימו שהרבה מחקרים חדשים מעידים על קשר ישיר בין אוכל לבין הבריאות שלנו. במיוחד מזונות אלרגניים כמו חיטה, חלב, בוטנים, ביצים וכו’. אז החלטתי לצאת למסע ניסיוני ולחקור אם הם משפיעים על הבריאות שלי. התחלתי עם גלוטן, שזה החלבון העיקרי המצוי בחיטה.

טארט תפוחים לדניאלה

לפני זמן מה, דניאלה, חברה יקרה ושכנה טובה לשעבר, שלחה לי תמונה של טארט תפוחים מגונדר. מתחת לתמונה רשמה: “בבקשה תכין לי את זה”. דניאלה חיה בוושינגטון, ארה”ב. כמובן שהבקשה היתה בגדר הלצה. לא בשבילי. כחודשיים לאחר מכן, הגעתי לבקר בוושינגטון ללא קשר. במקרה דניאלה חגגה יום הולדת כשבוע לפני כן, ובמקרה זכרתי את הבקשה. החלטתי להפתיע אותה והכנתי לה טארט תפוחים לפי בקשתה. טארט תפוחים יפהפה וגדוש תפוחים של סדריק גרולה.

טארט פיסטוק עם אגסים ביין

אני אוהב טארטים. אני מכין אותם כל הזמן וכותב עליהם הרבה. ברגע שהצלחתי לפענח איך להכין את הקלתית כמו שצריך, אני מאוהב בהם עוד יותר. כמעט בכל אירוע שאני עורך בביתי, תמיד יככב לו איזה טארט או שניים. במסיבת הפרידה מבטי ודוד הכנתי שניים כאלה, אחד היה טארט לימון ופירות אדומים מעולה שלא יכולתי להתאפק וכתבתי עליו ביום שלמחרת. השני, טארט פיסטוק עם אגסים ביין, שמרתי לעכשיו ואני די גאה בו. הוא מהווה בשבילי מעין ניצחון קטן על טארט דומה שהכנתי למבחן אמצע צולע במהלך הלימודים בבי”ס “בישולים”.

עוגת צבעי הקשת

אמילי חגגה שנתיים השבוע. היא באה לבקר מארה”ב עם הוריה. אמה, קרן, פנתה אלי וביקשה עוגת שוקולד צבעונית ליום הולדתה. הכרתי את קרן לראשונה לפני 15 שנה, כשעוד הייתי ילד בעצמי. טוב, לא ילד ממש, אלא סטודנט טרי שרק סיים תיכון. הבקשה עוררה בי נוסטלגיה וזה הניע אותי להכין עוגת יום הולדת לילדה חמודה שעוד לא יצא לי להכיר. איך אני יודע שהיא חמודה? קרן שלחה לי תמונה של אמילי כשכל הפנים שלה שקועות בעוגה. ילדה כלבבי.

עוגת בננה עם קראמבל פקאן

עוגת הבננה הזו היא בעצם גרסה משודרגת של עוגת יום ההולדת האחרונה שלי. נכון, זה נראה קצת מוזר שעוגת אינגליש קייק היא בעצם שדרוג לעוגת יום הולדת גבוהה וחגיגית, אך לא שופטים ספר על פי כריכתו. עם כל הכבוד לעוגה המגונדרת, השילוב של עוגת בננה עם קרם חמאה בטעם שוקולד לא כל כך הלהיב אותי בסוף. הבטחתי לעצמי לעבוד על מתכון טוב יותר וקיבלתי את הדחף לעשות זאת ביום הולדתה של ארד.

טארט לימון ופירות יער

אתמול ערכנו בביתנו מסיבת פרידה לבטי ודוד, זוג חברים טוב. היא אמריקאית במקור, הוא ישראלי, ויחד הם המיקס המושלם, ממש כמו השילוב של הלימון עם פירות היער בטארט הוורוד הזה. אחרי עשור בארץ, הם עוברים לגור בבוסטון הקרירה. הם הכירו והתחתנו בארץ, ולי היה הכבוד להכין להם את עוגת החתונה. שלוש קומות של עוגת טרס לצ’ס, ספוגה בשלושה סוגים של חלב. אחד מהם (חלב מאודה) לא קיים בארץ ועשה את כל הדרך מארה”ב עבור העוגה האלוהית הזו. אני חייב יום אחד לשחזר את המתכון ולהעלות אותו לבלוג.

עוגת מוס שוקולד ג’נדויה

לפני כשנתיים עברתי משבר קטן. לא שבאמת היה לי על מה להתלונן, אבל הרגשתי שחסר לי עוד משהו בחיים. עוד משהו קטן להשלים את החיוך בסופו של יום. יום אחד, בדרכי לבקר את המשפחה ביפו, בעודי מקשיב שוב ושוב לשיר Lane Boy של Twenty One Pilot הבנתי פתאום למה אני כל כך אוהב את השיר. התיפוף לקראת סוף השיר עורר בי רגש מסוים. באותו הרגע קלטתי שברוב השירים שריגשו אותי בחיי יש קטע בו התיפוף משתלט על השיר וסוחף אותי איתו. באותו הרגע החלטתי… אני רוצה להיות מתופף! (או כמו שדניאל קרא לזה פעם, תופיסט)

עוגת מוס חמאת בוטנים ושוקולד

אחת הדודות המגניבות שלי ביקשה ממני להכין עוגת יום הולדת לבתה. כששאלתי על איזו עוגה היא חושבת, היא שלחה לי תמונה של עוגת ריס’ז מקושטת בחטיף עצמו. לקחתי על עצמי את האתגר בתנאי שהמשפחה החוגגת תשמש כשפני ניסיונות ותספק לי ביקורת בונה. היה תנאי קטן נוסף, שישאירו לי חתיכה קטנה לטעום, אבל משום מה כל הראיות נעלמו לאחר שהסכין התחילה לחתוך את העוגה.

פלזיר סוכרה שוקולד רובי

ב-5 לספטמבר 2017 חגגתי יום הולדת 35. במקביל, באותו יום, נחשף לעולם שוקולד רובי (Ruby) של קליבו. יד המקרה? אני לא חושב. היקום החליט לתת לי מתנה ורודה, שהגיעה אלי באיחור קל של שנה וחצי. לא נורא, העיקר שסוף סוף הצלחתי לשים את ידיי על השוקולד הרביעי מסוגו בעולם (לאחר מריר, חלב ולבן). צבע השוקולד ורוד וטעמו מתוק אך חמצמץ מעט, ללא צבעי מאכל או חומרי טעם. תודה יקום!

מילפיי קפה ואגוזי לוז

הקינוח הזה הוא גלגול של קינוח אחר שניסיתי להכין עם אורן לפני כחודשיים. ניסינו להכין בוש דה נואל עם קרם דיפלומט בטעם קפה וריפל נוגט אגוזי לוז. זה היה טעים בטירוף, אבל לא החזיק יפה את הצורה האופיינית שלו. אולי כי ניסינו להכין ג’קונד מאגוזי לוז, אולי בגלל שהקרם היה רך מדי ואולי כי סתם לא היה לנו מזל. החלטתי שאני לא מוותר על הטעמים והתחלתי לחפש קינוח כלשהו שיעבוד איתם, עד שהגעתי לקינוח המתאים – מילפיי.

בצק עלים אינו אלים

כל עוד משתמשים בחמאה הנכונה, זה יחסית בצק קל להכנה. החיסרון היחיד, זה לוקח המון זמן. זמן בין לבין, לא זמן עבודה. בין קיפול לקיפול, צריך להמתין כחצי שעה או יותר עד שהבצק המפונק נח לו מספיק במקרר. אני דווקא אוהב את זה. בזמן הזה אפשר לעשות כלים, להשקות את הצמחים, לעשות קצת כושר גופני או פשוט להימרח מול הפלייסטיישן. בסוף התהליך מקבלים קילו בצק עלים נהדר, כמו שלימדו אותי בבית הספר, ומכאן הדרך למאפים צרפתיים קלאסיים קצרה יותר. שלום לך מילפיי.

מקרון דבש לבנדר

היום בלוגולודת, היום בלוגולדלת, היום בלוגולדת לקייק לאב! הבלוג הקטנטן שלי חוגג שנתיים היום. שנתיים! זה הגיל הכי אהוב עלי. כלומר, לא זוכר את זה בעצמי, אבל האחיינים שלי עושים עבודה מצוינת כדי להראות לי. אני כל כך נהנה איתם בגיל הזה. זה הגיל בו הם כבר גילו איך ללכת ומתחילים לרוץ. הם כבר יודעים לדבר ומתחילים לשאול שאלות ללא הרף. הם כל כך סקרנים, חמים ומלאי חיים. וזה מה שאני מאחל לבלוג שלי השנה. שיתנהג כמו האחיינים בני השנתיים שלי, רק בלי כל הבכי הזה (במקרה הזה אין לי איך לתקוע לו מסך טלפון מול הפרצוף).

אגוזי לוז מקורמלים

תמיד התחשק לי להכין אגוזי לוז מקורמלים ולהשתמש בהם כקישוט, אבל נרתעתי מהזנב המקורמל הזה. הפעם אמרתי לעצמי, לא עוד! נכנסתי למטבח, קירמלתי סוכר וטבלתי בו אגוזי לוז. הפלא ופלא, זה עבד. זה אפילו לא היה כזה מסובך. כל זה ועוד ביום אפרורי וגשום. הרגשתי כמו מרתה סטיוארט, שאגב מדגימה את המלאכה באלגנטיות יחד עם פראן דרשר מ”נני” (מרוב געגועים לילדות, קולה נשמע לפתע כמו מוזיקה לאוזניי).

קאפקייקס וניל עם קצפת מסקרפונה

או שעלי לומר עוּגוֹנִיוֹת וניל? לפחות זה מה שהאקדמיה ללשון העברית קבעה. וזה לא כזה נורא. עדיף מהשם השני שהאקדמיה הציעה בהתחלה, מופין מקושט (אוי ויי). פעם חיפשתי את המילה לכלי שמוציא את הבפנוכו של הקישוא (באנגלית: corer, בערבית: مقوار). לא מצאתי ומי ששאלתי לא ידע. פניתי לאקדמיה ללשון והם טענו שלא קיימת מילה כזו בעברית. עדיין. כנראה שהעבודה שלהם עוד רבה ומרובה. לא כך הדבר עבור הקאפקייקס האלה.

עוגת טירמיסו פיסטוק

עובר עלי שבוע די נאחס. מאז שהוא התחיל אני רק מחכה שהוא יסתיים. מכאבי גב משתקים שלא עוברים, לעוד וירוס מעצבן, לנזילה לא פוסקת מהתקרה ועד למכשירי חשמל ששובקים חיים באמצע יום חורפי וסוער. אבל הנה הגיעה הגאולה סוף סוף. השמש זורחת והסופ”ש כבר כאן. עוד מעט אני יוצא עם עוגת טירמיסו אל המשפחה ביפו לחגוג יום הולדת לאחי הקטן. מסתבר שהוא מאוד אוהב פיסטוקים, ממש כמו אחיו הגדול. כנראה שהפיסטוק לא נופל רחוק מהעץ.

מקרון יום הולדת

בשבוע שעבר טיילתי בטורקיה עם המשפחה. במהלך ארוחת הבוקר במלון, האחיינית שלי יסמין הביאה עוגה מהבופה לשולחן האוכל. זו היתה חתיכת עוגה מעוטרת במקרון מעליה. יסמין קטפה את המקרון מהעוגה, זרקה את העוגה הצידה והסתכלה על המקרון. “כזה תכין לי ביום הולדת” אמרה. איך חיכיתי לרגע הזה שאחד האחיינים יבוא ויבקש ממני מקרונים ליום הולדת! בראש שלי התחיל להצטייר לו מקרון יום הולדת חגיגי עם טעם ילדותי. טעם שהאחיינים שלי יהיו מוכנים לוותר על עלי גפן הממולאים של סבתא; שוקולד קינדר.

עוגת פיסטוק, מסקרפונה ותותים

מאז שפתחתי את הבלוג הקטן שלי, נטלי (בלוגרית סופרסטאר) לא הפסיקה להראות תמיכה ואהבה כלפיו. את הבלוג המטריף שלה, עוגיו.נט, גיליתי לפני כ-5 שנים, כשרק התחלתי להתעניין בעולם האפייה. הסטאז’רית בבית המרקחת (ששמה לב להתלהבות הפתאומית שלי לעוגות) שאלה אם אני מכיר את הבלוג. “עוגיונת.. כמו עוגייה קטנה?”שאלתי. “לא, עוגיו דוט נט!” היא ענתה. כבר הייתי שבוי בקסם.

עוגיות ג’ינג’רברד ונוגטין פיסטוק

כבר סיפרתי בעבר על שגעון הכריסמס שלי. נכון, זה לא חג שאני אמור לחגוג, אבל הדשא של השכן ירוק יותר, והעץ שלו צבעוני הרבה יותר. כשהייתי ילד, חסכתי את דמי הכיס שלי וקניתי עץ כריסמס קטנטן. הייתי כל כך מאוהב בו שהשארתי אותו על השידה ליד המיטה במשך כל השנה. אני זוכר שבוקר אחד התעוררתי לקול רשרוש. פתחתי את עיניי והבחנתי שהעץ ממש מטלטל מעלי. קמתי וצעקתי לאחי שיפסיק עם השטויות שלו, אבל הוא בכלל עדיין היה ישן במיטתו. לפתע הבחנתי שכל החדר רועד. המשפחה התעוררה בבהלה וכולנו יצאנו לסלון, איפה שהנברשת התנדנדה מצד לצד. זה נרגע לאחר כמה רגעים, אך לעולם לא אשכח איך עץ הכריסמס העיר אותי בזמן רעידת האדמה היחידה שחוויתי בחיי.

מאפינס פיסטוק

מה אני יכול להגיד על פיסטוק שעוד לא אמרתי כבר? אה… אפשר גם בתוך מאפינס! במהלך הטיול בסיציליה, מצאנו מאפינס פיסטוק בעיר ברונטה. המאפינס התגלו לנו לאחר שחשבנו שכל העיר (שסוגדת לפיסטוק) סגורה לקיץ. המאפינס נראו תמימים בהתחלה, עם שכבת פיסטוקים טחונים מעל שמסתירה את רוב המאפין. לאחר ביס אחד בלבד התגלה הקרם הירקרק בליבת המאפין שגרם לי לחייך מאוזן לאוזן.

ממרח פיסטוק

תמיד כשאני חוזר מטיול בחו”ל אני דואג להביא איתי מתנות מקומיות למשפחה. כשנסעתי לסיציליה הקיץ, חזרתי עם ארבע צנצנות המכילות בתוכן ממרח פיסטוק עבודת ידיהם של תושבי העיר ברונטה. העיר מתגאה בפיסטוקים הירוקים שלה וכל חנות, מאפייה או בית קפה מתגאה בממרח הפיסטוק הביתי שלה או שלו. היה קשה לבחור ממרח פיסטוק שאותו אחזיר הביתה למשפחה. המגוון היה רחב; ממרחים עם מרקם חלק וקרמי שמזכיר נוטלה, ממרחים מחוספסים עם חלקיקי פיסטוקים קטנטנים, ממרחים על בסיס חלב, ממרחים על בסיס שמן זית ועוד ועוד…

טארט שוקולד פיסטוק

הפוסט הזה מוקדש לטארט הראשון שהכנתי אי פעם. טארט שוקולד פיסטוק מהבלוג האהוב “מתוקים שלי“, בלוג שדי סלל את תחילת דרכי בעולם האפייה. מהביס הראשון דניאל היה מאוהב בו עד השמיים. עברו שנים רבות מאז, ודניאל עדיין לא מצא קינוח אחר שיכבוש את ליבו כמו שהטארט הזה כבש. בכל אירוע שמתקיים בבית, דניאל מבקש טארט שוקולד פיסטוק. בכל יום הולדת, טארט שוקולד פיסטוק. וכן, בכל יום שני, נו טוב, הבנתם את הרעיון.

טירמיסו פיסטוק

בקיץ האחרון (אני לא מאמין שכבר חורף) נסעתי לסיציליה וחזרתי לארץ עם מטרה נעלה: להכין אצלי במטבח את כל הקינוחים הירקרקים שהתענגתי עליהם במהלך הטיול. לא סתם חזרתי משם עם 4 קילו פיסטוקים מהמשובחים בעולם. לקראת סוף הטיול, לאחר שוטטות בסמטאות של העיר סירקוזה, החלטתי לוותר על ארוחת ערב ולצלול ישר אל תוך כוס טירמיסו פיסטוק וריקוטה. מצאתי גן עדן בכוס קטנה.

עוגת ספינת פיראטים (וכל מה שאני יודע על בצק סוכר)

בקיץ של 2011, ידידתי מירב הלכה לטייל עם בן זוגה בגולן. ממש בתחילת המסלול, מירב התהפכה לצד המדרון ושברה את הרגל. לאחר חילוץ, ניתוח וטיפול היא נאלצה לנוח בביתה ולא לאמץ את הרגל. במהלך השיקום, היא ביקשה את עזרתי בהכנת קאפקייקס ליום הולדתה. לא היה לי מושג איך להפעיל תנור בזמנו, אבל שמחתי לעזור לחברה בעת הצורך. היא שלחה אותי לחנות בשוק, “מנה אחרונה” שמה, עם רשימה מפורטת. נכנסתי לחנות, הסתכלתי מסביבי והרגשתי אבוד. שלומית בעלת המקום ניגשה אלי ושאלה עם חיוך אם האישה שלחה אותי עם רשימת קניות. “כן!” עניתי מיד. נתתי לה את הפתק עם מחשבה אחת בראש, מה זה לעזאזל בצק סוכר?!

עוגת שוקולד עם קרם אוראו

** המתכון לקרם אוראו עודכן, שופץ ושוכלל וכעת הוא מושלם לדעתי ** השבוע נפלתי בפח. במהלך הביקור המשפחתי השבועי שלי, האחיינית שלי אמאל התיישבה בחיקי כהרגלה וביקשה ממני להכין לה עוגת יום הולדת. עניתי מיד בחיוב. מצד אחד קשה להגיד לא כשהיא מסתכלת עלי בעיניים הגדולות והיפות האלה. מצד שני יום ההולדת שלה בכלל ביולי, יש עוד הרבה זמן עד אז. “את זוכרת שיום ההולדת שלך עוד רחוק, נכון?” שאלתי. “נכון, אבל חוגגים לי השבוע בבית הספר!” היא סיפרה. עם כל שאר ילידי הקיץ שלא יצא להם לחגוג יחד במהלך חופשת הקיץ. הפניתי מבט לאחותי. לא רק שהיא איששה את העניין, היא הוסיפה שהיא אכן אחראית על העוגה לכל הכיתה. כבר לא היתה דרך חזרה, הסתכלתי על אמאל והבטחתי לה עוגת יום הולדת יפהפייה.

טארט ס’מורס משודרג

לפי חבריי האמריקאים, ס’מורס מורכב ממרשמלו וניל, שוקולד חלב של הרשי’ס וביסקוויט גרהם קראקר. חטיף קלאסי של קאמפינג. צולים את המרשמלו על אש המדורה, מניחים אותו על טבלת שוקולד ומסנדווצ’ים עם שני ביסקוויטים. החום של המרשמלו ממיס את השוקולד וכל הדבר הזה עושה חגיגה אחת גדולה בפה. קשה להשיג את הרכיבים הרשמיים בארץ. כל פעם שאני מנסה למצוא להם תחליף אני מקבל מבט ביקורתי מאותם חברים. ובכל זאת, אני ממשיך לנסות.

עוגת מוס שוקולד קפה וג’נדויה 2.0

שנה שעברה, הכנתי עוגת מוס שוקולד קפה וג’נדויה כעוגת יום הולדת לסומיה. (סומיה, ולא סומליה כמו שלקוחות קוראים לה לפעמים.. בטעות ובתמימות כמובן..) סומיה עובדת איתי בבית המרקחת ויחד אנחנו משליטים טרור על קהל לקוחותינו. טוב נו, רק על אלה שנדחפים בתור ועוברים את הקו האדום המסומן על הרצפה. בשבילם זה קו דמיוני לחלוטין. אולי בעצם חלק מהתפאורה בבית המרקחת. ככה זה אצלנו. קודם נדחפים, כועסים, רבים, מקללים ורק אז ממתינים את שתי השניות שנותרו להם בעצם לחכות בתור.

עוגת בננה עם קרם שוקולד

** הפוסט עודכן, שופץ ושוכלל בפוסט חדש עם עוגת בננה עסיסית יותר (בתוספת קראמבל פקאן) ושיטת הכנה טובה יותר. ניתן למצוא את העדכון בלינק הזה ** היום אני חוגג יום הולדת 36! אם אני זוכר טוב (כבר אי אפשר להיות בטוח בגילי המופלג), זו עוגת יום ההולדת הראשונה שאני מכין לעצמי. זה קצת מוזר, אני מודה, אבל כמו שדניאל אומר, הסנדלר הולך יחף. בשבועות האחרונים הענקתי הרבה מחשבה לעניין וניסיתי להגיע להחלטה חשובה, איזו עוגה להכין. חשבתי, הרהרתי, חלמתי עד שיום אחד כשצחקתי עם נורית היא קראה לי קופיף והבטיחה לי בננה. איך אני אוהב בננות. דוקטור הו פעם אמר, תמיד תיקח איתך בננה למסיבה. אם כבר, למה לא עוגת בננה.. עם שוקולד ואולי גם אגוזים!

טארט תפוח בדבש

אחד הטארטים האהובים עלי שלמדתי להכין בבי”ס “בישולים”. אמנם לא נתנו לנו את התענוג להכין אותו בעצמנו במהלך השיעורים, אני מכין אותו מאז כל פעם בתקופה הזו עם תוספת דבש במקום הריבה בה השתמשנו. יותר מתאים לרוח התקופה, למרות שאני אוכל תפוח בדבש במשך כל השנה. גם תפוח במלח, זה אחלה דבר. מה אני אגיד, גדלתי כילד של תפוחים.

עוגת החתונה של אילנה ורומי

חבריי אילנה ורומי ביקשו ממני להכין להם את עוגת החתונה שלהם בסיציליה שבאיטליה. בהתחלה היססתי. לא הסכמתי מיד. להכין עוגה כזו במטבח זר זה לא סיפור פשוט. כשהתעניינתי קצת יותר, אילנה סיפרה לי שהיא מדמיינת עוגה עירומה עם טעמים המאפיינים את סיציליה, כמו פיסטוק, לימון, תאנים.. רגע, מה? פיסטוק? ברור שאני הולך להכין את עוגת החתונה הזו! כך שבו את ליבי ופיתו אותי לנסוע לסיציליה להכין עוגת חתונה מפיסטוק ולימון עם קרם מסקרפונה.

עוגת פיסטוק לימון עם קצפת מסקרפונה

בשבוע האחרון ניסיתי המון גרסאות של עוגות פיסטוק. המטבח התמלא בריחות קסומים של פיסטוקים קלויים (וגם באינסוף כלים מלוכלכים). אפיתי ואפיתי, ואז אפיתי עוד קצת. עד שבסוף הגעתי למתכון המושלם. נתתי לאמא לטעום וגם היא הגיעה למסקנה שזה מושלם, כמעט. “כמעט” מושלם לא מספיק לעוגת חתונה.

עוגת שיפון אוכמניות

לא חשבתי שאכתוב עוד פוסט בזמן הקרוב על פירות יער בכלל (או אוכמניות בפרט), אבל זה קרה בכל זאת. גיליתי השבוע שהאחיינית הפצפונת שלי, אלין, חוגגת יום הולדת. נכון, אני אמור לזכור את ימי ההולדת של האחיינים שלי, אבל אחרי האחיין השישי הפסקתי לנסות (מזל שיש גוגל קלנדר). לכבוד החגיגה הכנתי עוגת שיפון קלה ואוורירית עם קצפת בטעם אוכמניות.

טארטלט לימון ופירות יער

אני אוהב לפעמים לשלב אלמנטים מפוסטים שכתבתי בעבר ולקבל תוצר חדש. למשל, עבור הפוסט הזה, השתמשתי בקלתיות של טארטלט הלימון-ליים ופיסטוק. מילאתי את הקלתיות בקרם לימון אותו הכנתי לקרמבו לימון. קישטתי עם פטל ואוכמניות שנשארו לי מעוגת מוס הגבינה. התוצאה, טארטלט לימון ופירות יער.

קרמבו לימון

שבוע שעבר חברים מחו”ל הגיעו לבקר בירושלים. עד לפני כמה שנים הם גרו כאן והיו בעצם שכנים קרובים. זוג עם 2 ילדים חמודים. כשנפגשנו, שאלתי את דקל, אחד הילדים, אם הוא נהנה מהביקור שלו. הוא ענה בחיוב אבל ציין שזה קצת מבאס שאין קרמבו בקיץ. מיד קפץ לי בראש רעיון להיכנס למטבח ולהכין לו קרמבואים בהפתעה למחר. ואכן, זה מה שעשיתי. הילד היה מאושר, וגם אני.

עוגת מוס גבינה ופירות יער

גיסתי אימאן חגגה יום הולדת בסופ”ש האחרון. כשאאלתי אותה איזו עוגה תרצה שאכין לה, היא סירבה על מנת לא להטריח אותי. שאלתי אותה שוב, היא סירבה בשנית. אז שאלתי אותה איזה סוג של עוגות היא בד”כ אוהבת ולבסוף היא ענתה לי… ככה זה אצלי במשפחה. לא שומעים “לא”. שומעים את ה”כן” שמתחבא לו שם בין “לא תודה” ו”ממש לא”.

עוגיות פרח

לא מזמן נורית אתגרה אותי להכין עוגיות חמאה מיוחדות. קשה לי להגיד לא לאתגר ועוד יותר קשה לסרב לנורית. יצאתי לגינה, קטפתי פרח, קטון ויפה ואדום, אך לא נתתי אותו לנורית. נכנסתי חזרה למטבח ואפיתי אתו עוגייה. לא נראה לי שנורית תרצה לזרוק אותו לחצר הפעם.

עוגת הקישואים של ג’ין

ביוני האחרון נסעתי לארה”ב. כן, כמעט לחודש שלם. ברחתי מהעבודה, המטלות והאפייה וניסיתי ליהנות מחודש ללא דאגות. חזרתי לארץ שלשום, אך הראש עדיין שם. עדיין נהנה מעוד חתיכה מהעוגה הזו שאכלתי לראשונה שם, הרחק אי שם בארה”ב, וכעת היא הולכת להיות אורחת קבועה בביתי.

קליסון פיסטוק לימון

אחרי שניסיתי (ואהבתי) את הקליסון הקלאסי של פרובנס, הגיע הזמן לשחק עם זה קצת. ניסיתי לשלב את צירוף הטעמים האהוב עלי, לימון ופיסטוק, וקיבלתי קליסון פיסטוק לימון כלבבי. את הפוסט הזה התחלתי לכתוב שישי שעבר ואמרתי לעצמי שאני אסיים אותו במהלך הטיסה שלי לארה”ב באותו ערב. זה לא קרה. וזה לא קרה גם במשך שאר השבוע. ככה זה, נוסעים ומשאירים את כל המטלות, העבודות והבעיות מאחורה.

קליסון ד’אקס

את אלישה ויובל הכרתי בנפרד, עוד לפני שהם הכירו אחד את השנייה, ולשניהם התחברתי די מהר. במהלך השנים שניהם התחברו יחד ויצרו זוג אחד נפלא. אירוע די נדיר, אין לי עוד זוג חברים כזה שהכרתי כל בן זוג לפני שהקשר נוצר. בעצם, עוד לפני שהכרתי את אלישה, הכרתי את אימה. היא הזמינה ממני עוגת גבינה אפויה חגיגית עם תותים לכבוד יום הולדתה ואולי כך בעצם התחיל המסע הקולינרי של החברות שלנו.

מקרון שוקולד בננה

לפני כמה חודשים העליתי את התמונה הזו של מקרונים ממולאים בקרם שוקולד בננה לאינסטגרם וכמה חברים ביקשו מתכון. המתכון אותו ניסיתי בזמנו היה בסדר, אבל לא ממש הלהיב אותי. חשבתי לנסות כמה וריאציות אחרות ולהעלות מתכון תוך שבוע, וככה גם הבטחתי לחברים. אבל מה לעשות שלא הכל הולך תמיד כמתוכנן.

עוגת מוס גבינה ודובדבנים

כבר יותר משבועיים שלא אפיתי או נכנסתי למטבח עם מטרה נעלה יותר מאשר לפתוח את המקרר ולבהות בו. זה קורה לי לפעמים. לא שאיבדתי את החשק או את הרצון. פשוט יצא משחק וידאו חדש לפלייסטיישן (!!God of War) ומה אני אגיד, אני מכור. אחרי שבועיים של בהייה במסך הטלוויזיה כל יום אחרי העבודה, לקחתי את עצמי בידיים, עשיתי לי רשימה, הצטיידתי בכלי המטבח האהובים עלי ונסעתי לאמא להכין עוגה!

פחזניות יוזו מרנג

קרם טעים דורש פוסט שלם. את הקרם החמצמץ הזה למדתי להכין במהלך לימודיי בבי”ס “בישולים” ומאז אני מנסה לשלב אותו בכל קינוח אפשרי. ניסיתי אותו בטארטלטים מנטה-לימון (איזה טעים!), ניסיתי אותו במקרונים לימונדה ורודה בשילוב עם תות (וואי וואי!) ועכשיו בתוך פחזניות עם יוזו במקום לימון ומרנג שרוף מעל (או מי גאד!).

פריז-ברסט אגוזי לוז

אחד הדברים שאני אוהב בכתיבת הבלוג זה התיעוד. כמה פעמים כבר קרה לי שהכנתי משהו, ואחרי כמה זמן שרציתי להכין את אותו הדבר שוב, כבר לא זכרתי איך, מה ולמה. השבוע אבישג הכינה את סוכסה אגוזי הלוז שכתבתי עליו כאן לפני שנה ואף העלתה צילום יפהפה של העוגה. הסתכלתי על התמונה ונזכרתי כמה עבדתי על הקרם האגוזי הזה ואיך הבטחתי לעצמי שעוד אשתמש בו שוב. והנה, שנה אחרי, אני חוזר אליו ואפילו לא צריך לשבור את הראש כדי לשחזר את המתכון. התעוררתי בבוקר שבת, בדקתי שיש לי את כל המצרכים וניגשתי למלאכה.

פלזיר פיסטוק

שלשום הוזמנתי לסדר פסח של דבורה, אישה נפלאה, ולקחתי על עצמי את האחריות להכין את הקינוח. לא הלכתי רחוק מדי מהקינוח המוצלח של שנה שעברה, הפלזיר סוכרה הנודע של השף פייר הרמה. הפעם ניסיתי אותו בגרסה קצת שונה.. פלזיר סוכרה על טהרת פיסטוקים, בסגנון ריבועי ואישי יותר.

טירת ג’ינג’רברד

כבר יותר מחצי שנה שהאחיינית שלי, נג’ואה, שולחת לעברי רמזים די עבים לגבי מתנת יום ההולדת שהיא רוצה ממני. ביום הולדת קודם של אחיינית אחרת, אמאל, הבאתי פאזל תלת ממדי של טירת דיסני שכל האחייניות התלהבו ממנו, והאימהות אף יותר. לקראת יום ההולדת הקרב של נג’ואה חיפשתי מתנה דומה אך קצת שונה. מפה לשם, נתקלתי בלגו מטורף של טירת דיסני, שמכיל 4,080 חלקים!

מקרון לימונדה ורודה

כחלק מהלימודים בבי”ס “בישולים”, השתתפתי בקורס העשרה קצר בשם “מבחנות ומטרפות”. למדנו איך להכין נשיקות מרנג טבעוניות מאקוואפאבה (מי חומוס), איך לקרמל שוקולד לבן, איך להכין כיפות סוכר שקופות ומבריקות, ועוד כמה דברים מגניבים.. במיוחד אהבתי את קונסומה התותים, ציר מרוכז וצלול של תותים שהתבשלו עם סוכר על אדי מים חמים.

אוזני המן פרלינה לוז ושוקולד

מכירים את זה שאתם מכינים מאפה כלשהו עם מילוי, לקראת הסוף המילוי נגמר ואז מתחילים לחפש תחליף מילוי כלשהו, כי חבל על הבצק? למזלי, זה קרה לי אתמול כשהכנתי אוזני המן חלבה פיסטוק. שמעתם נכון, למזלי.

אוזני המן חלווה פיסטוק

תמיד היתה לי אהבה לעוגיות אוזני המן. הנה, אמרתי את זה. יש הרבה שיגידו שהם לא מתלהבים ממנה, זו סתם עוגיה יבשה, בלי טעם או סיבה מוצדקת להיות על שולחן האוכל. לדעתי הם פשוט עוד לא פגשו את האוזן המושלמת.

מקרון דאבל פיסטוק

השבוע הבלוג הקטנטן שלי חוגג יום הולדת שנה. לציון האירוע החלטתי להכין מקרונים, שבעצם איתם פתחתי את הבלוג עם הפוסט הראשון, מקרון יוזו. הפעם החלטתי ללכת על מקרון דאבל פיסטוק, שמכיל פיסטוקים גם במלית וגם בקליפה (דאבל האושר)!

מילקי קוואדרולד

מאז הפוסט האחרון שלי על מילקי בתוך ביצת קינדר ממש התחשק לי לנסות את המילקי בכל הטעמים הקיימים של שוקולד. במקום להכין כל פעם טעם נפרד החלטתי להכין את הכל במכה אחת. יו, ועוד איזו מכה! אני ממש צריך להתחיל להכין יותר מילקי ביתי.

מילקי בתוך ביצת קינדר

הייתי מאוהב במילקי עוד הרבה לפני הפרסומת של סנדי בר. כל בוקר לפני בית הספר, מילקי היווה את החלק העיקרי בארוחת הבוקר שלי. כן, אני יודע איך זה נשמע, אבל ככה גדלתי. עד היום כשאני הולך לבקר את ההורים, יש מילקי שמחכה לי במקרר, וכולם יודעים שהוא רק שלי (למרות שהאחיינים מנסים לגנוב לי אותו מדי פעם).

מוס אננס פסיפלורה

עד ממש לפני שבועיים, לא יצא לי לראות או להחזיק אננס שלם אמיתי. ועד שלא חתכתי ופתחתי אותו, חשבתי שזה פשוט מסודר בקוביות אננס בפנים. טוב, לא באמת, אבל לקח לי קצת זמן לקשר בין קוביות האננס שאני רגיל אליהם מקופסת שימורים לפרי המרהיב הזה (תודה מייסא!). התחלתי לחשוב על קינוח טרופי במיוחד בו אוכל לנצל את האננס, וכך הגעתי למוס אננס ופסיפלורה האוורירי והחמצמץ הזה.

פרלין שוקולד חלב ופסיפלורה

לפני שבוע פגשתי חברים מצרפת ויצא לנו לדבר על מקרונים (על מה עוד יש לדבר עם צרפתים?). אבל לא סתם דיברנו על מקרונים, דיברנו על המקרונים של פייר הרמה. הסכמנו בפה אחד שהמקרון הכי טעים שלו הוא ה”מוגדור”, מקרון ממולא בגנאש שוקולד חלב ופסיפלורה.

טארטלט שביל החלב

בזמן האחרון מרגיש לי כאילו פתחתי פס ייצור לטארטלטים. אני מכין אותם ללא הרף, וזה כיף נורא. אבל שניה לפני שאני עובר הלאה למשהו אחר, החלטתי להעלות פוסט טארטלטי אחרון (לבינתיים), ואם כבר אחרון, אז עם בום.. בסגנון הביג בנג!

איך לקרמל שוקולד לבן (ולהכין ממרח שוקולד “דולצ’ה”)

שוקולד לבן הוא השוקולד הכי בעייתי, כי אין בו מוצקי קקאו. זה לא אומר שהוא לא שוקולד. יש בו מספיק חמאת קקאו כדי שהוא ישב לו בנחת במקומו המכובד. אבל מהרגע שניסיתי שוקולד מקורמל, הבנתי שיהיה קשה לחזור ל”סתם” שוקולד לבן, ואני כל כך אוהב שוקולד לבן.

טארטלט חג המולד

אני זוכר כשאני ואחיי היינו ילדים איך בליל חג המולד היינו שומעים את הפעמונים מתקרבים. ישר היינו רצים לחלונות בתקווה לתפוס מבט חטוף בסנטה קלאוס נוסע במזחלת רתומה לאיילי הצפון ברכב עם אייל ענקי מנופח מפלסטיק על הגגון. איך היינו מקווים שהוא יעשה עצירה גם אצלנו, עד שאמא קלטה את העניין עם השנים והזמינה אותו!

טארטלט אלפחורס

לאחרונה גיליתי שיש לעוגייה הארגנטינאית הזו שורשים ערבים עם מקורות מספר בישול ערבי מבגדד של ימי הביניים, קצת יותר מאלף שנה אחורה (ממש “מתכוני אלף לילה ולילה”). מקור השם בערבית הוא בעצם אל-פאח’ר (الفَاخِر), שפירושו “המשובח”.

טארטלט פררו רושה

שבוע הבא, אני ועוד שתי חברות עורכים אירוע פופ אפ קטנטן. אני אמכור 5 סוגים של טארטלטים. אחד מהם הולך להיות טארטלט פררו רושה, מורכב ממוס שוקולד ג’נדויה עם ליבת פרלינה אגוזית, עטוף בזיגוג שוקולד וברס, מונח על קלתית פריכה שמסתירה בתוכה ביסקוויט שוקולד אגוזים* קראנצ’י. מורכב? קצת.. טעים? ללא ספק! מוזמנים לבוא לפופ אפ ולהחליט בעצמכם. פרטי אירוע בעמוד הפייסבוק.

טארטלט שוקולד מרנג

השבוע הוזמנתי לארוחת חג ההודיה והבאתי את הקינוח הזה איתי, בנוסף לטארט פיסטוקים שהבאתי כגיבוי. אני די בטוח שהאורחים נהנו מהטארטלטים האלה, היה אפשר לראות את זה על הפנים שלהם. פשוטו כמשמעו, היו סימני עקבות של מרנג על האף או הזקן!

טארט פיסטוק ג’ינג’ר

הפוסט הזה נולד מסיבה אחת בלבד, ממש רציתי לנסות ליצור קלתית עם עיטור מסביב, כמו שניתן לראות בוידאו הזה שמצאתי ביו-טיוב (אמנם אילם, אך אומר הרבה). בוידאו השף מסביר איך לעשות פונסאז’ מושלם, שזה חשוב בחלקו, אך אז הוא ממשיך להראות איך עושים את העיטור מסביב וזה החלק שהלהיב אותי.

טארטלט אגוזי לוז

ממש רציתי שהכותרת תהיה טארטלט ה”השחר העולה”, אבל אז גיליתי שזה יוצא מתוק להחריד. חשבתי אולי נלך על טארטלט “נוטלה”, אבל אז אמרתי לעצמי שזה תעשייתי מדי. לבסוף החלטתי ללכת על טארטלט עם ממרח אגוזי לוז (נוטלה ביתי) משולב עם גבינת מסקרפונה, וזה יצא פשוט מושלם  ואגוזי ביותר.

עוגת מוצרט-קוגל

לא מזמן זוג חברים מתוק החליט לאתגר אותי להכין ממתק לא פחות מתוק מהם, והוא המוצרט-קוגל. הממתק מכיל ליבת מרציפן פיסטוק, עטוף בשכבת נוגט ומצופה בשכבת שוקולד מריר. המוצרט-קוגל נוצר לראשונה בעיר זלצבורג שבאוסטריה והביא איתו הרבה טוב ועל הדרך כמה סכסוכים משפטיים על בלעדיות שמו.

קרמבו ערמונים

עונת הקרמבו כבר כאן, ואני לא בטוח מה מרגש אותי יותר, הריח של הגשם הראשון או הנגיסה מהקרמבו הראשון. אני אישית אוהב להתחיל מהראש וכשאני מגיע לעוגיה אני אוכל גם אותה. לפעמים מתחשק לי פתאום לקלף את כל השוקולד ולאכול את המרנג בנפרד. אכן, קיימות עוד אלף דרכים לאכול קרמבו, אבל למה קרמבו בפיתה היא אחת מהן אני לעולם לא אבין.

מרשמלו בננה ושוקולד

מאז הפוסט של הבראוניז שוקו-בננה אני לא מפסיק לחשוב על המרשמלו הצהובים האלה בטעם ובצורת בננה, מצופים בשכבה דקה של שוקולד. איך אהבתי את השטויות האלה כשהייתי ילד ואיך הייתי מצליח לחסל קופסה שלמה בלי בעיה. אבל עד כמה שהייתי מכור אליהם, תמיד רציתי שהביס יכיל יותר מרשמלו משוקולד.

מוס שוקולד לבן ופירות אדומים

אחרי שהעליתי את הפוסט האחרון שמתי לב פתאום שלבלוג אין מוטיב צבעוני במיוחד. הגוונים בכל פוסט נעים מחום לצהוב וחזרה. אז החלטתי להחיות את הבלוג עם קצת צבע וכך נולד לו המוס הבא שמורכב משלוש שכבות: שכבת מוס כסיס, מעליה שכבת מוס תות, מעליה שכבת גנאש שוקולד לבן ונילי במיוחד, כל זה מונח על גבי ביסקוויט רך ממרציפן ומעוטר עם חתיכות פטל מיובש.

בראוניז שוקו-בננה

לאחרונה גיליתי שיש לי חסך גדול בעולם הבראוניז. לא רק שמעולם לא אפיתי בראוניז, גם לא ממש יצא לי לטעום מהמגוון הרחב שיש לבראוניז להציע. בטיול האחרון לחו”ל נתקלתי בספר “Brownies, blondies and other traybakes” שכולו מוקדש למשפחת הבראוניז.

עוגת מוס שוקולד קפה וג’נדויה

** הפוסט עודכן, שופץ ושוכלל בפוסט חדש עם טעם קפה מודגש יותר, בסיס בראוניז אספרסו מנצח ושיטת הכנה טובה יותר. ניתן למצוא את העדכון בלינק הזה ** לא כל יום חוגגים יום הולדת. ולא כל יום אוכלים עוגת יום הולדת. זה אירוע חגיגי והעוגה צריכה להיות חגיגית בהתאם. ומה חגיגי יותר מבראוניז עם אגוזי לוז, שמעליו שכבה אחת של מוס שוקולד מריר וקפה, ומעליה שכבה שניה של מוס שוקולד ג’נדויה (שוקולד חלב עם אגוזי לוז). פשוט שלוש שכבות של אושר.

טארטלט לימון-ליים ופיסטוק

עונת הליים בעיצומה ואני מרגיש שאני חייב לנצל את התקופה הזו במלואה. בכל זאת, זו כולה עונה שאורכת שבועיים (פחות או יותר.. האמת מרגיש לי פחות).

עוגת לימון-ליים

מה שאני אוהב בשבועיים האחרונים של אוגוסט, חוץ מהעובדה שהקיץ מתקרב לקיצו, זה הליים שפתאום צץ בכל עבר. בואו נודה בזה, הוא כל כך יותר שווה מהאח הגדול שלו, הלימון. הוא אינו חמצמץ מדי כמו הלימון ויש לו טעם בוגר של מרירות עדינה. הודות לכך משתמשים בו לרוב במשקאות אלכוהוליים.

מקרון מסקרפונה קפה

מזמן לא העליתי פוסט, וכנראה שייקח לי זמן להעלות אחד נוסף. משהו בקיץ כנראה לא דוחף אותי להיכנס למטבח ולאפות. ואולי זו העובדה שעברתי לבית חדש, עם מטבח חדש, שהוציאה אותי מהאלמנט שלי. אז בשביל לנסות להתאקלם, הלכתי על משהו מוכר וקרוב לליבי. מקרונים.

קאעק איל עיד

** המתכון עודכן ונערך ב-5.3.2020 ואף קיבל פוסט חדש עם מתכון למחצית הכמות ** מה שאני אוהב בחגים, לא משנה של איזו דת, זה שכולם סובבים אוכל. ולא סתם אוכל.. מתוקים! באסלאם אין הרבה חגים, ולפיכך גם לא הרבה מתוקים חגיגיים. בעצם, יש רק מתוק אחד שבולט בחגים והוא קאעק איל עיד, פשוטו כמשמעו, עוגיות החג.

טארטלט ס’מורס

לא נראה לי שיש צורך להציג את הס’מורס, אך למקרה ומישהו לא מכיר עדיין, זו המצאה אמריקאית גאונית שמשפרת את חווית הקאמפינג פי אלף.

מאפינס דלעת וגבינת שמנת

במורד רחוב בן יהודה, במרכז העיר ירושלים, ישנו בית קפה קטן, “מאפין בוטיק” שמו. כל פעם שאני נכנס לשם אני מרגיש כאילו חציתי יבשות ונכנסתי לבית קפה אנגלו-סכסי, ולא רק בגלל העובדה שגם הלקוחות וגם צוות העובדים מנהלים את השיחות שלהם באנגלית.

עוגת מקרון פיסטוק ודובדבנים

עונת הדובדבנים כבר כאן, ואחד הדברים שאני אוהב לשלב איתם, איך לא, זה מקרונים! אז חיפשתי וחיפשתי ולבסוף מצאתי מתכון מעניין לעוגת מקרון מה-Le Grand Manuel du Pâtissier.

עוגת שוקולד עם קרם מסקרפונה וקפה

עוגת שוקולד של אמא גוגל! כשהתחלתי להתעסק עם עוגות מעוצבות ובצק סוכר, חיפשתי מתכון לעוגת שוקולד טעימה. הדבר הראשון שעשיתי זה לרוץ לאמא ולבקש ממנה שתלמד אותי את הסוד למתכון עוגת השוקולד שלה, שתמיד יוצאת כה טעימה, שוקולדית ופשוט, עוגה של אמא.

פחזניות פררו רושה

בשנת 1982 שני דברים מופלאים קרו לאמא שלי. אחרי עשר שנים של מאמצים לא פוסקים להביא ילדים וחמישה הריונות כושלים, נולד לה בן זכר (אני!). באותה שנה, ללא ידיעתה, נולד לעולם עוד ממתק שווה לא פחות, והוא הפררו רושה. זמן קצר לאחר שגילתה אותו, הוא הפך להיות לאחד השוקולדים הכי אהובים עליה, ומאז הוא אורח הכבוד הקבוע במגירת השוקולדים בבית.

פלזיר סוכרה בשלושת השוקולדים

הבלוג עדיין בחיתוליו וכבר יש עוד פוסט על יצירה גאונית נוספת של השף הצרפתי פייר הרמה. הפעם זה לא מקרונים. הפעם זו עוגה שהשף החליט להדביק לה את השם פלזיר סוכרה – “תענוג מתוק”, שדי אומר הכל.

איך לטמפרר שוקולד (ולהכין פרלינים)

תמיד היתה לי אהבה גדולה לשוקולד, על כל סוגיו. אך לצערי, השוקולד לא החזיר לי את אותה אהבה וכמו כמעט בכל סיפור עם אהבה נכזבת, איכשהו מגיעים בסוף לפסיכולוג שיתקן את המצב העגום, רק שבמקרה שלי זה היה רופא שיניים.

סוכסה אגוזי לוז

מעולם לא ממש התלהבתי מאגוזי לוז. כשאמא היתה מביאה מחלוטה (מיקס אגוזים) מקליית דודי “המלך חוסיין” דרומית לגן תמר ביפו, הייתי מפריד את אגוזי הלוז מהשקית ושם בצד, כמו שילד אמריקאי מפריד את ה-M&M עם הצבע הכי שנוא עליו משאר הצבעים.

איך לקלף אגוזי לוז (ולהכין ממרח נוטלה)

הרבה מתכונים שאני נתקל בהם דורשים אגוזי לוז קלופים. בשונה מפיסטוקים, לא מוכרים אגוזי לוז ללא הקליפה. לפחות לא בסביבה בה אני גר. אז שאלתי את אדון גוגל ומצאתי שתי שיטות שונות לקלף אגוזי לוז.

מלבי מחלב עיזים

אחד הדברים שממש יכול להרוס לי את השבוע זו אפטה. למי שלא יודע מה זה (כולי קנאה) זה פצע לבן קטן שמופיע בחלל הפה והוא התחליף העכשווי לעינויים מימי הביניים.

אקלייר פיסטוק לימון

יש לי זוג חברים טוב. הוא מטורף על פיסטוק, היא אוהבת את כל מה שיש בו לימון. כדי לרצות את שניהם בו-זמנית, יוצא לי לפעמים לשלב את שני הטעמים יחד. ולדעתי זה שילוב שפשוט עובד מצוין, ממש כמו הזוג הזה.

מקרון יוזו

לא מזמן נסעתי לפריז והיה לי את המזל לגלות את חנות המקרונים של פייר הרמה, גאון הדור בכל מה שנוגע למקרונים. כניסה לחנות שלו זה כמו כניסה לחנות תכשיטים, רק שבמקום טבעות אירוסין מעוטרות ביהלומים יקרים, מאחורי הזכוכית יושבים להם מקרונים צבעוניים, מגרים ויקרים לא פחות.

logo
Search Cake Lab